¹ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו׃

¹Y VIENDO las gentes, subió al monte; y sentándose, se llegaron á él sus discípulos.

²ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר׃

²Y abriendo su boca, les enseñaba, diciendo:

³אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃

³Bienaventurados los pobres en espíritu: porque de ellos es el reino de los cielos.

⁴אשרי האבלים כי הם ינחמו׃

⁴Bienaventurados los que lloran: porque ellos recibirán consolación.

⁵אשרי הענוים כי המה יירשו הארץ׃

⁵Bienaventurados los mansos: porque ellos recibirán la tierra por heredad.

⁶אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו׃

⁶Bienaventurados los que tienen hambre y sed de justicia: porque ellos serán hartos.

⁷אשרי הרחמנים כי הם ירחמו׃

⁷Bienaventurados los misericordiosos: porque ellos alcanzarán misericordia.

⁸אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים׃

⁸Bienaventurados los de limpio corazón: porque ellos verán á Dios.

⁹אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקראו׃

⁹Bienaventurados los pacificadores: porque ellos serán llamados hijos de Dios.

¹⁰אשרי הנרדפים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃

¹⁰Bienaventurados los que padecen persecución por causa de la justicia: porque de ellos es el reino de los cielos.

¹¹אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃

¹¹Bienaventurados sois cuando os vituperaren y os persiguieren, y dijeren de vosotros todo mal por mi causa, mintiendo.

¹²שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם׃

¹²Gozaos y alegraos; porque vuestra merced es grande en los cielos: que así persiguieron á los profetas que fueron antes de vosotros.

¹³אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃

¹³Vosotros sois la sal de la tierra: y si la sal se desvaneciere ¿con qué será salada? no vale más para nada, sino para ser echada fuera y hollada de los hombres.

¹⁴אתם אור העולם עיר ישבת על ההר לא תוכל להסתר׃

¹⁴Vosotros sois la luz del mundo: una ciudad asentada sobre un monte no se puede esconder.

¹⁵גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיפה כי אם על המנורה ויאר לכל אנשי הבית׃

¹⁵Ni se enciende una lámpara y se pone debajo de un almud, mas sobre el candelero, y alumbra á todos los que están en casa.

¹⁶כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכים שבשמים׃

¹⁶Así alumbre vuestra luz delante de los hombres, para que vean vuestras obras buenas, y glorifiquen á vuestro Padre que está en los cielos.

¹⁷אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת׃

¹⁷No penséis que he venido para abrogar la ley ó los profetas: no he venido para abrogar, sino á cumplir.

¹⁸כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל׃

¹⁸Porque de cierto os digo, que hasta que perezca el cielo y la tierra, ni una jota ni un tilde perecerá de la ley, hasta que todas las cosas sean hechas.

¹⁹לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃

¹⁹De manera que cualquiera que infringiere uno de estos mandamientos muy pequeños, y así enseñare á los hombres, muy pequeño será llamado en el reino de los cielos: mas cualquiera que hiciere y enseñare, éste será llamado grande en el reino de los cielos.

²⁰כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים׃

²⁰Porque os digo, que si vuestra justicia no fuere mayor que la de los escribas y de los Fariseos, no entraréis en el reino de los cielos.

²¹שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין׃

²¹Oísteis que fué dicho á los antiguos: No matarás; mas cualquiera que matare, será culpado del juicio.

²²אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם׃

²²Mas yo os digo, que cualquiera que se enojare locamente con su hermano, será culpado del juicio; y cualquiera que dijere á su hermano, Raca, será culpado del concejo; y cualquiera que dijere, Fatuo, será culpado del infierno del fuego.

²³לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח ושם תזכר כי יש לאחיך דבר עליך׃

²³Por tanto, si trajeres tu presente al altar, y allí te acordares de que tu hermano tiene algo contra ti,

²⁴עזוב תעזב שם את קרבנך לפני המזבח וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את קרבנך׃

²⁴Deja allí tu presente delante del altar, y vete, vuelve primero en amistad con tu hermano, y entonces ven y ofrece tu presente.

²⁵מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת את בית הכלא׃

²⁵Concíliate con tu adversario presto, entre tanto que estás con él en el camino; porque no acontezca que el adversario te entregue al juez, y el juez te entregue al alguacil, y seas echado en prisión.

²⁶אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את הפרוטה האחרונה׃

²⁶De cierto te digo, que no saldrás de allí, hasta que pagues el último cuadrante.

