¹ויאמר הכהן הגדול האמת הוא אשר דברו׃

¹The high priest said, “Are these things so?”

²ויען ויאמר אנשים אחים ואבות שמעו אלהי הכבוד נראה אל אברהם אבינו בהיותו בארם נהרים לפני שבתו בחרן׃

²He said, “Brothers and fathers, listen. The God of glory appeared to our father Abraham, when he was in Mesopotamia, before he lived in Haran,

³ויאמר אליו לך לך מארצך וממולדתך ובא אל הארץ אשר אראך׃

³and said to him, ‘Get out of your land, and from your relatives, and come into a land which I will show you.’ Genesis 12:1

⁴ויצא מארץ כשדים וישב בחרן ואחרי מות אביו העביר אתו משם אל הארץ הזאת אשר אתם ישבים בה עתה׃

⁴Then he came out of the land of the Chaldaeans, and lived in Haran. From there, when his father was dead, God moved him into this land, where you are now living.

⁵ולא נתן לו נחלה בה אף לא מדרך כף רגל ויבטח לתתה לאחזה לו ולזרעו אחריו ועוד לא היה לו בן׃

⁵He gave him no inheritance in it, no, not so much as to set his foot on. He promised that he would give it to him for a possession, and to his seed after him, when he still had no child.

⁶ויאמר לו אלהים כי גר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃

⁶God spoke in this way: that his seed would live as aliens in a strange land, and that they would be enslaved and mistreated for four hundred years.

⁷וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי אמר אלהים ואחרי כן יצאו ויעבדוני במקום הזה׃

⁷‘I will judge the nation to which they will be in bondage,’ said God, ‘and after that will they come out, and serve me in this place.’ Genesis 15:13-14

⁸ויתן לו את ברית המילה ובכן הוליד את יצחק וימל אתו ביום השמיני ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את שנים עשר האבות׃

⁸He gave him the covenant of circumcision. So Abraham became the father of Isaac, and circumcised him the eighth day. Isaac became the father of Jacob, and Jacob became the father of the twelve patriarchs.

⁹ויקנאו האבות ביוסף וימכרו אותו מצרימה ואלהים היה עמו׃

⁹“The patriarchs, moved with jealousy against Joseph, sold him into Egypt. God was with him,

¹⁰ויצילהו מכל צרותיו ויתן לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים וישימהו שליט על מצרים ועל כל ביתו׃

¹⁰and delivered him out of all his afflictions, and gave him favor and wisdom before Pharaoh, king of Egypt. He made him governor over Egypt and all his house.

¹¹ויהי רעב על כל ארץ מצרים וכנען וצרה גדולה ואבותינו לא מצאו אכל׃

¹¹Now a famine came over all the land of Egypt and Canaan, and great affliction. Our fathers found no food.

¹²וישמע יעקב כי יש שבר במצרים וישלח שמה את אבותינו בפעם הראשונה׃

¹²But when Jacob heard that there was grain in Egypt, he sent out our fathers the first time.

¹³ובפעם השנית התודע יוסף אל אחיו ומולדת יוסף נגלתה לפרעה׃

¹³On the second time Joseph was made known to his brothers, and Joseph’s race was revealed to Pharaoh.

¹⁴וישלח יוסף ויקרא ליעקב אביו ולכל משפחתו בשבעים וחמש נפש׃

¹⁴Joseph sent, and summoned Jacob, his father, and all his relatives, seventy-five souls.

¹⁵וירד יעקב מצרימה וימת הוא ואבותינו׃

¹⁵Jacob went down into Egypt, and he died, himself and our fathers,

¹⁶ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני חמור אבי שכם׃

¹⁶and they were brought back to Shechem, and laid in the tomb that Abraham bought for a price in silver from the children of Hamor of Shechem.

¹⁷ויהי כאשר קרבה עת ההבטחה אשר נשבע אלהים לאברהם ויגדל העם וירב במצרים׃

¹⁷“But as the time of the promise came close which God had sworn to Abraham, the people grew and multiplied in Egypt,

¹⁸עד כי קם מלך אחר אשר לא ידע את יוסף׃

¹⁸until there arose a different king, who didn’t know Joseph.

¹⁹וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו ויצו אתם להשליך את עלליהם אל פני השדה לבלתי החיותם׃

¹⁹The same took advantage of our race, and mistreated our fathers, and forced them to throw out their babies, so that they wouldn’t stay alive.

