¹ופטרוס ויוחנן עלים יחדו אל המקדש לעת התפלה בשעה התשיעית׃

¹Peter and John were going up into the temple at the hour of prayer, the ninth hour 3:00 PM .

²ואיש אחד פסח מבטן אמו מובא שמה אשר יושיבהו יום יום שער המקדש הנקרא שער המהדר לשאל מתנות מאת באי המקדש׃

²A certain man who was lame from his mother’s womb was being carried, whom they laid daily at the door of the temple which is called Beautiful, to ask gifts for the needy of those who entered into the temple.

³ויהי כראותו את פטרוס ואת יוחנן באים אל המקדש ויבקש לקחת מאתם צדקה׃

³Seeing Peter and John about to go into the temple, he asked to receive gifts for the needy.

⁴ויסתכל בו פטרוס וגם יוחנן ויאמר אליו הביטה אלינו׃

⁴Peter, fastening his eyes on him, with John, said, “Look at us.”

⁵וישם פניו אליהם בקותו לקחת מאתם דבר׃

⁵He listened to them, expecting to receive something from them.

⁶ויאמר פטרוס כסף וזהב אין לי אבל את אשר בידי אתננו לך בשם ישוע המשיח הנצרי קום התהלך׃

⁶But Peter said, “Silver and gold have I none, but what I have, that I give you. In the name of Jesus Christ of Nazareth, get up and walk!”

⁷ויאחז ביד ימינו ויקם אותו ויתחזקו פתאם רגליו וקרסליו׃

⁷He took him by the right hand, and raised him up. Immediately his feet and his ankle bones received strength.

⁸ויקפץ ויתהלך ויבא אתם אל המקדש מתהלך ומרקד ומשבח את האלהים׃

⁸Leaping up, he stood, and began to walk. He entered with them into the temple, walking, leaping, and praising God.

⁹ויראהו כל העם מתהלך ומשבח את האלהים׃

⁹All the people saw him walking and praising God.

¹⁰ויכירו אותו כי הוא אשר היה ישב לשאל צדקה בשער המקדש המהדר וימלאו שמה ושממון על הנעשה לו׃

¹⁰They recognized him, that it was he who used to sit begging for gifts for the needy at the Beautiful Gate of the temple. They were filled with wonder and amazement at what had happened to him.

¹¹ויהי הוא מחזיק בפטרוס וביוחנן וירץ אליהם כל העם אל האולם הנקרא אולם של שלמה וישתוממו׃

¹¹As the lame man who was healed held on to Peter and John, all the people ran together to them in the porch that is called Solomon’s, greatly wondering.

¹²וירא פטרוס ויען ויאמר אל העם אנשי ישראל מה אתם תמהים על זאת ומה תסתכלו בנו כאלו אנחנו בכחנו ובחסידותנו שמנו את זה מתהלך׃

¹²When Peter saw it, he responded to the people, “You men of Israel, why do you marvel at this man? Why do you fasten your eyes on us, as though by our own power or godliness we had made him walk?

¹³אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב אלהי אבותינו הוא פאר את עבדו ישוע אשר אתם מסרתם אותו וכחשתם בו בפני פילטוס כשהיה דן לפטרו׃

¹³The God of Abraham, Isaac, and Jacob, the God of our fathers, has glorified his Servant Jesus, whom you delivered up, and denied in the presence of Pilate, when he had determined to release him.

¹⁴אבל אתם כחשתם בקדוש ובצדיק ובקשתם כי יחן לכם איש רצח׃

¹⁴But you denied the Holy and Righteous One, and asked for a murderer to be granted to you,

¹⁵ואת שר החיים הרגתם אשר האלהים הקימו מן המתים ואנחנו עדיו׃

¹⁵and killed the Prince of life, whom God raised from the dead, to which we are witnesses.

¹⁶ולמען אמונת שמו חזק שמו את האיש הזה אשר אתם ראים ומכירים אתו והאמונה אשר לנו על ידו היא העלתה לו את הארכה הזאת לעיני כלכם׃

¹⁶By faith in his name, his name has made this man strong, whom you see and know. Yes, the faith which is through him has given him this perfect soundness in the presence of you all.

¹⁷ועתה אחי ידע אני כי בבלי דעת עשיתם גם אתם גם ראשיכם׃

¹⁷“Now, brothers The word for “brothers” here may be also correctly translated “brothers and sisters” or “siblings.” , I know that you did this in ignorance, as did also your rulers.

¹⁸והאלהים ככה מלא את אשר הגיד מקדם בפי כל נביאיו כי יענה המשיח׃

¹⁸But the things which God announced by the mouth of all his prophets, that Christ should suffer, he thus fulfilled.

¹⁹לכן הנחמו ושובו וימחו חטאיכם׃

¹⁹“Repent therefore, and turn again, that your sins may be blotted out, so that there may come times of refreshing from the presence of the Lord,

²⁰למען אשר יבאו ימי רוחה מלפני יהוה וישלח את אשר בשרו לכם מקדם את ישוע המשיח׃

²⁰and that he may send Christ Jesus, who was ordained for you before,

²¹אשר צריך כי יקבלהו השמים עד ימי שוב כל הדברים לתקונם אשר דבר עליהם האלהים בפי נביאיו הקדושים מימי עולם׃

²¹whom heaven must receive until the times of restoration of all things, which God spoke long ago by the mouth of his holy prophets.

²²הן משה אמר אל אבותינו נביא יקים לכם יהוה אלהיכם מקרב אחיכם כמני אליו תשמעון ככל אשר ידבר אליכם׃

²²For Moses indeed said to the fathers, ‘The Lord God will raise up a prophet for you from among your brothers, like me. You shall listen to him in all things whatever he says to you.

²³והיה כל הנפש אשר לא תשמע אל הנביא ההוא ונכרתה מעמיה׃

²³It will be, that every soul that will not listen to that prophet will be utterly destroyed from among the people.’ Deuteronomy 18:15,18-19

²⁴וגם כל הנביאים משמואל ואשר נבאו אחריו כלם הגידו מראש את הימים האלה׃

²⁴Yes, and all the prophets from Samuel and those who followed after, as many as have spoken, they also told of these days.

²⁵אתם בני הנביאים ובני הברית אשר כרת האלהים עם אבותינו באמרו אל אברהם ונברכו בזרעך כל משפחות האדמה׃

²⁵You are the children of the prophets, and of the covenant which God made with our fathers, saying to Abraham, ‘In your seed will all the families of the earth be blessed.’ Genesis 22:18; 26:4

²⁶לכם בראשונה העמיד האלהים את עבדו ישוע וישלחהו לברך אתכם בשובכם כל איש מרע מעלליכם׃

²⁶God, having raised up his servant, Jesus, sent him to you first, to bless you, in turning away everyone of you from your wickedness.”