¹ואני אמר היורש כל עת היותו קטן אין הבדל בינו ובין העבד אף אם הוא אדון הכל׃

¹Vad jag vill säga är detta: Så länge arvingen är barn, finnes ingen skillnad mellan honom och en träl, fastän han är herre över alla ägodelarna;

²אלא הוא תחת יד אמנים ופקידי הבית עד לזמן המיעד לו מאת אביו׃

²ty han står under förmyndare och förvaltare, intill den tid som fadern har bestämt.

³ככה גם אנחנו בעוד היותנו קטנים היינו משעבדים ליסדות העולם׃

³Sammalunda höllos ock vi, när vi voro barn, i träldom under världens »makter».

⁴ובמלאת העת שלח האלהים את בנו אשר נולד מאשה ונתן תחת יד התורה׃

⁴Men när tiden var fullbordad, sände Gud sin Son, född av kvinna och ställd under lagen,

⁵לפדות את אשר היו תחת יד התורה למען נקבל את משפט הבנים׃

⁵för att han skulle friköpa dem som stodo under lagen, så att vi skulle få söners rätt.

⁶ויען כי בנים אתם שלח האלהים בלבבכם את רוח בנו הקורא אבא אבינו׃

⁶Och eftersom I nu ären söner, har han sänt i våra hjärtan sin Sons Ande, som ropar: »Abba! Fader!»

⁷לכן אינך עוד עבד כי אם בן ואם בן אתה הנך גם יורש האלהים על ידי המשיח׃

⁷Så är du nu icke mer träl, utan son; och är du son, så är du ock arvinge, insatt därtill av Gud.

⁸הן לפנים באין דעת אלהים הייתם עבדים את אשר בעצמותם אינם אלהים׃

⁸Förut, innan I ännu känden Gud, voren I trälar under gudar som till sitt väsende icke voro gudar.

⁹ועתה אחרי ידעתם את האלהים ויותר אחרי שנודעתם לאלהים איך תשובו אל היסדות הרפים והדלים ההם אשר תרצו להכנע להם מחדש׃

⁹Men nu, sedan I haven lärt känna Gud och, vad mer är, haven blivit kända av Gud, huru kunnen I nu vända tillbaka till de svaga och arma »makter», under vilka I åter på nytt viljen bliva trälar?

¹⁰ימים אתם שמרים וחדשים ומועדים ושנים׃

¹⁰I akten ju på dagar och på månader och på särskilda tider och år. --

¹¹מתירא אני פן לריק עמלתי בכם׃

¹¹Jag är bekymrad för eder och fruktar att jag till äventyrs har arbetat förgäves för eder.

¹²היו נא כמוני כי גם אני כמוכם מתחנן אני לכם אחי לא הרעתם לי מאומה׃

¹²Jag beder eder, mina bröder: Bliven såsom jag är, eftersom jag har blivit såsom I voren. I haven icke gjort mig något för när.

¹³אתם ידעתם אשר בחלשת בשרי בשרתי לכם את הבשורה לראשונה׃

¹³I veten ju att det var på grund av kroppslig svaghet som jag första gången kom att förkunna evangelium för eder.

¹⁴ואתם לא בזיתם את נסיוני אשר נסיתי בבשרי ולא געלתם אתו כי אם קבלתם אתי כמלאך אלהים כמשיח ישוע׃

¹⁴Och fastän mitt kroppsliga tillstånd då väl hade kunnat innebära en frestelse för eder, så sågen I det ändå icke med ringaktning eller leda, utan togen emot mig såsom en Guds ängel, ja, såsom Kristus Jesus själv.

¹⁵ועתה איה אשרכם כי מעיד אני עליכם אשר אם יכלתם הייתם עקרים את עיניכם לתתן לי׃

¹⁵När hör man eder nu prisa eder saliga? Det vittnesbördet kan jag nämligen giva eder, att I då, om så hade varit möjligt, skullen hava rivit ut edra ögon och givit dem åt mig.

