¹ויהי כאשר קרבו לירושלים ובאו אל בית פגי בהר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים׃

¹När de nu nalkades Jerusalem och kommo till Betfage vid Oljeberget, då sände Jesus åstad två lärjungar

²ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי׃

²och sade till dem: »Gån in i byn som ligger mitt framför eder, så skolen I strax finna en åsninna stå där bunden och en fåle bredvid henne; lösen dem och fören dem till mig.

³וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם׃

³Och om någon säger något till eder, så skolen I svara: 'Herren behöver dem'; då skall han strax släppa dem.»

⁴וכל זאת היתה למלאת הנאמר ביד הנביא לאמר׃

⁴Detta har skett, för att det skulle fullbordas, som var sagt genom profeten som sade:

⁵אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃

⁵»Sägen till dottern Sion: 'Se, din konung kommer till dig, saktmodig, ridande på en åsna, på en arbetsåsninnas fåle.'»

⁶וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע׃

⁶Och lärjungarna gingo åstad och gjorde såsom Jesus hade befallt dem

⁷ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם׃

⁷och ledde till honom åsninnan och fålen; och de lade sina mantlar på denne, och han satte sig därovanpå.

⁸ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפי עצים וישטחום על הדרך׃

⁸Och folkskaran, som var mycket stor, bredde ut sina mantlar på vägen; men somliga skuro kvistar av träden och strödde på vägen.

⁹והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים׃

⁹Och folket, både de som gingo före honom och de som följde efter, ropade och sade: »Hosianna Davids son! Välsignad vare han som kommer, i Herrens namn. Hosianna i höjden!»

¹⁰ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה׃

¹⁰När han så drog in i Jerusalem, kom hela staden i rörelse, och man frågade: »Vem är denne?»

¹¹ויאמרו המני העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל׃

¹¹Och folket sade: »Det är Jesus, profeten, från Nasaret i Galileen.»

¹²ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃

¹²Och Jesus gick in i helgedomen. Och han drev ut alla dem som sålde och köpte i helgedomen, och han stötte omkull växlarnas bord och duvomånglarnas säten.

¹³ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים׃

¹³Och han sade till dem: »Det är skrivet: 'Mitt hus skall kallas ett bönehus.' Men I gören det till en rövarkula.»

¹⁴ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם׃

¹⁴Och blinda och halta kommo fram till honom i helgedomen, och han botade dem.

¹⁵ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם׃

¹⁵Men när översteprästerna och de skriftlärde sågo de under som han gjorde, och sågo barnen som ropade i helgedomen och sade: »Hosianna Davids son!», då förtröt detta dem;

¹⁶ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז׃

¹⁶och de sade till honom: »Hör du vad dessa säga?» Då svarade Jesus dem: »Ja; haven I aldrig läst: 'Av barns och spenabarns mun har du berett dig lov'?»

¹⁷ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם׃

¹⁷Därefter lämnade han dem och gick ut ur staden till Betania och stannade där över natten.

¹⁸ובבקר שב אל העיר והוא רעב׃

¹⁸När han sedan på morgonen gick in till staden igen, blev han hungrig.

¹⁹וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃

¹⁹Och då han fick se ett fikonträd vid vägen, gick han fram till det, men fann intet därpå, utom allenast löv. Då sade han till det: »Aldrig någonsin mer skall frukt växa på dig.» Och strax förtorkades fikonträdet.

²⁰ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃

²⁰När lärjungarna sågo detta, förundrade de sig och sade: »Huru kunde fikonträdet så i hast förtorkas?»

²¹ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה׃

²¹Då svarade Jesus och sade till dem: »Sannerligen säger jag eder: Om I haven tro och icke tvivlen, så skolen I icke allenast kunna göra sådant som skedde med fikonträdet, utan I skolen till och med kunna säga till detta berg: 'Häv dig upp och kasta dig i havet', och det skall ske.

²²וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו׃

²²Och allt vad I med tro bedjen om i eder bön, det skolen I få.»

