¹על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו׃

¹POR las noches busqué en mi lecho al que ama mi alma: Busquélo, y no lo hallé.

²אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו׃

²Levantaréme ahora, y rodearé por la ciudad; Por las calles y por las plazas Buscaré al que ama mi alma: Busquélo, y no lo hallé.

³מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם׃

³Halláronme los guardas que rondan la ciudad, Y díjeles: ¿Habéis visto al que ama mi alma?

⁴כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי׃

⁴Pasando de ellos un poco, Hallé luego al que mi alma ama: Trabé de él, y no lo dejé, Hasta que lo metí en casa de mi madre, Y en la cámara de la que me engendró.

⁵השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃

⁵Yo os conjuro, oh doncellas de Jerusalem, Por las gamas y por las ciervas del campo, Que no despertéis ni hagáis velar al amor, Hasta que quiera.

⁶מי זאת עלה מן המדבר כתימרות עשן מקטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל׃

⁶¿Quién es ésta que sube del desierto como columnita de humo, Sahumada de mirra y de incienso, Y de todos polvos aromáticos?

⁷הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה מגברי ישראל׃

⁷He aquí es la litera de Salomón: Sesenta valientes la rodean, De los fuertes de Israel.

⁸כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות׃

⁸Todos ellos tienen espadas, diestros en la guerra; Cada uno su espada sobre su muslo, Por los temores de la noche.

⁹אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון׃

⁹El rey Salomón se hizo una carroza De madera del Líbano.

¹⁰עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם׃

¹⁰Sus columnas hizo de plata, Su respaldo de oro, su cielo de grana, Su interior enlosado de amor, Por las doncellas de Jerusalem.

¹¹צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו׃

¹¹Salid, oh doncellas de Sión, y ved al rey Salomón Con la corona con que le coronó su madre el día de su desposorio, Y el día del gozo de su corazón.