¹ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים׃

¹As they spoke to the people, the priests and the captain of the temple and the Sadducees came to them,

²כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים׃

²being upset because they taught the people and proclaimed in Jesus the resurrection from the dead.

³וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב׃

³They laid hands on them, and put them in custody until the next day, for it was now evening.

⁴ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים׃

⁴But many of those who heard the word believed, and the number of the men came to be about five thousand.

⁵ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים׃

⁵It happened in the morning, that their rulers, elders, and scribes were gathered together in Jerusalem.

⁶וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול׃

⁶Annas the high priest was there, with Caiaphas, John, Alexander, and as many as were relatives of the high priest.

⁷ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת׃

⁷When they had stood them in the middle of them, they inquired, “By what power, or in what name, have you done this?”

⁸וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל׃

⁸Then Peter, filled with the Holy Spirit, said to them, “You rulers of the people, and elders of Israel,

⁹אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע׃

⁹if we are examined today concerning a good deed done to a crippled man, by what means this man has been healed,

¹⁰יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא׃

¹⁰be it known to you all, and to all the people of Israel, that in the name of Jesus Christ of Nazareth, whom you crucified, whom God raised from the dead, in him does this man stand here before you whole.

¹¹והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה׃

¹¹He is ‘the stone which was regarded as worthless by you, the builders, which has become the head of the corner.’ Psalm 118:22

¹²ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע׃

¹²There is salvation in none other, for neither is there any other name under heaven, that is given among men, by which we must be saved!”

¹³ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע׃

¹³Now when they saw the boldness of Peter and John, and had perceived that they were unlearned and ignorant men, they marveled. They recognized that they had been with Jesus.

¹⁴ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר׃

¹⁴Seeing the man who was healed standing with them, they could say nothing against it.

¹⁵ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו׃

¹⁵But when they had commanded them to go aside out of the council, they conferred among themselves,

¹⁶ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו׃

¹⁶saying, “What shall we do to these men? Because indeed a notable miracle has been done through them, as can be plainly seen by all who dwell in Jerusalem, and we can’t deny it.

¹⁷אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה׃

¹⁷But so that this spreads no further among the people, let’s threaten them, that from now on they don’t speak to anyone in this name.”

¹⁸ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע׃

¹⁸They called them, and commanded them not to speak at all nor teach in the name of Jesus.

¹⁹ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם׃

¹⁹But Peter and John answered them, “Whether it is right in the sight of God to listen to you rather than to God, judge for yourselves,

²⁰כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו׃

²⁰for we can’t help telling the things which we saw and heard.”

²¹ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה׃

²¹When they had further threatened them, they let them go, finding no way to punish them, because of the people; for everyone glorified God for that which was done.

²²כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת׃

²²For the man on whom this miracle of healing was performed was more than forty years old.

²³ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים׃

²³Being let go, they came to their own company, and reported all that the chief priests and the elders had said to them.

²⁴ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃

²⁴When they heard it, they lifted up their voice to God with one accord, and said, “O Lord, you are God, who made the heaven, the earth, the sea, and all that is in them;

²⁵אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

²⁵who by the mouth of your servant, David, said, ‘Why do the nations rage, and the peoples plot a vain thing?

²⁶יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃

²⁶The kings of the earth take a stand, and the rulers take council together, against the Lord, and against his Christ Christ (Greek) and Messiah (Hebrew) both mean Anointed One. .’ Psalm 2:1-2

²⁷כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת׃

²⁷“For truly, in this city against your holy servant, Jesus, whom you anointed, both Herod and Pontius Pilate, with the Gentiles and the people of Israel, were gathered together

²⁸לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות׃

²⁸to do whatever your hand and your council foreordained to happen.

²⁹ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם׃

²⁹Now, Lord, look at their threats, and grant to your servants to speak your word with all boldness,

³⁰בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש׃

³⁰while you stretch out your hand to heal; and that signs and wonders may be done through the name of your holy Servant Jesus.”

³¹ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב׃

³¹When they had prayed, the place was shaken where they were gathered together. They were all filled with the Holy Spirit, and they spoke the word of God with boldness.

³²וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות׃

³²The multitude of those who believed were of one heart and soul. Not one of them claimed that anything of the things which he possessed was his own, but they had all things in common.

³³ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם׃

³³With great power, the apostles gave their testimony of the resurrection of the Lord Jesus. Great grace was on them all.

³⁴כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם׃

³⁴For neither was there among them any who lacked, for as many as were owners of lands or houses sold them, and brought the proceeds of the things that were sold,

³⁵וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו׃

³⁵and laid them at the apostles’ feet, and distribution was made to each, according as anyone had need.

³⁶ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים׃

³⁶Joses, who by the apostles was surnamed Barnabas (which is, being interpreted, Son of Encouragement), a Levite, a man of Cyprus by race,

³⁷גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים׃

³⁷having a field, sold it, and brought the money and laid it at the apostles’ feet.