²⁰בעת ההיא נולד משה ויהי טוב לאלהים ויהי אמון בבית אביו שלשה ירחים׃

²⁰At that time Moses was born, and was exceedingly handsome. He was nourished three months in his father’s house.

²¹וכאשר השלך אספה אתו בת פרעה ותגדלהו לה לבן׃

²¹When he was thrown out, Pharaoh’s daughter took him up, and reared him as her own son.

²²וילמד משה בכל חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים׃

²²Moses was instructed in all the wisdom of the Egyptians. He was mighty in his words and works.

²³ובמלאת לו ארבעים שנה עלה על לבו לפקד את אחיו בני ישראל׃

²³But when he was forty years old, it came into his heart to visit his brothers The word for “brothers” here and where the context allows may be also correctly translated “brothers and sisters” or “siblings.” , the children of Israel.

²⁴וירא איש אחד מעשק חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את המצרי׃

²⁴Seeing one of them suffer wrong, he defended him, and avenged him who was oppressed, striking the Egyptian.

²⁵ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על ידו יתן האלהים להם תשועה והם לא הבינו׃

²⁵He supposed that his brothers understood that God, by his hand, was giving them deliverance; but they didn’t understand.

²⁶ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תעשקו איש את אחיו׃

²⁶“The day following, he appeared to them as they fought, and urged them to be at peace again, saying, ‘Sirs, you are brothers. Why do you wrong one another?’

²⁷והעשק את רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו׃

²⁷But he who did his neighbor wrong pushed him away, saying, ‘Who made you a ruler and a judge over us?

²⁸הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את המצרי׃

²⁸Do you want to kill me, as you killed the Egyptian yesterday?’ Exodus 2:14

²⁹ויברח משה על הדבר הזה ויהי גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים׃

²⁹Moses fled at this saying, and became a stranger in the land of Midian, where he became the father of two sons.

³⁰ובמלאת ארבעים שנה נראה אליו מלאך יהוה במדבר הר סיני בלבת אש מתוך הסנה׃

³⁰“When forty years were fulfilled, an angel of the Lord appeared to him in the wilderness of Mount Sinai, in a flame of fire in a bush.

³¹וירא משה ויתמה על המראה ובסורו לראות ויהי קול יהוה אליו׃

³¹When Moses saw it, he wondered at the sight. As he came close to see, a voice of the Lord came to him,

³²אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט׃

³²‘I am the God of your fathers, the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob.’ Exodus 3:6 Moses trembled, and dared not look.

³³ויאמר אליו יהוה של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׃

³³The Lord said to him, ‘Take your sandals off of your feet, for the place where you stand is holy ground.

³⁴ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת נאקתם שמעתי וארד להצילם ועתה לכה ואשלחך מצרימה׃

³⁴I have surely seen the affliction of my people that is in Egypt, and have heard their groaning. I have come down to deliver them. Now come, I will send you into Egypt.’ Exodus 3:5,7-8,10

³⁵הוא משה אשר כחשו בו לאמר מי שמך לשר ושפט אתו שלח האלהים לשר וגאל ביד המלאך הנראה אליו בסנה׃

³⁵“This Moses, whom they refused, saying, ‘Who made you a ruler and a judge?’—God has sent him as both a ruler and a deliverer by the hand of the angel who appeared to him in the bush.

³⁶והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים סוף ובמדבר ארבעים שנה׃

³⁶This man led them out, having worked wonders and signs in Egypt, in the Red Sea, and in the wilderness for forty years.

³⁷הוא משה אשר אמר אל בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון׃

³⁷This is that Moses, who said to the children of Israel, ‘The Lord our God will raise up a prophet for you from among your brothers, like me. TR adds “You shall listen to him.” ’ Deuteronomy 18:15

³⁸הוא אשר היה בקהל במדבר עם המלאך הדבר אליו בהר סיני ועם אבותינו ואשר קבל דברים חיים לתת לנו׃

³⁸This is he who was in the assembly in the wilderness with the angel that spoke to him on Mount Sinai, and with our fathers, who received living oracles to give to us,

³⁹הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו כי אם מאסו אתו ולבבם פנה מצרימה׃

³⁹to whom our fathers wouldn’t be obedient, but rejected him, and turned back in their hearts to Egypt,

⁴⁰ויאמרו אל אהרן עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃

⁴⁰saying to Aaron, ‘Make us gods that will go before us, for as for this Moses, who led us out of the land of Egypt, we don’t know what has become of him.’ Exodus 32:1

⁴¹ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם׃

⁴¹They made a calf in those days, and brought a sacrifice to the idol, and rejoiced in the works of their hands.

