¹אל יבהל לבבכם האמינו באלהים ובי האמינו׃

¹»Edra hjärtan vare icke oroliga. Tron på Gud; tron ock på mig.

²בבית אבי מעונות רבות ואם לא כן הוא כי עתה הגדתי לכם הנני הלך להכין מקום לכם׃

²I min Faders hus äro många boningar; om så icke voro, skulle jag nu säga eder att jag går bort för att bereda eder rum.

³והיה כי הלכתי והכינותי לכם מקום שוב אשוב ולקחתי אתכם אלי למען באשר אהיה שם תהיו גם אתם׃

³Och om jag än går bort för att bereda eder rum, så skall jag dock komma igen och taga eder till mig; ty jag vill att där jag är, där skolen I ock vara.

⁴ואל אשר אני הולך שמה ידעתם ואת הדרך ידעתם׃

⁴Och vägen som leder dit jag går, den veten I.»

⁵ויאמר אליו תומא אדני לא ידענו אנה אתה הלך ואיככה נדע את הדרך׃

⁵Tomas sade till honom: »Herre, vi veta icke vart du går; huru kunna vi då veta vägen?»

⁶ויאמר אליו ישוע אנכי הנני הדרך והאמת והחיים לא יבא איש אל האב כי אם על ידי׃

⁶Jesus svarade honom: »Jag är vägen och sanningen och livet; ingen kommer till Fadern utom genom mig.

⁷לו ידעתם אתי גם את אבי ידעתם ומעתה ידעתם אתו וראיתם אתו׃

⁷Haden I känt mig, så haden I ock känt min Fader; nu kännen I honom och haven sett honom.»

⁸ויאמר אליו פילפוס אדני הראנו נא את האב ודי לנו׃

⁸Filippus sade till honom: »Herre, låt oss se Fadern, så hava vi nog.»

⁹ויאמר אליו ישוע זה כמה ימים אנכי אתכם ואתה פילפוס הטרם תדעני הראה אתי ראה את האב ולמה זה תאמר הראנו את האב׃

⁹Jesus svarade honom: »Så lång tid har jag varit hos eder, och du har icke lärt känna mig, Filippus? Den som har sett mig, han har sett Fadern. Huru kan du då säga: 'Låt oss se Fadern'?

¹⁰האינך מאמין כי אנכי באבי ואבי בי הוא הדברים אשר אדבר אליכם לא מנפשי אנכי דבר כי אבי השכן בקרבי הוא עשה את המעשים׃

¹⁰Tror du icke att jag är i Fadern, och att Fadern är i mig? De ord jag talar till eder talar jag icke av mig själv. Och gärningarna, dem gör Fadern, som bor i mig; de äro hans verk.

¹¹האמינו לי כי אנכי באבי ואבי בי הוא ואם לא אך בגלל המעשים האמינו לי׃

¹¹Tron mig; jag är i Fadern, och Fadern i mig. Varom icke, så tron för själva gärningarnas skull.

¹²אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי יעשה גם הוא את המעשים אשר אנכי עשה וגדלות מאלה יעשה כי אני הולך אל אבי׃

¹²Sannerligen, sannerligen säger jag eder: Den som tror på mig, han skall ock själv göra de gärningar som jag gör; och ännu större än dessa skall han göra. Ty jag går till Fadern,

¹³וכל אשר תשאלו בשמי אעשנו למען יכבד האב בבנו׃

¹³och vadhelst I bedjen om i mitt namn, det skall jag göra, på det att Fadern må bliva förhärligad i Sonen.

¹⁴כי תשאלו דבר בשמי אני אעשנו׃

¹⁴Ja, om I bedjen om något i mitt namn, så skall jag göra det.

¹⁵אם אהבתם אתי את מצותי תשמרו׃

¹⁵Älsken I mig, så hållen I mina bud,

¹⁶ואני אשאלה מאבי והוא יתן לכם פרקליט אחר אשר ישכן אתכם לנצח׃

¹⁶och jag skall bedja Fadern, och han skall giva eder en annan Hjälpare, som för alltid skall vara hos eder:

¹⁷את רוח האמת אשר לא יכל העולם להשיגו באשר לא יראהו ולא ידעהו ואתם ידעתם אתו כי אתכם שכן הוא אף יהיה בתוככם׃

¹⁷sanningens Ande, som världen icke kan taga emot, ty hon ser honom icke och känner honom icke. Men I kännen honom, ty han bor hos eder och skall vara i eder.

