¹ויהי כאשר קרבו לירושלים ובאו אל בית פגי בהר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים׃

¹Y COMO se acercaron á Jerusalem, y vinieron á Bethfagé, al monte de las Olivas, entonces Jesús envió dos discípulos,

²ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי׃

²Diciéndoles: Id á la aldea que está delante de vosotros, y luego hallaréis una asna atada, y un pollino con ella: desatad la, y traédme los.

³וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם׃

³Y si alguno os dijere algo, decid: El Señor los ha menester. Y luego los dejará.

⁴וכל זאת היתה למלאת הנאמר ביד הנביא לאמר׃

⁴Y todo esto fué hecho, para que se cumpliese lo que fué dicho por el profeta, que dijo:

⁵אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃

⁵Decid á la hija de Sión: He aquí, tu Rey viene á ti, Manso, y sentado sobre una asna, Y sobre un pollino, hijo de animal de yugo.

⁶וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע׃

⁶Y los discípulos fueron, é hicieron como Jesús les mandó;

⁷ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם׃

⁷Y trajeron el asna y el pollino, y pusieron sobre ellos sus mantos; y se sentó sobre ellos.

⁸ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפי עצים וישטחום על הדרך׃

⁸Y la compañía, que era muy numerosa, tendía sus mantos en el camino: y otros cortaban ramos de los árboles, y los tendían por el camino.

⁹והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים׃

⁹Y las gentes que iban delante, y las que iban detrás, aclamaban diciendo: ­Hosanna al Hijo de David! ­Bendito el que viene en el nombre del Señor! ­Hosanna en las alturas!

¹⁰ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה׃

¹⁰Y entrando él en Jerusalem, toda la ciudad se alborotó, diciendo. ¿Quién es éste?

¹¹ויאמרו המני העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל׃

¹¹Y las gentes decían: Este es Jesús, el profeta, de Nazaret de Galilea.

¹²ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃

¹²Y entró Jesús en el templo de Dios, y echó fuera todos los que vendían y compraban en el templo, y trastornó las mesas de los cambiadores, y las sillas de los que vendían palomas;

¹³ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים׃

¹³Y les dice: Escrito está: Mi casa, casa de oración será llamada; mas vosotros cueva de ladrones la habéis hecho.

¹⁴ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם׃

¹⁴Entonces vinieron á él ciegos y cojos en el templo, y los sanó.

¹⁵ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם׃

¹⁵Mas los príncipes de los sacerdotes y los escribas, viendo las maravillas que hacía, y á los muchachos aclamando en el templo y diciendo: ­Hosanna al Hijo de David! se indignaron,

¹⁶ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז׃

¹⁶Y le dijeron: ¿Oyes lo que éstos dicen? Y Jesús les dice: Sí: ¿nunca leísteis: De la boca de los niños y de los que maman perfeccionaste la alabanza?

¹⁷ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם׃

¹⁷Y dejándolos, se salió fuera de la ciudad, á Bethania; y posó allí.

¹⁸ובבקר שב אל העיר והוא רעב׃

¹⁸Y por la mañana volviendo á la ciudad, tuvo hambre.

¹⁹וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃

¹⁹Y viendo una higuera cerca del camino, vino á ella, y no halló nada en ella, sino hojas solamente, y le dijo: Nunca más para siempre nazca de ti fruto. Y luego se secó la higuera.

²⁰ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃

²⁰Y viendo esto los discípulos, maravillados decían: ¿Cómo se secó luego la higuera?

²¹ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה׃

²¹Y respondiendo Jesús les dijo: De cierto os digo, que si tuviereis fe, y no dudareis, no sólo haréis esto de la higuera: mas si á este monte dijereis: Quítate y échate en la mar, será hecho.

²²וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו׃

²²Y todo lo que pidiereis en oración, creyendo, lo recibiréis.

