1על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃
1Vid Babels floder, där sutto vi och gräto, när vi tänkte på Sion.
2על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃
2I pilträden som där voro hängde vi upp våra harpor.
3כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃
3Ty de som höllo oss fångna bådo oss där att sjunga, och våra plågare bådo oss vara glada: »Sjungen för oss en av Sions sånger.»
4איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃
4Huru skulle vi kunna sjunga HERRENS sång i främmande land?
5אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃
5Nej, om jag förgäter dig, Jerusalem, så förgäte min högra hand sin tjänst.
6תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃
6Min tunga låde vid min gom, om jag upphör att tänka på dig, om jag icke låter Jerusalem vara min allra högsta glädje.
7זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃
7Tänk, HERRE, på Jerusalems dag, och straffa Edoms barn, dem som ropade: »Riven ned, riven ned det ända till grunden.»
8בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃
8Dotter Babel, du ödeläggelsens stad, säll är den som får vedergälla dig allt vad du har gjort oss.
9אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃
9Säll är den som får gripa dina späda barn och krossa dem mot klippan.