²³ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת׃

²³När han därefter hade kommit in i helgedomen, trädde översteprästerna och folkets äldste fram till honom, där han undervisade; och de sade: »Med vad myndighet gör du detta? Och vem har givit dig sådan myndighet?»

²⁴ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

²⁴Jesus svarade och sade till dem: »Också jag vill ställa en fråga till eder; om I svaren mig på den, så skall ock jag säga eder med vad myndighet jag gör detta».

²⁵טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר׃

²⁵Johannes' döpelse, varifrån var den: från himmelen eller från människor?» Då överlade de med varandra och sade: »Om vi svara: 'Från himmelen', så frågar han oss: 'Varför trodden I honom då icke?'

²⁶אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אפוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא׃

²⁶Men om vi svara: 'Från människor', då måste vi frukta för folket, ty alla hålla de Johannes för en profet.»

²⁷ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

²⁷De svarade alltså Jesus och sade: »Vi veta det icke.» Då sade ock han till dem: »Så säger icke heller jag eder med vad myndighet jag gör detta.

²⁸אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃

²⁸Men vad synes eder? En man hade två söner. Och han kom till den förste och sade: 'Min son, gå i dag och arbeta i vingården.'

²⁹ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃

²⁹Han svarade och sade: 'Jag vill icke'; men efteråt ångrade han sig och gick.

³⁰ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃

³⁰Och han kom till den andre och sade sammalunda. Då svarade denne och sade: 'Ja, herre'; men han gick icke,

³¹מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃

³¹Vilken av de två gjorde vad fadern ville?» De svarade: »Den förste.» Jesus sade till dem: »Ja, sannerligen säger jag eder: Publikaner och skökor skola förr gå in i Guds rike än I.

³²כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃

³²Ty Johannes kom och lärde eder rättfärdighetens väg, och I trodden honom icke, men publikaner och skökor trodde honom. Och fastän I sågen detta, ångraden I eder icke heller efteråt, så att I trodden honom.

³³משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃

³³Hören nu en annan liknelse: En husbonde planterade en vingård, och han satte stängsel omkring den och högg ut ett presskar därinne och byggde ett vakttorn; därefter lejde han ut den åt vingårdsmän och for utrikes.

³⁴ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃

³⁴När sedan frukttiden nalkades, sände han sina tjänare till vingårdsmännen för att uppbära frukten åt honom.

³⁵ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃

³⁵Men vingårdsmännen togo fatt på hans tjänare, och en misshandlade de, en annan dräpte de, en tredje stenade de.

³⁶ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃

³⁶Åter sände han åstad andra tjänare, flera än de förra, men de gjorde med dem sammalunda.

³⁷ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃

³⁷Slutligen sände han till dem sin son, ty han tänkte: 'De skola väl hava försyn för min son.'

³⁸ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃

³⁸Men när vingårdsmännen fingo se hans son, sade de till varandra: 'Denne är arvingen; kom, låt oss dräpa honom, så få vi hans arv.'

³⁹ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃

³⁹Och de togo fatt på honom och förde honom ut ur vingården och dräpte honom.

⁴⁰והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃

⁴⁰När nu vingårdens herre kommer, vad skall han då göra med de vingårdsmännen?»

⁴¹ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃

⁴¹De svarade honom: »Eftersom de hava illa gjort, skall han illa förgöra dem, och vingården skall han lämna åt andra vingårdsmän, som giva honom frukten, när tiden därtill är inne.»

⁴²ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃

⁴²Jesus sade till dem: »Ja, haven I aldrig läst i skrifterna: 'Den sten som byggningsmännen förkastade. den har blivit en hörnsten; av Herren har den blivit detta, och underbar är den i våra ögon'?

⁴³על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃

⁴³Därför säger jag eder att Guds rike skall tagas ifrån eder, och givas åt ett folk som bär dess frukt.»

⁴⁴והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃

⁴⁵ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃

⁴⁵Då nu översteprästerna och fariséerna hörde hans liknelser, förstodo de att det var om dem som han talade.

⁴⁶ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו׃

⁴⁶Och de hade gärna velat gripa honom, men de fruktade för folket, eftersom man höll honom för en profet.