¹⁸לא אעזבכם יתומים אבואה אליכם׃

¹⁸Jag skall icke lämna eder faderlösa; jag skall komma till eder.

¹⁹עוד מעט והעולם לא יוסיף לראות אתי ואתם תראוני כי חי אני וגם אתם חיה תחיו׃

¹⁹Ännu en liten tid, och världen ser mig icke mer, men I sen mig. Ty jag lever; I skolen ock leva.

²⁰והיה ביום ההוא ידוע תדעו כי אני באבי ואתם בי ואני בכם׃

²⁰På den dagen skolen I förstå att jag är i min Fader, och att I ären i mig, och att jag är i eder.

²¹מי אשר מצותי אתו וינצרן זה הוא אשר יאהבני ואהבי אהוב הוא לאבי ואני אהבהו ואליו אתודע׃

²¹Den som har mina bud och håller dem, han är den som älskar mig; och den som älskar mig, han skall bliva älskad av min Fader, och jag skall älska honom och jag skall uppenbara mig för honom.»

²²ויאמר אליו יהודה לא יהודה איש קריות אדני מה הוא זה כי תחפץ להתודע אלינו ולא לעולם׃

²²Judas -- icke han som kallades Iskariot -- sade då till honom: »Herre, varav kommer det att du tänker uppenbara dig för oss, men icke för världen?»

²³ויען ישוע ויאמר אליו איש כי יאהבני ישמר את דברי ואבי יאהב אתו ונבואה אליו ונשים אצלו מעונתנו׃

²³Jesus svarade och sade till honom: »Om någon älskar mig, så håller han mitt ord; och min Fader skall älska honom, och vi skola komma till honom och taga vår boning hos honom.

²⁴ואשר לא יאהבני הוא לא ישמר את דברי והדבר אשר שמעתם לא שלי הוא כי אם של אבי אשר שלחני׃

²⁴Den som icke älskar mig, han håller icke mina ord; och likväl är det ord som I hören icke mitt, utan Faderns, som har sänt mig.

²⁵את אלה דברתי אליכם בעוד היותי עמכם׃

²⁵Detta har jag talat till eder, medan jag ännu är kvar hos eder.

²⁶והפרקליט תוח הקדש אשר ישלחנו אבי בשמי הוא ילמדכם את כל ויזכירכם את כל אשר הגדתי לכם׃

²⁶Men Hjälparen, den helige Ande, som Fadern skall sända i mitt namn, han skall lära eder allt och påminna eder om allt vad jag har sagt eder.

²⁷שלום אניח לכם את שלומי אתן לכם לא כאשר יתן העולם אנכי נתן לכם אל יבהל לבבכם ואל יחת׃

²⁷Frid lämnar jag efter mig åt eder, min frid giver jag eder; icke giver jag eder den såsom världen giver. Edra hjärtan vare icke oroliga eller försagda.

²⁸הלא שמעתם כי אמרתי אליכם אלך לי ואשובה אליכם אם אהב תאהבוני כי עתה תשמחו באמרי לכם כי הלך אני אל האב כי אבי גדול ממני׃

²⁸I hörden att jag sade till eder: 'Jag går bort, men jag kommer åter till eder.' Om I älskaden mig, så skullen I ju glädjas över att jag går bort till Fadern, ty Fadern är större än jag.

²⁹ועתה הנה הגדתי זאת לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו׃

²⁹Och nu har jag sagt eder det, förrän det sker, på det att I mån tro, när det har skett.

³⁰לא ארבה עוד אמרים עמכם כי יבוא שר העולם הזה ובי אין לו מאומה׃

³⁰Härefter talar jag icke mycket med eder, ty denna världens furste kommer. I mig finnes intet som hör honom till;

³¹אך למען ידע העולם כי את אבי אני אהב וכאשר צוני אבי כן אני עשה קומו ונלכה מזה׃

³¹men detta sker, för att världen skall förstå att jag älskar Fadern och gör såsom Fadern har bjudit mig. Stån upp, låt oss gå härifrån.»