¹ובכן אמר אני הכי זנח האלהים את עמו חלילה כי גם אנכי בן ישראל מזרע אברהם למטה בנימן׃

¹DIGO pues: ¿Ha desechado Dios á su pueblo? En ninguna manera. Porque también yo soy Israelita, de la simiente de Abraham, de la tribu de Benjamín.

²לא זנח האלהים את עמו אשר ידעו מקדם או הלא תדעו את אשר הכתוב אמר באליהו כאשר קרא אל האלהים על ישראל לאמר׃

²No ha desechado Dios á su pueblo, al cual antes conoció. ¿O no sabéis qué dice de Elías la Escritura? cómo hablando con Dios contra Israel dice:

³יהוה את נביאיך הרגו ואת מזבחתיך הרסו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי׃

³Señor, á tus profetas han muerto, y tus altares han derruído; y yo he quedado solo, y procuran matarme.

⁴אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל׃

⁴Mas ¿qué le dice la divina respuesta? He dejado para mí siete mil hombres, que no han doblado la rodilla delante de Baal.

⁵וכן גם בעת הזאת נותרה שארית על פי בחירת החסד׃

⁵Así también, aun en este tiempo han quedado reliquias por la elección de gracia.

⁶ואם היתה זאת על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי לולי כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי לולי כן המעשים יחדל להיות מעשה׃

⁶Y si por gracia, luego no por las obras; de otra manera la gracia ya no es gracia. Y si por las obras, ya no es gracia; de otra manera la obra ya no es obra.

⁷ועתה מה הוא את אשר בקש ישראל לא השיג רק הנבחרים הם השיגו והנשארים השמינו לבבם׃

⁷¿Qué pues? Lo que buscaba Israel aquello no ha alcanzado; mas la elección lo ha alcanzado: y los demás fueron endurecidos;

⁸ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה׃

⁸Como está escrito: Dióles Dios espíritu de remordimiento, ojos con que no vean, y oídos con que no oigan, hasta el día de hoy.

⁹ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם׃

⁹Y David dice: Séales vuelta su mesa en lazo, y en red, Y en tropezadero, y en paga:

¹⁰תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃

¹⁰Sus ojos sean obscurecidos para que no vean, Y agóbiales siempre el espinazo.

¹¹ובכן אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה אך בפשעם יצאה הישועה לגוים למען הקניאם׃

¹¹Digo pues: ¿Han tropezado para que cayesen? En ninguna manera; mas por el tropiezo de ellos vino la salud á los Gentiles, para que fuesen provocados á celos.

¹²ואם פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה׃

¹²Y si la falta de ellos es la riqueza del mundo, y el menoscabo de ellos la riqueza de los Gentiles, ¿cuánto más el henchimiento de ellos?

¹³כי אליכם הגוים אני מדבר וכפי אשר שליח הגוים אנכי את שרותי אפאר׃

¹³Porque á vosotros hablo, Gentiles. Por cuanto pues, yo soy apóstol de los Gentiles, mi ministerio honro.

¹⁴לו אוכל להקניא את בשרי ולהושיע מקצתם׃

¹⁴Por si en alguna manera provocase á celos á mi carne, e hiciese salvos á algunos de ellos.

¹⁵כי אם געילתם רצוי לעולם מה אפוא תהיה אספתם הלא חיים מן המתים׃

¹⁵Porque si el extrañamiento de ellos es la reconciliación del mundo, ¿qué será el recibimiento de ellos, sino vida de los muertos?

¹⁶ואם התרומה קדש כן גם העסה ואם השרש קדש כן גם הענפים׃

¹⁶Y si el primer fruto es santo, también lo es el todo, y si la raíz es santa, también lo son las ramas.

¹⁷וכי נקפו מקצת הענפים ואתה זית היער הרכבת במקומם ונתחברת לשרש הזית ולדשנו׃

¹⁷Que si algunas de las ramas fueron quebradas, y tú, siendo acebuche, has sido ingerido en lugar de ellas, y has sido hecho participante de la raíz y de la grosura de la oliva;

¹⁸אל תתפאר על הענפים ואם תתפאר דע שאינך נשא את השרש כי אם השרש הוא נשא אותך׃

¹⁸No te jactes contra las ramas; y si te jactas, sabe que no sustentas tú á la raíz, sino la raíz á ti.

