¹ויהי איש אחד בתוך הפרושים ושמו נקדימון שר ליהודים׃

¹Men bland fariséerna var en man som hette Nikodemus, en av judarnas rådsherrar.

²ויבא אל ישוע לילה ויאמר אליו רבי ידענו כי אתה מורה מאת אלהים באת כי לא יוכל איש לעשות האתות אשר אתה עשה בלתי אם האלהים עמו׃

²Denne kom till Jesus om natten och sade till honom: »Rabbi, vi veta att det är från Gud du har kommit såsom lärare; ty ingen kan göra sådana tecken som du gör, om icke Gud är med honom.»

³ויען ישוע ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מלמעלה לא יוכל לראות מלכות האלהים׃

³Jesus svarade och sade till honom: »Sannerligen, sannerligen säger jag dig: Om en människa icke bliver född på nytt, så kan hon icke få se Guds rike.»

⁴ויאמר אליו נקדימון איך יולד אדם והוא זקן הכי שוב ישוב אל בטן אמו ויולד׃

⁴Nikodemus sade till honom: »Huru kan en människa födas, när hon är gammal? Icke kan hon väl åter gå in i sin moders liv och födas?»

⁵ויען ישוע אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלהים׃

⁵Jesus svarade: »Sannerligen, sannerligen säger jag dig: Om en människa icke bliver född av vatten och ande, så kan hon icke komma in i Guds rike.

⁶הנולד מן הבשר בשר הוא והנולד מן הרוח רוח הוא׃

⁶Det som är fött av kött, det är kött; och det som är fött av Anden, det är ande.

⁷אל תתמה על אמרי לך כי עליכם להולד מלמעלה׃

⁷Förundra dig icke över att jag sade dig att I måsten födas på nytt.

⁸הרוח באשר יחפץ שם הוא נשב ואתה תשמע את קולו אך לא תדע מאין בא ואנה הוא הולך כן כל הנולד מן הרוח׃

⁸Vinden blåser vart den vill, och du hör dess sus, men du vet icke varifrån den kommer, eller vart den far; så är det med var och en som är född av Anden.»

⁹ויען נקדימון ויאמר אליו איכה תהיה כזאת׃

⁹Nikodemus svarade och sade till honom: »Huru kan detta ske?»

¹⁰ויען ישוע ויאמר אליו רבן של ישראל אתה וזאת לא ידעת׃

¹⁰Jesus svarade och sade till honom: »Är du Israels lärare och förstår icke detta?

¹¹אמן אמן אני אמר לך כי את אשר ידענו נדבר ואת אשר ראינו נעיד ואתם לא תקבלו עדותנו׃

¹¹Sannerligen, sannerligen säger jag dig: Vad vi veta, det tala vi, och vad vi hava sett, det vittna vi om, men vårt vittnesbörd tagen I icke emot.

¹²אם אמרתי אליכם דברי הארץ ואינכם מאמינים איך תאמינו באמרי אליכם דברי השמים׃

¹²Tron i icke, när jag talar till eder om jordiska ting, huru skolen I då kunna tro, när jag talar till eder om himmelska ting?

¹³ואיש לא עלה השמימה בלתי אם אשר ירד מן השמים בן האדם אשר הוא בשמים׃

¹³Och likväl har ingen stigit upp till himmelen, utom den som steg ned från himmelen, Människosonen, som var i himmelen.

¹⁴וכאשר הגביה משה את הנחש במדבר כן צריך בן האדם להנשא׃

¹⁴Och såsom Moses upphöjde ormen i öknen, så måste Människosonen bliva upphöjd,

¹⁵למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃

¹⁵så att var och en som tror skall i honom hava evigt liv.

¹⁶כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃

¹⁶Ty så älskade Gud världen, att han utgav sin enfödde Son, på det att var och en som tror på honom skall icke förgås, utan hava evigt liv.

¹⁷כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃

¹⁷Ty icke sände Gud sin Son i världen för att döma världen, utan för att världen skulle bliva frälst genom honom.

¹⁸המאמין בו לא ידון ואשר לא יאמין בו כבר נדון כי לא האמין בשם בן האלהים היחיד׃

¹⁸Den som tror på honom, han bliver icke dömd, men den som icke tror, han är redan dömd, eftersom han icke tror på Guds enfödde Sons namn.