²⁷שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תנאף׃

²⁷Oísteis que fué dicho: No adulterarás:

²⁸אבל אני אמר לכם כל אשר יביט באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו׃

²⁸Mas yo os digo, que cualquiera que mira á una mujer para codiciarla, ya adulteró con ella en su corazón.

²⁹ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃

²⁹Por tanto, si tu ojo derecho te fuere ocasión de caer, sácalo, y échalo de ti: que mejor te es que se pierda uno de tus miembros, que no que todo tu cuerpo sea echado al infierno.

³⁰ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃

³⁰Y si tu mano derecha te fuere ocasión de caer, córtala, y échala de ti: que mejor te es que se pierda uno de tus miembros, que no que todo tu cuerpo sea echado al infierno.

³¹ונאמר איש אשר ישלח את אשתו ונתן לה ספר כריתות׃

³¹También fué dicho: Cualquiera que repudiare á su mujer, déle carta de divorcio:

³²אבל אני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את הגרושה לו לאשה נאף הוא׃

³²Mas yo os digo, que el que repudiare á su mujer, fuera de causa de fornicación, hace que ella adultere; y el que se casare con la repudiada, comete adulterio.

³³עוד שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך׃

³³Además habéis oído que fué dicho á los antiguos: No te perjurarás; mas pagarás al Señor tus juramentos.

³⁴אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה׃

³⁴Mas yo os digo: No juréis en ninguna manera: ni por el cielo, porque es el trono de Dios;

³⁵ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב׃

³⁵Ni por la tierra, porque es el estrado de sus pies; ni por Jerusalem, porque es la ciudad del gran Rey.

³⁶]73-63[ אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא׃

³⁶Ni por tu cabeza jurarás, porque no puedes hacer un cabello blanco ó negro.

³⁷]73-63[׃

³⁷Mas sea vuestro hablar: Sí, sí; No, no; porque lo que es más de esto, de mal procede.

³⁸שמעתם כי נאמר עין תחת עין שן תחת שן׃

³⁸Oísteis que fué dicho á los antiguos: Ojo por ojo, y diente por diente.

³⁹אבל אני אמר לכם אל תתקוממו לרע אך המכה אותך על הלפי הימנית הטה לו גם את האחרת׃

³⁹Mas yo os digo: No resistáis al mal; antes á cualquiera que te hiriere en tu mejilla diestra, vuélvele también la otra;

⁴⁰ואשר יחפץ לריב עמך ולקחת את כתנתך תן לו גם את חמעיל׃

⁴⁰Y al que quisiere ponerte á pleito y tomarte tu ropa, déjale también la capa;

⁴¹והאנס אותך ללכת עמו דרך מיל לך אתו שנים׃

⁴¹Y á cualquiera que te cargare por una milla, ve con él dos.

⁴²השאל מאתך תן לו והבא ללות ממך אל תשב פניו׃

⁴²Al que te pidiere, dale; y al que quisiere tomar de ti prestado, no se lo rehuses.

⁴³שמעתם כי נאמר ואהבת לרעך ושנאת את איבך׃

⁴³Oísteis que fué dicho: Amarás á tu prójimo, y aborrecerás á tu enemigo.

⁴⁴אבל אני אמר לכם אהבו את איביכם ברכו את מקקליכם היטיבו לשנאיכם והתפללו בעד מכאיביכם ורדפיכם׃

⁴⁴Mas yo os digo: Amad á vuestros enemigos, bendecid á los que os maldicen, haced bien á los que os aborrecen, y orad por los que os ultrajan y os persiguen;

⁴⁵למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על הצדיקים וגם על הרשעים׃

⁴⁵Para que seáis hijos de vuestro Padre que está en los cielos: que hace que su sol salga sobre malos y buenos, y llueve sobre justos é injustos.

⁴⁶כי אם תאהבו את אהביכם מה הוא שכרכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃

⁴⁶Porque si amareis á los que os aman, ¿qué recompensa tendréis? ¿no hacen también lo mismo los publicanos?

⁴⁷ואם תשאלו לשלום אחיכם בלבד מה יתרון לכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃

⁴⁷Y si abrazareis á vuestros hermanos solamente, ¿qué hacéis de más? ¿no hacen también así los Gentiles?

⁴⁸לכן היו שלמים כאשר אביכם שבשמים שלם הוא׃

⁴⁸Sed, pues, vosotros perfectos, como vuestro Padre que está en los cielos es perfecto.