1ולא אכחד מכם אחי אשר אבותינו היו כלם תחת הענן וכלם עברו בתוך הים׃
1Now I would not have you ignorant, brothers, that our fathers were all under the cloud, and all passed through the sea;
2וכלם נטבלו למשה בענן ובים׃
2and were all baptized into Moses in the cloud and in the sea;
3וכלם אכלם מאכל אחד רוחני׃
3and all ate the same spiritual food;
4וכלם שתו משקה אחד רוחני כי שתו מן הצור הרוחני ההלך עמהם והצור ההוא היה המשיח׃
4and all drank the same spiritual drink. For they drank of a spiritual rock that followed them, and the rock was Christ.
5אבל ברבם לא רצה האלהים ופגריהם נפלו במדבר׃
5However with most of them, God was not well pleased, for they were overthrown in the wilderness.
6וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה׃
6Now these things were our examples, to the intent we should not lust after evil things, as they also lusted.
7ולא תהיו עבדי אלילים כאשר היו מקצתם כמו שכתוב וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃
7Neither be idolaters, as some of them were. As it is written, “The people sat down to eat and drink, and rose up to play.” Exodus 32:6
8ולא נהיה זנים כאשר זנו מקצתם ויפלו ביום אחד שלשה ועשרים אלף איש׃
8Neither let us commit sexual immorality, as some of them committed, and in one day twenty-three thousand fell.
9ולא ננסה את המשיח כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים׃
9Neither let us test the Lord, as some of them tested, and perished by the serpents.
10גם לא תלינו כאשר הלינו מקצתם וימותו ביד המשחית׃
10Neither grumble, as some of them also grumbled, and perished by the destroyer.
11כל זאת מצאתם להיות למופת ותכתב למוסר לנו אשר הגיעו אלינו קצי העולמים׃
11Now all these things happened to them by way of example, and they were written for our admonition, on whom the ends of the ages have come.
12לכן החשב שהוא נצב ירא פן יפול׃
12Therefore let him who thinks he stands be careful that he doesn’t fall.
13עדין לא בא עליכם נסיון אחר בלתי אם נסיון בני אדם כי נאמן הוא האלהים אשר לא יניח לנסות אתכם למעלה מיכלתכם כי אם יתן עם הנסיון גם תוצאתיו כדי שתוכלו שאת׃
13No temptation has taken you except what is common to man. God is faithful, who will not allow you to be tempted above what you are able, but will with the temptation also make the way of escape, that you may be able to endure it.
14על כן חביבי נוסו מעבודת אלילים׃
14Therefore, my beloved, flee from idolatry.
15כמו אל נבונים מדבר אנכי ושפטו אתם את אשר אמר׃
15I speak as to wise men. Judge what I say.
16כוס הברכה אשר אנחנו מברכים הלא היא התחברות דם המשיח והלחם אשר אנחנו בצעים הלא הוא התחברות גוף המשיח׃
16The cup of blessing which we bless, isn’t it a sharing of the blood of Christ? The bread which we break, isn’t it a sharing of the body of Christ?
17כי לחם אחד הוא לכן גם נוף אחד אנחנו הרבים באשר לכלנו חלק בלחם האחד׃
17Because there is one loaf of bread, we, who are many, are one body; for we all partake of the one loaf of bread.
18ראו את ישראל לפי הבשר הלא אכלי הזבחים חברי המזבח המה׃
18Consider Israel according to the flesh. Don’t those who eat the sacrifices participate in the altar?
19ועתה מה אמר היש ממש באליל אם יש ממש בזבחי אלילים׃
19What am I saying then? That a thing sacrificed to idols is anything, or that an idol is anything?
20אלא את אשר יזבחו הגוים לשדים הם זבחים ולא לאלהים ואני לא אחפץ היתכם חברים לשדים׃
20But I say that the things which the Gentiles sacrifice, they sacrifice to demons, and not to God, and I don’t desire that you would have fellowship with demons.
21לא תוכלו לשתות יחד כוס אדנינו וגם כוס השדים ולא תוכלו להתחבר אל שלחן אדנינו וגם אל שלחן השדים׃
21You can’t both drink the cup of the Lord and the cup of demons. You can’t both partake of the table of the Lord, and of the table of demons.
22הנעז להקניא את אדנינו הכי חזקים אנחנו ממנו׃
22Or do we provoke the Lord to jealousy? Are we stronger than he?
23הכל ברשותי אבל אין הכל מועיל הכל ברשותי אבל אין הכל בנה׃
23“All things are lawful for me,” but not all things are profitable. “All things are lawful for me,” but not all things build up.
24איש איש אל יבקש את תועלת עצמו כי אם את תועלת רעהו׃
24Let no one seek his own, but each one his neighbor’s good.
25כל הנמכר במקולין אתו תאכלו ואל תחקרו מפני מכשל הלב׃
25Whatever is sold in the butcher shop, eat, asking no question for the sake of conscience,
26כי ליהוה הארץ ומלואה׃
26for “the earth is the Lord’s, and its fullness.” Psalm 24:1
27ואם יקרא אתכם איש מאשר אינם מאמינים ותרצו ללכת אליו אכול תאכלו מכל אשר ישימו לפניכם ואל תחקרו מפני מכשול הלב׃
27But if one of those who don’t believe invites you to a meal, and you are inclined to go, eat whatever is set before you, asking no questions for the sake of conscience.
28ואיש כי יאמר אליכם זה הוא זבח אלילים אל תאכלו בעבור המודיע ומפני מכשול הלב כי ליהוה הארץ ולמואה׃
28But if anyone says to you, “This was offered to idols,” don’t eat it for the sake of the one who told you, and for the sake of conscience. For “the earth is the Lord’s, and all its fullness.”
29והלב אשר אני אמר לא לבך כי אם לב רעך כי למה זה תשפט חרותי על ידי לב האחר׃
29Conscience, I say, not your own, but the other’s conscience. For why is my liberty judged by another conscience?
30ואם אכל אני בתודה למה אהיה מגדף על הדבר אשר אני מודה עליו׃
30If I partake with thankfulness, why am I denounced for that for which I give thanks?
31לכן אם תאכלו או אם תשתו או כל אשר תעשו את הכל עשו לכבוד אלהים׃
31Whether therefore you eat, or drink, or whatever you do, do all to the glory of God.
32ואל תתנו מכשול לא ליהודים ולא ליונים ולא לקהלת אלהים׃
32Give no occasions for stumbling, either to Jews, or to Greeks, or to the assembly of God;
33כאשר גם אנכי מבקש להיות רצוי לכל בכל ולא אבקש תועלת עצמי כי אם של הרבים למען יושעו׃
33even as I also please all men in all things, not seeking my own profit, but the profit of the many, that they may be saved.