¹⁹וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך מן האור כי רעים מעשיהם׃

¹⁹Och detta är domen, att när ljuset hade kommit i världen, människorna dock älskade mörkret mer än ljuset, eftersom deras gärningar voro onda,

²⁰כי כל פעל עולה ישנא את האור ולא יבא לאור פן יוכחו מעשיו׃

²⁰Ty var och en som gör vad ont är, han hatar ljuset och kommer icke till ljuset, på det att hans gärningar icke skola bliva blottade.

²¹אבל עשה האמת יבא לאור למען יגלו מעשיו כי נעשו באלהים׃

²¹Men den som gör sanningen, han kommer till ljuset, för att det skall bliva uppenbart att hans gärningar äro gjorda i Gud.»

²²ויהי אחרי הדברים האלה ויבא ישוע ותלמידיו אל ארץ יהודה ויגר שם עמהם ויטבל׃

²²Därefter begav sig Jesus med sina lärjungar till den judiska landsbygden, och där vistades han med dem och döpte.

²³וגם יוחנן היה טבל בעינון קרוב לשלם כי שמה מים לרב ויבאו ויטבלו׃

²³Men också Johannes döpte, i Enon, nära Salim, ty där fanns mycket vatten; och folket kom dit och lät döpa sig.

²⁴כי עוד לא נתן יוחנן אל בית הסהר׃

²⁴Johannes hade nämligen ännu icke blivit kastad i fängelse.

²⁵ויהי ריב בין תלמידי יוחנן ובין היהודים על דבר הטהרה׃

²⁵Då uppstod mellan Johannes' lärjungar och en jude en tvist om reningen.

²⁶ויבאו אל יוחנן ויאמרו אליו רבי האיש אשר היה עמך בעבר הירדן ואשר העידת לו הנו טבל וכלם באים אליו׃

²⁶Och de kommo till Johannes och sade till honom: »Rabbi, se, den som var hos dig på andra sidan Jordan, den som du har vittnat om, han döper, och alla komma till honom.»

²⁷ויען יוחנן לא יוכל איש לקחת דבר בלתי אם נתן לו מן השמים׃

²⁷Johannes svarade och sade: »En människa kan intet taga, om det icke bliver henne givet från himmelen.»

²⁸ואתם עדי כי אמרתי אנכי אינני המשיח רק שלוח אני לפניו׃

²⁸I kunnen själva giva mig det vittnesbördet att jag sade: 'Icke är jag Messias; jag är allenast sänd framför honom.'

²⁹אשר לו הכלה הוא החתן ורע החתן העמד ושמע אתו שמוח ישמח לקול החתן הנה שמחתי זאת עתה שלמה׃

²⁹Brudgum är den som har bruden; men brudgummens vän, som står där och hör honom, han gläder sig storligen åt brudgummens röst. Den glädjen är mig nu given i fullt mått.

³⁰הוא יגדל הלוך וגדל ואני אחסר הלוך וחסור׃

³⁰Det är såsom sig bör att han växer till, och att jag förminskas. --

³¹הבא ממעל נעלה על כל ואשר מארץ מארץ הוא ומארץ ידבר הבא משמים נעלה על כל׃

³¹Den som kommer ovanifrån, han är över alla; den som är från jorden, han är av jorden, och av jorden talar han. Ja, den som kommer från himmelen, han är över alla,

³²ואת אשר ראה ושמע את זאת יעיד ואין מקבל עדותו׃

³²och vad han har sett och hört, det vittnar han om; och likväl tager ingen emot hans vittnesbörd.

³³ואשר קבל עדותו חתום חתם כי האלהים אמת׃

³³Men om någon tager emot hans vittnesbörd, så bekräftar han därmed att Gud är sannfärdig.

³⁴כי את אשר שלחו אלהים דברי אלהים ידבר כי לא במדה נתן אלהים את הרוח׃

³⁴Ty den som Gud har sänt, han talar Guds ord; Gud giver nämligen icke Anden efter mått.

³⁵האב אהב את בנו ואת כל נתן בידו׃

³⁵Fadern älskar Sonen, och allt har han givit i hans hand.

³⁶כל המאמין בבן יש לו חיי עולמים ואשר לא יאמין בבן לא יראה חיים כי אם חרון אלהים ישכן עליו׃

³⁶Den som tror på Sonen, han har evigt liv; men den som icke hörsammar Sonen, han skall icke få se livet, utan Guds vrede förbliver över honom.»