¹ויהי ככלות ישוע לצות את שנים עשר תלמידיו וילך משם ללמד ולקרא בעריהם׃

¹När Jesus hade givit sina tolv lärjungar alla dessa bud, gick han därifrån vidare, för att undervisa och predika i deras städer.

²ויוחנן שמע בבית הסהר את מעשי המשיח וישלח שנים מתלמידיו׃

²Men när Johannes i sitt fängelse fick höra om Kristi gärningar, sände han bud med sina lärjungar

³ויאמר אליו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃

³och lät fråga honom: »Är du den som skulle komma, eller skola vi förbida någon annan?»

⁴ויען ישוע ויאמר להם לכו הגידו ליוחנן את אשר שמעתם וראיתם׃

⁴Då svarade Jesus och sade till dem: »Gån tillbaka och omtalen för Johannes vad I hören och sen:

⁵עורים ראים ופסחים מתהלכים מצרעים מטהרים וחרשים שומעין ומתים קמים ועניים מתבשרי ישועה הם׃

⁵blinda få sin syn, halta gå, spetälska bliva rena, döva höra, döda uppstå, och 'för fattiga förkunnas glädjens budskap'.

⁶ואשרי אשר לא יכשל בי׃

⁶Och salig är den för vilken jag icke bliver en stötesten.»

⁷המה הלכו להם וישוע החל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃

⁷När dessa sedan gingo bort, begynte Jesus tala till folket om Johannes: »Varför var det I gingen ut i öknen? Var det för att se ett rör som drives hit och dit av vinden?

⁸ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה הלבשים עדנים בבתי המלכים המה׃

⁸Eller varför gingen I ut? Var det för att se en människa klädd i fina kläder? De som bära fina kläder, dem finnen I ju i konungapalatsen.

⁹ואם לא מה זה יצאתם לראות אם איש נביא הן אני אמר לכם כי גם גדול הוא מנביא׃

⁹Varför gingen I då ut? Var det för att se en profet? Ja, jag säger eder: Ännu mer än en profet är han.

¹⁰כי זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה רדכך לפניך׃

¹⁰Han är den om vilken det är skrivet: 'Se, jag sänder ut min ängel framför dig, och han skall bereda vägen för dig.'

¹¹אמן אמר אני לכם לא קם בילודי אשה איש גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות השמים גדול הוא ממנו׃

¹¹Sannerligen säger jag eder: Bland dem som äro födda av kvinnor har ingen uppstått, som har varit större än Johannes döparen; men den som är minst i himmelriket är likväl större än han.

¹²ומימי יוחנן המטביל עד הנה מלכות השמים נתפשה בחזקה והמתחזקים יחטפוה׃

¹²Och från Johannes döparens dagar intill denna stund tränger himmelriket fram med storm, och människor storma fram och rycka det till sig.

¹³כי כל הנביאים והתורה עדי יוחנן נבאו׃

¹³Ty alla profeterna och lagen hava profeterat intill Johannes;

¹⁴ואם תרצו לקבל הנה הוא אליה העתיד לבוא׃

¹⁴och om I viljen tro det: han är Elias, den som skulle komma.

¹⁵מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

¹⁵Den som har öron, han höre.

¹⁶ואל מי אדמה את הדור הזה דומה הוא לילדים הישבים בשוקים וקראים לחבריהם לאמר׃

¹⁶Men vad skall jag likna detta släkte vid? Det är likt barn som sitta på torgen och ropa till andra barn

¹⁷חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא ספדתם׃

¹⁷och säga: 'Vi hava spelat för eder, och I haven icke dansat; vi hava sjungit sorgesång, och I haven icke jämrat eder.'

¹⁸כי בא יוחנן לא אכל ולא שתה ויאמרו שד בו׃

¹⁸Ty Johannes kom, och han varken äter eller dricker, och så säger man: 'Han är besatt av en ond ande.'

¹⁹ויבא בן האדם והוא אכל ושתה ויאמרו הנה איש זולל וסבא ואהב מוכסים וחטאים ונצדקה החכמה מאת בניה׃

¹⁹Människosonen kom, och han både äter och dricker, och nu säger man: 'Se vilken frossare och vindrinkare han är, en publikaners och syndares vän!' Men Visheten har fått rätt av sina barn.»

²⁰אז החל לגער בערים אשר רב גבורותיו נעשו בתוכן ולא שבו׃

²⁰Därefter begynte han tala bestraffande ord till de städer i vilka han hade utfört så många av sina kraftgärningar, och förehålla dem att de icke hade gjort bättring:

²¹אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן לו בצור ובצידון נעשו הלא כבר שבו בשק ואפר׃

²¹»Ve dig, Korasin! Ve dig, Betsaida! Ty om de kraftgärningar som äro gjorda i eder hade blivit gjorda i Tyrus och Sidon, så skulle de för länge sedan hava gjort bättring i säck och aska.

²²אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לצור וצידון יותר מכם׃

²²Men jag säger eder: För Tyrus och Sidon skall det på domens dag bliva drägligare än för eder.

²³ואת כפר נחום המרוממה עד השמים עד שאול תורדי כי הגבורות אשר נעשו בתוכך לו בסדום נעשו כי עתה עמדה על תלה עד היום הזה׃

²³Och du, Kapernaum, skall väl du bliva upphöjt till himmelen? Nej, ned till dödsriket måste du fara. Ty om de kraftgärningar som äro gjorda i dig hade blivit gjorda i Sodom, så skulle det hava stått ännu i dag.

²⁴אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לאדמת סדום ממך׃

²⁴Men jag säger eder att det för Sodoms land skall på domens dag bliva drägligare än för dig.»

²⁵בעת ההיא ענה ישוע ואמר אודך אבי אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעוללים׃

²⁵Vid den tiden talade Jesus och sade: »Jag prisar dig, Fader, du himmelens och jordens Herre, för att du väl har dolt detta för de visa och kloka, men uppenbarat det för de enfaldiga.

²⁶הן אבי כי כן היה רצון לפניך׃

²⁶Ja, Fader; så har ju varit ditt behag.

²⁷הכל נמסר לי מאת אבי ואין מכיר את הבן בלתי האב ואין מכיר את האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃

²⁷Allt har av min Fader blivit förtrott åt mig. Och ingen känner Sonen utom Fadern, ej heller känner någon Fadern utom Sonen och den för vilken Sonen vill göra honom känd. --

²⁸לכו אלי כל העמלים והטעונים ואני אניח לכם׃

²⁸Kommen till mig, I alla som arbeten och ären betungade, så skall jag giva eder ro.

²⁹קבלו עליכם את עלי ולמדו ממני כי ענו ושפל רוח אנכי ותמצאו מרגוע לנפשתיכם׃

²⁹Tagen på eder mitt ok och lären av mig, ty jag är saktmodig och ödmjuk i hjärtat; 'så skolen I finna ro för edra själar'.

³⁰כי עלי נעים הוא וקל משאי׃

³⁰Ty mitt ok är milt, och min börda är lätt.»