¹⁹וכי תאמר הלא נקפו הענפים למען ארכב אנכי׃

¹⁹Pues las ramas, dirás, fueron quebradas para que yo fuese ingerido.

²⁰כן הוא המה נקפו על אשר לא האמינו ואתה הנך קים על ידי האמונה אל תתגאה כי אם ירא׃

²⁰Bien: por su incredulidad fueron quebradas, mas tú por la fe estás en pie. No te ensoberbezcas, antes teme.

²¹כי האלהים אם לא חס על הענפים הנולדים מן העץ אולי לא יחוס גם עליך׃

²¹Que si Dios no perdonó á las ramas naturales, á ti tampoco no perdone.

²²לכן ראה נא טובת אלהים וזעמו זעמו על הנפלים ועליך טובתו אם תעמד בטובתו ואם אין כי עתה גם אתה תגדע׃

²²Mira, pues, la bondad y la severidad de Dios: la severidad ciertamente en los que cayeron; mas la bondad para contigo, si permanecieres en la bondad; pues de otra manera tú también serás cortado.

²³וגם המה אם לא יעמדו במרים ירכבו כי יכל האלהים לשוב להרכיבם׃

²³Y aun ellos, si no permanecieren en incredulidad, serán ingeridos; que poderoso es Dios para volverlos á ingerir.

²⁴כי אם אתה נגזרת מעץ אשר הוא בטבעו זית יער והרכבת שלא כטבע בזית טוב אלה היצאים ממנו על אחת כמה וכמה שירכבו בזית שלהם׃

²⁴Porque si tú eres cortado del natural acebuche, y contra natura fuiste ingerido en la buena oliva, ¿cuánto más éstos, que son las ramas naturales, serán ingeridos en su oliva?

²⁵כי לא אכחד מכם אחי את הסוד הזה פן תהיו חכמים בעיניכם כי טמטום הלב למקצת נהיה לישראל עד כי יכנס מלא הגוים׃

²⁵Porque no quiero, hermanos, que ignoréis este misterio, para que no seáis acerca de vosotros mismos arrogantes: que el endurecimiento en parte ha acontecido en Israel, hasta que haya entrado la plenitud de los Gentiles;

²⁶ובכן כל ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב׃

²⁶Y luego todo Israel será salvo; como está escrito: Vendrá de Sión el Libertador, Que quitará de Jacob la impiedad;

²⁷ואני זאת בריתי אותם בהסירי חטאתם׃

²⁷Y este es mi pacto con ellos, Cuando quitare su pecados.

²⁸הן לפי הבשורה שנואים הם למענכם אך לפי הבחירה חביבים הם למען האבות׃

²⁸Así que, cuanto al evangelio, son enemigos por causa de vosotros: mas cuanto á la elección, son muy amados por causa de los padres.

²⁹כי לא ינחם האלהים על מתנותיו ועל קריאתו׃

²⁹Porque sin arrepentimiento son las mercedes y la vocación de Dios.

³⁰כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה׃

³⁰Porque como también vosotros en algún tiempo no creísteis á Dios, mas ahora habéis alcanzado misericordia por la incredulidad de ellos;

³¹כן גם אלה עתה ממרים היו למען על ידי חנינתכם גם הם יחנו׃

³¹Así también éstos ahora no ha creído, para que, por la misericordia para con vosotros, ellos también alcancen misericordia.

³²כי האלהים הסגיר את כלם ביד המרי למען יחן את כלם׃

³²Porque Dios encerró á todos en incredulidad, para tener misericordia de todos.

³³מה עמק עשר חכמת אלהים ועשר דעתו משפטיו מי יחקר ודרכיו מי ימצא׃

³³Oh profundidad de las riquezas de la sabiduría y de la ciencia de Dios! ­Cuán incomprensibles son sus juicios, e inescrutables sus caminos!

³⁴כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃

³⁴Porque ¿quién entendió la mente del Señor? ¿ó quién fué su consejero?

³⁵או מי הקדימו וישלם לו׃

³⁵¿O quién le dió á él primero, para que le sea pagado?

³⁶הלא הכל ממנו והכל בו והכל אליו אשר לו הכבוד לעולמים אמן׃

³⁶Porque de él, y por él, y en él, son todas las cosas. A él sea gloria por siglos. Amén.