¹⁶ועתה הנהייתי לכם לאיב בדברי אמת אליכם׃

¹⁶Så har jag då blivit eder ovän därigenom att jag säger eder sanningen!

¹⁷אינם מקנאים לכם לטובה כי חפצם להפריד אתכם מעלינו למען תהיו מקנאים להם׃

¹⁷Man söker med iver att vinna eder för sig, men icke med en god iver; nej, del vilja avspärra eder från andra, för att I med så mycket större iver skolen hålla eder till dem.

¹⁸אבל טוב לקנא תמיד לטובה ולא לבד בהיותו אצלכם׃

¹⁸Och det är nu gott att I bliven omfattade med ivrig omsorg, i en god sak, alltid, och icke allenast när jag är tillstädes hos eder,

¹⁹בני אשר אני מחולל שנית עד כי יוצר בכם המשיח׃

¹⁹I mina barn, som jag nu åter med vånda måste föda till livet, intill dess att Kristus har tagit gestalt i eder.

²⁰אמנה חפצתי להיות עתה אצלכם לשנות את קול דברי כי נבוך אני בכם׃

²⁰Jag skulle önska att jag just nu vore hos eder och kunde göra min röst rätt bevekande. Ty jag vet mig knappt någon råd med eder.

²¹אמרו לי אתם החפצים להיות משעבדים לתורה הלא שמעתם את התורה׃

²¹Sägen mig, I som viljen stå under lagen: haven I icke hört vad lagen säger?

²²כי כתוב שהיו לאברהם שני בנים האחד מן האמה והשני מן החפשיה׃

²²Det är ju skrivet att Abraham fick två söner, en med sin tjänstekvinna, och en med sin fria hustru.

²³ואשר לאמה הוא נולד לפי הבשר ואשר לחפשיה על פי ההבטחה׃

²³Men tjänstekvinnans son är född efter köttet, då däremot den fria hustruns son är född i kraft av löftet.

²⁴והדברים הם לרמז כי שתי הבריתות הנה האחת מן הר סיני היולדת לעבדות והיא הגר׃

²⁴Dessa ord hava en djupare mening; ty de båda kvinnorna beteckna två förbund. Av dessa kommer det ena från berget Sina och föder sina barn till träldom, och detta har sin förebild i Agar.

²⁵כי הגר סיני הר בערב הוא והוא כנגד ירושלים של עתה כי היא בעבדות עם בניה׃

²⁵Berget Sina kallas nämligen i Arabien för Agar och svarar emot det nuvarande Jerusalem, ty detta lever med sina barn i träldom.

²⁶אבל ירושלים של מעלה היא חפשיה והיא אם כלנו׃

²⁶Men det Jerusalem som är därovan, det är fritt, och det är vår moder.

²⁷כי כתוב רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה׃

²⁷Så är ju skrivet: »Jubla, du ofruktsamma, du som icke föder barn; brist ut och ropa, du som icke bliver moder, Ty den ensamma skall hava många barn, flera än den som har man.»

²⁸ואנחנו אחי הננו כיצחק בני ההבטחה׃

²⁸Och I, mina bröder, ären löftets barn, likasom Isak var.

²⁹וכאשר הנולד לפי הבשר אז היה רדף את הנולד לפי הרוח כן הוא גם עתה׃

²⁹Men likasom förr i tiden den son som var född efter köttet förföljde den som var född efter Anden, så är det ock nu.

³⁰אבל הכתוב מה הוא אמר גרש האמה ואת בנה כי לא יירש בן האמה עם בן החפשיה׃

³⁰Dock, vad säger skriften? »Driv ut tjänstekvinnan och hennes son; ty tjänstekvinnans son skall förvisso icke ärva med den fria hustruns son.»

³¹על כן אחי לא בני האמה אנחנו כי אם בני החפשיה׃

³¹Alltså, mina bröder, vi äro icke barn av en tjänstekvinna, utan av den fria hustrun.