²³ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת׃

²³Y como vino al templo, llegáronse á él cuando estaba enseñando, los príncipes de los sacerdotes y los ancianos del pueblo, diciendo. ¿Con qué autoridad haces esto? ¿y quién te dió esta autoridad?

²⁴ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

²⁴Y respondiendo Jesús, les dijo: Yo también os preguntaré una palabra, la cual si me dijereis, también yo os diré con qué autoridad hago esto.

²⁵טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר׃

²⁵El bautismo de Juan, ¿de dónde era? ¿del cielo, ó de los hombres? Ellos entonces pensaron entre sí, diciendo: Si dijéremos, del cielo, nos dirá: ¿Por qué pues no le creísteis?

²⁶אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אפוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא׃

²⁶Y si dijéremos, de los hombres, tememos al pueblo; porque todos tienen á Juan por profeta.

²⁷ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

²⁷Y respondiendo á Jesús, dijeron: No sabemos. Y él también les dijo: Ni yo os digo con qué autoridad hago esto.

²⁸אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃

²⁸Mas, ¿qué os parece? Un hombre tenía dos hijos, y llegando al primero, le dijo: Hijo, ve hoy á trabajar en mi viña.

²⁹ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃

²⁹Y respondiendo él, dijo: No quiero; mas después, arrepentido, fué.

³⁰ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃

³⁰Y llegando al otro, le dijo de la misma manera; y respondiendo él, dijo: Yo, señor, voy. Y no fué.

³¹מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃

³¹¿Cuál de los dos hizo la voluntad de su padre? Dicen ellos: El primero. Díceles Jesús: De cierto os digo, que los publicanos y las rameras os van delante al reino de Dios.

³²כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃

³²Porque vino á vosotros Juan en camino de justicia, y no le creísteis; y los publicanos y las rameras le creyeron; y vosotros, viendo esto, no os arrepentisteis después para creerle.

³³משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃

³³Oíd otra parábola: Fué un hombre, padre de familia, el cual plantó una viña; y la cercó de vallado, y cavó en ella un lagar, y edificó una torre, y la dió á renta á labradores, y se partió lejos.

³⁴ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃

³⁴Y cuando se acercó el tiempo de los frutos, envió sus siervos á los labradores, para que recibiesen sus frutos.

³⁵ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃

³⁵Mas los labradores, tomando á los siervos, al uno hirieron, y al otro mataron, y al otro apedrearon.

³⁶ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃

³⁶Envió de nuevo otros siervos, más que los primeros; é hicieron con ellos de la misma manera.

³⁷ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃

³⁷Y á la postre les envió su hijo, diciendo: Tendrán respeto á mi hijo.

³⁸ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃

³⁸Mas los labradores, viendo al hijo, dijeron entre sí: Este es el heredero; venid, matémosle, y tomemos su heredad.

³⁹ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃

³⁹Y tomado, le echaron fuera de la viña, y le mataron.

⁴⁰והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃

⁴⁰Pues cuando viniere el señor de la viña, ¿qué hará á aquellos labradores?

⁴¹ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃

⁴¹Dícenle: á los malos destruirá miserablemente, y su viña dará á renta á otros labradores, que le paguen el fruto á sus tiempos.

⁴²ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃

⁴²Díceles Jesús: ¿Nunca leísteis en las Escrituras: La piedra que desecharon los que edificaban, Esta fué hecha por cabeza de esquina: Por el Señor es hecho esto, Y es cosa maravillosa en nuestros ojos?

⁴³על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃

⁴³Por tanto os digo, que el reino de Dios será quitado de vosotros, y será dado á gente que haga los frutos de él.

⁴⁴והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃

⁴⁴Y el que cayere sobre esta piedra, será quebrantado; y sobre quien ella cayere, le desmenuzará.

⁴⁵ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃

⁴⁵Y oyendo los príncipes de los sacerdotes y los Fariseos sus parábolas, entendieron que hablaba de ellos.

⁴⁶ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו׃

⁴⁶Y buscando cómo echarle mano, temieron al pueblo; porque le tenían por profeta.