¹וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב׃

¹Y REPOSO Israel en Sittim, y el pueblo empezó á fornicar con las hijas de Moab:

²ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׃

²Las cuales llamaron al pueblo á los sacrificios de sus dioses: y el pueblo comió, é inclinóse á sus dioses.

³ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל׃

³Y allegóse el pueblo á Baal-peor; y el furor de Jehová se encendió contra Israel.

⁴ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל׃

⁴Y Jehová dijo á Moisés: Toma todos los príncipes del pueblo, y ahórcalos á Jehová delante del sol; y la ira del furor de Jehová se apartará de Israel.

⁵ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור׃

⁵Entonces Moisés dijo á los jueces de Israel: Matad cada uno á aquellos de los suyos que se han allegado á Baal-peor.

⁶והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד׃

⁶Y he aquí un varón de los hijos de Israel vino y trajo una Madianita á sus hermanos, á ojos de Moisés y de toda la congregación de los hijos de Israel, llorando ellos á la puerta del tabernáculo del testimonio.

⁷וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו׃

⁷Y viólo Phinees, hijo de Eleazar, hijo de Aarón el sacerdote, y levantóse de en medio de la congregación, y tomó una lanza en su mano:

⁸ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל׃

⁸Y fué tras el varón de Israel á la tienda, y alanceólos á ambos, al varón de Israel, y á la mujer por su vientre. Y cesó la mortandad de los hijos de Israel.

⁹ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף׃

⁹Y murieron de aquella mortandad veinte y cuatro mil.

¹⁰וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹⁰Entonces Jehová habló á Moisés, diciendo:

¹¹פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי׃

¹¹Phinees, hijo de Eleazar, hijo de Aarón el sacerdote, ha hecho tornar mi furor de los hijos de Israel, llevado de celo entre ellos: por lo cual yo no he consumido en mi celo á los hijos de Israel.

¹²לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום׃

¹²Por tanto di les: He aquí yo establezco mi pacto de paz con él;

¹³והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל׃

¹³Y tendrá él, y su simiente después de él, el pacto del sacerdocio perpetuo; por cuanto tuvo celo por su Dios, é hizo expiación por los hijos de Israel.

¹⁴ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני׃

¹⁴Y el nombre del varón muerto, que fué muerto con la Madianita, era Zimri hijo de Salu, jefe de una familia de la tribu de Simeón.

¹⁵ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא׃

¹⁵Y el nombre de la mujer Madianita muerta, era Cozbi, hija de Zur, príncipe de pueblos, padre de familia en Madián.

¹⁶וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹⁶Y Jehová habló á Moisés, diciendo:

¹⁷צרור את המדינים והכיתם אותם׃

¹⁷Hostilizaréis á los Madianitas, y los heriréis:

¹⁸כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור׃

¹⁸Por cuanto ellos os afligieron á vosotros con sus ardides, con que os han engañado en el negocio de Peor, y en el negocio de Cozbi, hija del príncipe de Madián, su hermana, la cual fué muerta el día de la mortandad por causa de Peor.