¹ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃

¹Och han kallade till sig sina tolv lärjungar och gav dem makt över orena andar, till att driva ut dem, så ock makt att bota alla slags sjukdomar och allt slags skröplighet.

²ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃

²Och dessa äro de tolv apostlarnas namn: först Simon, som kallas Petrus, och Andreas, hans broder; vidare Jakob, Sebedeus' son, och Johannes, hans broder;

³פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃

³Filippus och Bartolomeus; Tomas och Matteus, publikanen; Jakob, Alfeus' son, och Lebbeus;

⁴שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃

⁴Simon ivraren och Judas Iskariot, densamme som förrådde honom.

⁵את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו׃

⁵Dessa tolv sände Jesus ut; och han bjöd dem och sade: »Ställen icke eder färd till hedningarna, och gån icke in i någon samaritisk stad,

⁶כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃

⁶utan gån hellre till de förlorade fåren av Israels hus.

⁷ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃

⁷Och där I gån fram skolen I predika och säga: 'Himmelriket är nära.'

⁸רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃

⁸Boten sjuka, uppväcken döda, gören spetälska rena, driven ut onda andar. I haven fått för intet; så given ock för intet.

⁹לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃

⁹Skaffen eder icke guld eller silver eller koppar i edra bälten,

¹⁰ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃

¹⁰icke någon ränsel för eder färd, ej heller dubbla livklädnader, ej heller skor eller stav; ty arbetaren är värd sin mat.

¹¹וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃

¹¹Men när I haven kommit in i någon stad eller by, så utforsken vilken därinne som är värdig, och stannen hos honom, till dess I lämnen den orten.

¹²ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃

¹²Och när I kommen in i ett hus, så hälsen det.

¹³והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃

¹³Om då det huset är värdigt, så må den frid I tillönsken det komma däröver; men om det icke är värdigt, då må den frid I tillönsken det vända tillbaka till eder.

¹⁴וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃

¹⁴Och om man på något ställe icke tager emot eder och icke hör på edra ord, så gån ut ur det huset eller den staden, och skudden stoftet av edra fötter.

¹⁵אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃

¹⁵Sannerligen säger jag eder: För Sodoms och Gomorras land skall det på domens dag bliva drägligare än för den staden.

¹⁶הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃

¹⁶Se, jag sänder eder åstad såsom får mitt in ibland ulvar. Varen fördenskull kloka såsom ormar och menlösa såsom duvor.

¹⁷והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃

¹⁷Tagen eder till vara för människorna; ty de skola draga eder inför domstolar, och i sina synagogor skola de gissla eder;

¹⁸ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃

¹⁸och I skolen föras fram också inför landshövdingar och konungar, för min skull, till ett vittnesbörd för dem och för hedningarna.

¹⁹וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃

¹⁹Men när man drager eder inför rätta, gören eder då icke bekymmer för huru eller vad I skolen tala; ty vad I skolen tala skall bliva eder givet i den stunden.

²⁰כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃

²⁰Det är icke I som skolen tala, utan det är eder Faders Ande som skall tala i eder.

²¹והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃

²¹Och den ene brodern skall då överlämna den andre till att dödas, ja ock fadern sitt barn; och barn skola sätta sig upp mot sina föräldrar och skola döda dem.

²²והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃

²²Och I skolen bliva hatade av alla, för mitt namns skull. Men den som är ståndaktig intill änden, han skall bliva frälst. --

²³ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃

²³När de nu förfölja eder i en stad, så flyn till en annan; och om de också där förfölja eder, så flyn till ännu en annan. Ty sannerligen säger jag eder: I skolen icke hava hunnit igenom alla Israels städer, förrän Människosonen kommer.

²⁴אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃

²⁴Lärjungen är icke förmer än sin mästare, ej heller är tjänaren förmer än sin herre.

²⁵דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃

²⁵Det må vara lärjungen nog, om det går honom såsom hans mästare, och tjänaren, om det går honom såsom hans herre. Om de hava kallat husbonden för Beelsebul, huru mycket mer skola de icke så kalla hans husfolk!

²⁶על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃

²⁶Frukten alltså icke för dem; ty intet är förborgat, som icke skall bliva uppenbarat, och intet är fördolt, som icke skall bliva känt.

²⁷את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות׃

²⁷Vad jag säger eder i mörkret, det skolen säga i ljuset, och vad I hören viskas i edert öra, det skolen I predika på taken.

²⁸ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃

²⁸Och frukten icke för dem som väl kunna dräpa kroppen, men icke hava makt att dräpa själen, utan frukten fastmer honom som har makt att förgöra både själ och kropp i Gehenna. --

²⁹הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃

²⁹Säljas icke två sparvar för en skärv? Och icke en av dem faller till jorden utan eder Faders vilja.

³⁰ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃

³⁰Men på eder äro till och med huvudhåren allasammans räknade.

³¹לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃

³¹Frukten alltså icke; I ären mer värda än många sparvar.

³²הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים׃

³²Därför, var och en som bekänner mig inför människorna, honom skall ock jag kännas vid inför min Fader, som är i himmelen.

³³ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים׃

³³Men den som förnekar mig inför människorna, honom skall ock jag förneka inför min Fader, som är i himmelen.

³⁴אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃

³⁴I skolen icke mena att jag har kommit för att sända frid på jorden. Jag har icke kommit för att sända frid, utan svärd.

³⁵כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃

³⁵Ja, jag har kommit för att uppväcka söndring, så att 'sonen sätter sig upp mot sin fader och dottern mot sin moder och sonhustrun mot sin svärmoder,

³⁶ואיבי איש אנשי ביתו׃

³⁶och envar får sitt eget husfolk till fiender'.

³⁷האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃

³⁷Den som älskar fader eller moder mer än mig, han är mig icke värdig, och den som älskar son eller dotter mer än mig, han är mig icke värdig;

³⁸ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃

³⁸och den som icke tager sitt kors på sig och efterföljer mig, han är mig icke värdig.

³⁹המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה׃

³⁹Den som finner sitt liv, han skall mista det, och den som mister sitt liv, för min skull, han skall finna det. --

⁴⁰המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃

⁴⁰Den som tager emot eder, han tager emot mig, och den som tager emot mig, han tager emot honom som har sänt mig.

⁴¹המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃

⁴¹Den som tager emot en profet, därför att det är en profet, han skall få en profets lön; och den som tager emot en rättfärdig man, därför att det är en rättfärdig man, han skall få en rättfärdig mans lön.

⁴²והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃

⁴²Och den som giver en av dessa små allenast en bägare friskt vatten att dricka, därför att det är en lärjunge -- sannerligen säger jag eder: Han skall ingalunda gå miste om sin lön.»