¹ושאול גם הוא היה רצה בהרגתו ותהי ביום ההוא רדיפה גדולה על הקהלה אשר בירושלים ויפצו כלם בערי יהודה ושמרון לבד מן השליחים׃

¹Saul was consenting to his death. A great persecution arose against the assembly which was in Jerusalem in that day. They were all scattered abroad throughout the regions of Judea and Samaria, except for the apostles.

²וישאו אנשים חסידים את אסטפנוס ויקברהו ויספדו עליו מספד גדול׃

²Devout men buried Stephen, and lamented greatly over him.

³ושאול החריב את הקהלה וישוטט בבתים ויסחב משם אנשים ונשים ויסגירם לכלא׃

³But Saul ravaged the assembly, entering into every house, and dragged both men and women off to prison.

⁴והנפוצים עברו בארץ ויבשרו את הדבר׃

⁴Therefore those who were scattered abroad went around preaching the word.

⁵ופילפוס ירד אל עיר שמרון ויכרז להם את המשיח׃

⁵Philip went down to the city of Samaria, and proclaimed to them the Christ.

⁶ויקשב המון העם בלב אחד אל אמרי פילפוס בשמעם ובראותם את האתות אשר עשה׃

⁶The multitudes listened with one accord to the things that were spoken by Philip, when they heard and saw the signs which he did.

⁷כי רבים היו אחוזי רוחות הטמאה והרוחות יצאו מהם צעקות בקול גדול ורבים נכי אברים ופסחים וירפאו׃

⁷For unclean spirits came out of many of those who had them. They came out, crying with a loud voice. Many who had been paralyzed and lame were healed.

⁸ותהי שמחה גדולה בעיר ההיא׃

⁸There was great joy in that city.

⁹ואיש אחד ושמו שמעון היה מלפנים בעיר מכשף ומשמים את עם שמרון באמרו על נפשו כי גדול הוא׃

⁹But there was a certain man, Simon by name, who used to practice sorcery in the city, and amazed the people of Samaria, making himself out to be some great one,

¹⁰ויקשיבו אליו מקטנם ועד גדולם לאמר זה הוא גבורת האלהים הגדולה׃

¹⁰to whom they all listened, from the least to the greatest, saying, “This man is that great power of God.”

¹¹ויקשיבו אליו על היותו משמים אותם בכשפיו ימים רבים׃

¹¹They listened to him, because for a long time he had amazed them with his sorceries.

¹²ויהי כאשר האמינו לפילפוס בבשרו את מלכות האלהים ואת שם ישוע המשיח ויטבלו אנשים ונשים׃

¹²But when they believed Philip preaching good news concerning the Kingdom of God and the name of Jesus Christ, they were baptized, both men and women.

¹³ויאמן שמעון גם הוא ויטבל וידבק בפילפוס וירא את האתות והמפתים הגדלים אשר נעשו וישתומם׃

¹³Simon himself also believed. Being baptized, he continued with Philip. Seeing signs and great miracles occurring, he was amazed.

¹⁴וישמעו השליחים אשר בירושלים כי קבלה שמרון את דבר האלהים וישלחו אליהם את פטרוס ואת יוחנן׃

¹⁴Now when the apostles who were at Jerusalem heard that Samaria had received the word of God, they sent Peter and John to them,

¹⁵וירדו שמה ויתפללו בעדם אשר יקבלו את רוח הקדש׃

¹⁵who, when they had come down, prayed for them, that they might receive the Holy Spirit;

¹⁶כי הרוח לא צלחה עד עתה על אחד מהם והם רק נטבלים בשם האדון ישוע׃

¹⁶for as yet he had fallen on none of them. They had only been baptized in the name of Christ Jesus.

¹⁷ויסמכו את ידיהם עליהם ויקבלו את רוח הקדש׃

¹⁷Then they laid their hands on them, and they received the Holy Spirit.

¹⁸ויהי בראות שמעון כי בסמיכות ידי השליחים נתן רוח הקדש ויבא לפניהם כסף׃

¹⁸Now when Simon saw that the Holy Spirit was given through the laying on of the apostles’ hands, he offered them money,

¹⁹ויאמר תנו נא גם לי את היכלת הזאת אשר יקבל את רוח הקדש כל אשר אשים עליו את ידי׃

¹⁹saying, “Give me also this power, that whomever I lay my hands on may receive the Holy Spirit.”

