¹תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃

¹Så oförvägen är ingen, att han törs reta denne. Vem vågar då sätta sig upp mot mig själv?

²התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃

²Vem har först givit mig något, som jag alltså bör betala igen? Mitt är ju allt vad som finnes under himmelen.

³הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃

³Jag vill ej höra upp att tala om hans lemmar, om huru väldig han är, och huru härligt han är danad.

⁴היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃

⁴Vem mäktar rycka av honom hans pansar? Vem vågar sig in mellan hans käkars par?

⁵התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃

⁵Hans gaps dörrar, vem vill öppna dem? Runtom hans tänder bor ju förskräckelse.

⁶יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃

⁶Stolta sitta på honom sköldarnas rader; hopslutna äro de med fast försegling.

⁷התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃

⁷Tätt fogar sig den ena intill den andra, icke en vindfläkt tränger in mellan dem.

⁸שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃

⁸Var och en håller ihop med den nästa, de gripa in i varandra och skiljas ej åt.

⁹הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃

⁹När han fnyser, strålar det av ljus; hans blickar äro såsom morgonrodnadens ögonbryn.

¹⁰לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃

¹⁰Bloss fara ut ur hans gap, eldgnistor springa fram därur.

¹¹מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃

¹¹Från hans näsborrar utgår rök såsom ur en sjudande panna på bränslet.

¹²לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃

¹²Hans andedräkt framgnistrar eldkol, och lågor bryta fram ur hans gap.

¹³מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃

¹³På hans hals har kraften sin boning, och framför honom stapplar försagdhet.

¹⁴דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃

¹⁴Själva det veka på hans buk är ett stadigt fogverk, det sitter orubbligt, såsom gjutet på honom.

¹⁵גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃

¹⁵Hans hjärta är fast såsom sten, fast såsom bottenstenen i kvarnen.

¹⁶אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃

¹⁶När han reser sig, bäva hjältar, av ångest mista de all sans.

¹⁷איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃

¹⁷Angripes han med ett svärd, så håller det ej stånd, ej heller spjut eller pil eller pansar.

¹⁸עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃

¹⁸Han aktar järn såsom halm och koppar såsom murket trä.

¹⁹מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃

¹⁹Bågskott skrämma honom ej bort, slungstenar förvandlas för honom till strå;

²⁰מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃

²⁰ja, stridsklubbor aktar han såsom strå, han ler åt rasslet av lansar.

²¹נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃

²¹På sin buk bär han skarpa eggar, spår såsom av en tröskvagn ristar han i dyn.

²²בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃

²²Han gör djupet sjudande som en gryta, likt en salvokokares kittel förvandlar han vattnet.

²³מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃

²³Bakom honom strålar vägen av ljus, djupet synes bära silverhår.

²⁴לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃

²⁴Ja, på jorden finnes intet som är honom likt, otillgänglig för fruktan skapades han.

²⁵משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃

²⁵På allt vad högt är ser han med förakt, konung är han över alla stolta vilddjur.

²⁶משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃

²⁷יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃

²⁸לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃

²⁹כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃

³⁰תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃

³¹ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃

³²אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃

³³אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃

³⁴את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