⁴²ויפן מהם האלהים ויתנם לעבד את צבא השמים כאשר כתוב בספר הנביאים הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃

⁴²But God turned, and gave them up to serve the army of the sky, This idiom could also be translated “host of heaven,” or “angelic beings,” or “heavenly bodies.” as it is written in the book of the prophets, ‘Did you offer to me slain animals and sacrifices forty years in the wilderness, O house of Israel?

⁴³ונשאתם את סכת מלכם ואת כוכב אלהיכם רמפן הצלמים אשר עשיתם להשתחות להם והגליתי אתכם מהלאה לבבל׃

⁴³You took up the tabernacle of Moloch, the star of your god Rephan, the figures which you made to worship. I will carry you away Amos 5:25-27 beyond Babylon.’

⁴⁴משכן העדות היה לאבותינו במדבר כאשר צוה המדבר אל משה לעשות אתו כתבנית אשר ראה׃

⁴⁴“Our fathers had the tabernacle of the testimony in the wilderness, even as he who spoke to Moses commanded him to make it according to the pattern that he had seen;

⁴⁵ואבותינו לקחהו וגם הביאהו אתם הם ויהושע ברשתם את ארצות הגוים אשר גרש אתם אלהים מפני אבותינו עד ימי דוד׃

⁴⁵which also our fathers, in their turn, brought in with Joshua when they entered into the possession of the nations, whom God drove out before the face of our fathers, to the days of David,

⁴⁶והוא מצא חן בעיני אלהים וישאל למצא משכנות לאלהי יעקב׃

⁴⁶who found favor in the sight of God, and asked to find a habitation for the God of Jacob.

⁴⁷ושלמה בנה לו בית׃

⁴⁷But Solomon built him a house.

⁴⁸אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא׃

⁴⁸However, the Most High doesn’t dwell in temples made with hands, as the prophet says,

⁴⁹השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי אמר יהוה ואי זה מקום מנוחתי׃

⁴⁹‘heaven is my throne, and the earth a footstool for my feet. What kind of house will you build me?’ says the Lord; ‘or what is the place of my rest?

⁵⁰הלא את כל אלה ידי עשתה׃

⁵⁰Didn’t my hand make all these things?’ Isaiah 66:1-2

⁵¹קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם אתם׃

⁵¹“You stiff-necked and uncircumcised in heart and ears, you always resist the Holy Spirit! As your fathers did, so you do.

⁵²מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו׃

⁵²Which of the prophets didn’t your fathers persecute? They killed those who foretold the coming of the Righteous One, of whom you have now become betrayers and murderers.

⁵³אתם אשר קבלתם את התורה על ידי מלאכות המלאכים ולא שמרתם אותה׃

⁵³You received the law as it was ordained by angels, and didn’t keep it!”

⁵⁴ויהי כשמעם את אלה התרגזו בלבבם ויחרקו עליו שניהם׃

⁵⁴Now when they heard these things, they were cut to the heart, and they gnashed at him with their teeth.

⁵⁵והוא מלא רוח הקדש ויבט השמימה וירא את כבוד אלהים ואת ישוע נצב לימין האלהים׃

⁵⁵But he, being full of the Holy Spirit, looked up steadfastly into heaven, and saw the glory of God, and Jesus standing on the right hand of God,

⁵⁶ויאמר הנני ראה את השמים נפתחים ואת בן האדם נצב לימין האלהים׃

⁵⁶and said, “Behold, I see the heavens opened, and the Son of Man standing at the right hand of God!”

⁵⁷ויצעקו בקול גדול ויאטמו את אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד׃

⁵⁷But they cried out with a loud voice, and stopped their ears, and rushed at him with one accord.

⁵⁸וידחפהו חוצה לעיר ויסקלו אתו באבנים והעדים פשטו את בגדיהם לרגלי בחור אחד ושמו שאול׃

⁵⁸They threw him out of the city, and stoned him. The witnesses placed their garments at the feet of a young man named Saul.

⁵⁹ויסקלו את אסטפנוס והוא משוע ואמר אדני ישוע קבל את רוחי׃

⁵⁹They stoned Stephen as he called out, saying, “Lord Jesus, receive my spirit!”

⁶⁰ויכרע על ברכיו ויצעק בקול גדול יהוה אל תשמר להם את החטא הזה ויהי אחרי דברו כדבר הזה ויישן׃

⁶⁰He kneeled down, and cried with a loud voice, “Lord, don’t hold this sin against them!” When he had said this, he fell asleep.