¹שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור׃

¹Hören detta, I präster, akten härpå, I av Israels hus, och I av konungens hus, lyssnen härtill; ty eder gäller domen. Ty I haven varit en snara för Mispa och ett nät, utbrett på Tabor.

²ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם׃

²Mitt under sitt offrande har man sjunkit allt djupare, men jag skall bliva ett tuktoris för allasammans.

³אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל׃

³Jag känner Efraim, och Israel är icke fördold för mig. Du Efraim, du har ju nu blivit en sköka, Israel har orenat sig.

⁴לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו׃

⁴De lägga sig icke vinn om att vända tillbaka till sin Gud, ty en trolöshetens ande bor i deras bröst, och HERREN känna de icke.

⁵וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם יהודה עמם׃

⁵Men Israels stolthet vittnar emot honom, och Israel och Efraim komma på fall genom sin missgärning; Juda kommer ock på fall jämte dem.

⁶בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה ולא ימצאו חלץ מהם׃

⁶Om de än med får och fäkreatur gå åstad för att söka HERREN, så finna de honom ändå icke; han har dragit sig undan från dem.

⁷ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם׃

⁷Mot HERREN hava de handlat trolöst, ja, de hava fött barn som icke äro hans. Därför skall nu en nymånadsdag förtära dem, jämte det som de fingo på sin del.

⁸תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין׃

⁸Stöten i basun i Gibea, i trumpet i Rama, blåsen larmsignal i Bet-Aven. Fienden är efter dig, Benjamin!

⁹אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה׃

⁹Efraim skall varda ödelagt på straffets dag; mot Israels stammar kungör jag vad visst är.

¹⁰היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי׃

¹⁰Juda furstar hava blivit råmärkflyttares likar; över dem skall jag utgjuta min vrede såsom vatten.

¹¹עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו׃

¹¹Efraim lider förtryck, och hans rätt våldföres, ty han har tagit sig till att vandra efter tomma stadgar.

¹²ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה׃

¹²Därför är jag nu för Efraim såsom mal och för Juda hus såsom röta i benen.

¹³וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור׃

¹³Och Efraim har märkt sin sjukdom och Juda sitt sår; därför har Efraim gått till Assur och sänt bud till Jarebs-konungen. Men denne skall icke kunna hela eder; edert sår skall icke bliva läkt.

¹⁴כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל׃

¹⁴Ty jag skall vara såsom ett lejon mot Efraim och såsom ett ungt lejon mot Juda hus. Själv griper jag mitt rov och går bort därmed; jag släpar det bort utan räddning.

¹⁵אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני׃

¹⁵Jag vill gå min väg, tillbaka till min boning, till dess att de hava fått lida vad de hava förskyllt och begynna söka mitt ansikte.