¹אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃

¹ENTONCES el reino de los cielos será semejante á diez vírgenes, que tomando sus lámparas, salieron á recibir al esposo.

²חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃

²Y las cinco de ellas eran prudentes, y las cinco fatuas.

³הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃

³Las que eran fatuas, tomando sus lámparas, no tomaron consigo aceite;

⁴והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃

⁴Mas las prudentes tomaron aceite en sus vasos, juntamente con sus lámparas.

⁵וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃

⁵Y tardándose el esposo, cabecearon todas, y se durmieron.

⁶ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃

⁶Y á la media noche fué oído un clamor: He aquí, el esposo viene; salid á recibirle.

⁷אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃

⁷Entonces todas aquellas vírgenes se levantaron, y aderezaron sus lámparas.

⁸ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃

⁸Y las fatuas dijeron á las prudentes: Dadnos de vuestro aceite; porque nuestras lámparas se apagan.

⁹ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃

⁹Mas las prudentes respondieron, diciendo. Porque no nos falte á nosotras y á vosotras, id antes á los que venden, y comprad para vosotras.

¹⁰ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃

¹⁰Y mientras que ellas iban á comprar, vino el esposo; y las que estaban apercibidas, entraron con él á las bodas; y se cerró la puerta.

¹¹ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃

¹¹Y después vinieron también las otras vírgenes, diciendo: Señor, Señor, ábrenos.

¹²ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃

¹²Mas respondiendo él, dijo: De cierto os digo, que no os conozco.

¹³לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃

¹³Velad, pues, porque no sabéis el día ni la hora en que el Hijo del hombre ha de venir.

¹⁴כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃

¹⁴Porque el reino de los cielos es como un hombre que partiéndose lejos llamó á sus siervos, y les entregó sus bienes.

¹⁵ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃

¹⁵Y á éste dió cinco talentos, y al otro dos, y al otro uno: á cada uno conforme á su facultad; y luego se partió lejos.

¹⁶וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃

¹⁶Y el que había recibido cinco talentos se fué, y granjeó con ellos, é hizo otros cinco talentos.

¹⁷וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃

¹⁷Asimismo el que había recibido dos, ganó también él otros dos.

¹⁸אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃

¹⁸Mas el que había recibido uno, fué y cavó en la tierra, y escondió el dinero de su señor.

¹⁹ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃

¹⁹Y después de mucho tiempo, vino el señor de aquellos siervos, é hizo cuentas con ellos.

²⁰ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃

²⁰Y llegando el que había recibido cinco talentos, trajo otros cinco talentos, diciendo: Señor, cinco talentos me entregaste; he aquí otros cinco talentos he ganado sobre ellos.

²¹ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃

²¹Y su señor le dijo: Bien, buen siervo y fiel; sobre poco has sido fiel, sobre mucho te pondré: entra en el gozo de tu señor.

²²ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃

²²Y llegando también el que había recibido dos talentos, dijo: Señor, dos talentos me entregaste; he aquí otros dos talentos he ganado sobre ellos.

²³ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃

²³Su señor le dijo: Bien, buen siervo y fiel; sobre poco has sido fiel, sobre mucho te pondré: entra en el gozo de tu señor.

²⁴ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃

²⁴Y llegando también el que había recibido un talento, dijo: Señor, te conocía que eres hombre duro, que siegas donde no sembraste, y recoges donde no esparciste;

²⁵ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃

²⁵Y tuve miedo, y fuí, y escondí tu talento en la tierra: he aquí tienes lo que es tuyo.

²⁶ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃

²⁶Y respondiendo su señor, le dijo: Malo y negligente siervo, sabías que siego donde no sembré y que recojo donde no esparcí;

²⁷לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃

²⁷Por tanto te convenía dar mi dinero á los banqueros, y viniendo yo, hubiera recibido lo que es mío con usura.

²⁸על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃

²⁸Quitadle pues el talento, y dadlo al que tiene diez talentos.

²⁹כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃

²⁹Porque á cualquiera que tuviere, le será dado, y tendrá más; y al que no tuviere, aun lo que tiene le será quitado.

³⁰ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃

³⁰Y al siervo inútil echadle en las tinieblas de afuera: allí será el lloro y el crujir de dientes.

³¹והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃

³¹Y cuando el Hijo del hombre venga en su gloria, y todos los santos ángeles con él, entonces se sentará sobre el trono de su gloria.

³²ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃

³²Y serán reunidas delante de él todas las gentes: y los apartará los unos de los otros, como aparta el pastor las ovejas de los cabritos.

³³והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃

³³Y pondrá las ovejas á su derecha, y los cabritos á la izquierda.

³⁴אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃

³⁴Entonces el Rey dirá á los que estarán á su derecha: Venid, benditos de mi Padre, heredad el reino preparado para vosotros desde la fundación del mundo.

³⁵כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃

³⁵Porque tuve hambre, y me disteis de comer; tuve sed, y me disteis de beber; fuí huésped, y me recogisteis;

³⁶ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃

³⁶Desnudo, y me cubristeis; enfermo, y me visitasteis; estuve en la cárcel, y vinisteis á mí.

³⁷וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃

³⁷Entonces los justos le responderán, diciendo: Señor, ¿cuándo te vimos hambriento, y te sustentamos? ¿ó sediento, y te dimos de beber?

³⁸ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃

³⁸¿Y cuándo te vimos huésped, y te recogimos? ¿ó desnudo, y te cubrimos?

³⁹ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃

³⁹¿O cuándo te vimos enfermo, ó en la cárcel, y vinimos á ti?

⁴⁰והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃

⁴⁰Y respondiendo el Rey, les dirá: De cierto os digo que en cuanto lo hicisteis á uno de estos mis hermanos pequeñitos, á mí lo hicisteis.

⁴¹ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃

⁴¹Entonces dirá también á los que estarán á la izquierda: Apartaos de mí, malditos, al fuego eterno preparado para el diablo y para sus ángeles:

⁴²כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃

⁴²Porque tuve hambre, y no me disteis de comer; tuve sed, y no me disteis de beber;

⁴³גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃

⁴³Fuí huésped, y no me recogisteis; desnudo, y no me cubristeis; enfermo, y en la cárcel, y no me visitasteis.

⁴⁴וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃

⁴⁴Entonces también ellos le responderán, diciendo: Señor, ¿cuándo te vimos hambriento, ó sediento, ó huésped, ó desnudo, ó enfermo, ó en la cárcel, y no te servimos?

⁴⁵אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃

⁴⁵Entonces les responderá, diciendo: De cierto os digo que en cuanto no lo hicisteis á uno de estos pequeñitos, ni á mí lo hicisteis.

⁴⁶וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃

⁴⁶E irán éstos al tormento eterno, y los justos á la vida eterna.