¹וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד׃

¹Now when the day of Pentecost had come, they were all with one accord in one place.

²ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו׃

²Suddenly there came from the sky a sound like the rushing of a mighty wind, and it filled all the house where they were sitting.

³ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם׃

³Tongues like fire appeared and were distributed to them, and one sat on each of them.

⁴וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף׃

⁴They were all filled with the Holy Spirit, and began to speak with other languages, as the Spirit gave them the ability to speak.

⁵ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים׃

⁵Now there were dwelling in Jerusalem Jews, devout men, from every nation under the sky.

⁶ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו׃

⁶When this sound was heard, the multitude came together, and were bewildered, because everyone heard them speaking in his own language.

⁷וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה׃

⁷They were all amazed and marveled, saying to one another, “Behold, aren’t all these who speak Galileans?

⁸ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת ארץ מולדתנו׃

⁸How do we hear, everyone in our own native language?

⁹פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא׃

⁹Parthians, Medes, Elamites, and people from Mesopotamia, Judea, Cappadocia, Pontus, Asia,

¹⁰פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על יד קוריני והבאים מרומי גם יהודים גם גרים׃

¹⁰Phrygia, Pamphylia, Egypt, the parts of Libya around Cyrene, visitors from Rome, both Jews and proselytes,

¹¹כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים׃

¹¹Cretans and Arabians: we hear them speaking in our languages the mighty works of God!”

¹²וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת׃

¹²They were all amazed, and were perplexed, saying one to another, “What does this mean?”

¹³ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה׃

¹³Others, mocking, said, “They are filled with new wine.”

¹⁴אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי׃

¹⁴But Peter, standing up with the eleven, lifted up his voice, and spoke out to them, “You men of Judea, and all you who dwell at Jerusalem, let this be known to you, and listen to my words.

¹⁵כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה׃

¹⁵For these aren’t drunken, as you suppose, seeing it is only the third hour of the day about 9:00 AM .

¹⁶אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא׃

¹⁶But this is what has been spoken through the prophet Joel:

¹⁷והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון׃

¹⁷‘It will be in the last days, says God, that I will pour out my Spirit on all flesh. Your sons and your daughters will prophesy. Your young men will see visions. Your old men will dream dreams.

¹⁸וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו׃

¹⁸Yes, and on my servants and on my handmaidens in those days, I will pour out my Spirit, and they will prophesy.

¹⁹ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן׃

¹⁹I will show wonders in the sky above, and signs on the earth beneath; blood, and fire, and billows of smoke.

²⁰השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃

²⁰The sun will be turned into darkness, and the moon into blood, before the great and glorious day of the Lord comes.

²¹והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃

²¹It will be, that whoever will call on the name of the Lord will be saved.’ Joel 2:28-32

²²אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על ידו בתוככם כאשר ידעתם גם אתם׃

²²“Men of Israel, hear these words! Jesus of Nazareth, a man approved by God to you by mighty works and wonders and signs which God did by him in the midst of you, even as you yourselves know,

²³אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו׃

²³him, being delivered up by the determined counsel and foreknowledge of God, you have taken by the hand of lawless men, crucified and killed;

²⁴והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו׃

²⁴whom God raised up, having freed him from the agony of death, because it was not possible that he should be held by it.

²⁵כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃

²⁵For David says concerning him, ‘I saw the Lord always before my face, For he is on my right hand, that I should not be moved.

²⁶לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח׃

²⁶Therefore my heart was glad, and my tongue rejoiced. Moreover my flesh also will dwell in hope;

²⁷כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת׃

²⁷because you will not leave my soul in Hades or, Hell , neither will you allow your Holy One to see decay.

²⁸תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך׃

²⁸You made known to me the ways of life. You will make me full of gladness with your presence.’ Psalm 16:8-11

²⁹אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה׃

²⁹“Brothers, I may tell you freely of the patriarch David, that he both died and was buried, and his tomb is with us to this day.

³⁰והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו׃

³⁰Therefore, being a prophet, and knowing that God had sworn with an oath to him that of the fruit of his body, according to the flesh, he would raise up the Christ to sit on his throne,

³¹לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת׃

³¹he foreseeing this spoke about the resurrection of the Christ, that neither was his soul left in Hades or, Hell , nor did his flesh see decay.

³²את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו׃

³²This Jesus God raised up, to which we all are witnesses.

³³ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים׃

³³Being therefore exalted by the right hand of God, and having received from the Father the promise of the Holy Spirit, he has poured out this, which you now see and hear.

³⁴כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני׃

³⁴For David didn’t ascend into the heavens, but he says himself, ‘The Lord said to my Lord, “Sit by my right hand,

³⁵עד אשית איביך הדם לרגליך׃

³⁵until I make your enemies a footstool for your feet.”’ Psalm 110:1

³⁶לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם׃

³⁶“Let all the house of Israel therefore know certainly that God has made him both Lord and Christ, this Jesus whom you crucified.”

³⁷ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות׃

³⁷Now when they heard this, they were cut to the heart, and said to Peter and the rest of the apostles, “Brothers, what shall we do?”

³⁸ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש׃

³⁸Peter said to them, “Repent, and be baptized, every one of you, in the name of Jesus Christ for the forgiveness of sins, and you will receive the gift of the Holy Spirit.

³⁹כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו׃

³⁹For the promise is to you, and to your children, and to all who are far off, even as many as the Lord our God will call to himself.”

⁴⁰ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה׃

⁴⁰With many other words he testified, and exhorted them, saying, “Save yourselves from this crooked generation!”

⁴¹ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש׃

⁴¹Then those who gladly received his word were baptized. There were added that day about three thousand souls.

⁴²ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה׃

⁴²They continued steadfastly in the apostles’ teaching and fellowship, in the breaking of bread, and prayer.

⁴³ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים׃

⁴³Fear came on every soul, and many wonders and signs were done through the apostles.

⁴⁴וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות׃

⁴⁴All who believed were together, and had all things in common.

⁴⁵ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו׃

⁴⁵They sold their possessions and goods, and distributed them to all, according as anyone had need.

⁴⁶ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית׃

⁴⁶Day by day, continuing steadfastly with one accord in the temple, and breaking bread at home, they took their food with gladness and singleness of heart,

⁴⁷ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים׃

⁴⁷praising God, and having favor with all the people. The Lord added to the assembly day by day those who were being saved.