²⁰ויאמר אליו פטרוס כספך יהי אתך לאבדון יען חשבת לקנות במחיר את מתת האלהים׃

²⁰But Peter said to him, “May your silver perish with you, because you thought you could obtain the gift of God with money!

²¹אין לך חלק וגורל בדבר הזה כי לבבך איננו ישר לפני האלהים׃

²¹You have neither part nor lot in this matter, for your heart isn’t right before God.

²²ועתה שוב מרעתך זאת והתחנן אל האלהים אולי תסלח לך מזמת לבבך׃

²²Repent therefore of this, your wickedness, and ask God if perhaps the thought of your heart may be forgiven you.

²³כי ראה אנכי כי באת לידי מרורת רוש וחרצבות רשע׃

²³For I see that you are in the gall of bitterness and in the bondage of iniquity.”

²⁴ויען שמעון ויאמר העתירו אתם בעדי אל יהוה לבלתי בוא עלי דבר מכל אשר אמריתם׃

²⁴Simon answered, “Pray for me to the Lord, that none of the things which you have spoken happen to me.”

²⁵והמה אחרי אשר העידה ודברו את דבר יהוה שבו ירושלים ויבשרו את הבשורה בכפרים רבים אשר לשמרונים׃

²⁵They therefore, when they had testified and spoken the word of the Lord, returned to Jerusalem, and preached the Good News to many villages of the Samaritans.

²⁶וידבר מלאך יהוה אל פילפוס לאמר קום לך הנגבה על הדרך הירדת מירושלים עזתה והיא חרבה׃

²⁶But an angel of the Lord spoke to Philip, saying, “Arise, and go toward the south to the way that goes down from Jerusalem to Gaza. This is a desert.”

²⁷ויקם וילך והנה איש כושי והוא סריס ושליט לקנדק מלכת כוש וממנה על כל גנזיה אשר עלה אל ירושלים להשתחות׃

²⁷He arose and went; and behold, there was a man of Ethiopia, a eunuch of great authority under Candace, queen of the Ethiopians, who was over all her treasure, who had come to Jerusalem to worship.

²⁸ויהי בשובו והוא ישב על מרכבתו וקרא בספר ישעיה הנביא׃

²⁸He was returning and sitting in his chariot, and was reading the prophet Isaiah.

²⁹ויאמר הרוח אל פילפוס גשה והלוה על המרכבה הזאת׃

²⁹The Spirit said to Philip, “Go near, and join yourself to this chariot.”

³⁰וירץ פילפוס אליה וישמע אתו קרא בספר ישעיה הנביא ויאמר הגם תבין את אשר אתה קורא׃

³⁰Philip ran to him, and heard him reading Isaiah the prophet, and said, “Do you understand what you are reading?”

³¹ויאמר ואיככה אוכל אם אין איש אשר יורני ויבקש מאת פילפוס לעלות ולשבת אצלו׃

³¹He said, “How can I, unless someone explains it to me?” He begged Philip to come up and sit with him.

³²וענין הכתוב אשר קרא זה הוא כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו׃

³²Now the passage of the Scripture which he was reading was this, “He was led as a sheep to the slaughter. As a lamb before his shearer is silent, so he doesn’t open his mouth.

³³בעצר משפטו לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזרו מארץ חייו׃

³³In his humiliation, his judgment was taken away. Who will declare His generation? For his life is taken from the earth.” Isaiah 53:7,8

³⁴ויען הסריס ויאמר אל פילפוס אשאלה ממך על מי הנביא מדבר את זאת על נפשו או על איש אחר׃

³⁴The eunuch answered Philip, “Who is the prophet talking about? About himself, or about someone else?”

³⁵ויפתח פילפוס את פיו ויחל מן הכתוב הזה ויבשר אותו את ישוע׃

³⁵Philip opened his mouth, and beginning from this Scripture, preached to him Jesus.

³⁶ויהי בעברם בדרך ויבאו אל מקום מים ויאמר הסריס הנה מים מה ימנעני מהטבל׃

³⁶As they went on the way, they came to some water, and the eunuch said, “Behold, here is water. What is keeping me from being baptized?”

³⁷ויאמר פילפוס אם מאמין אתה בכל לבבך מתר לך ויען ויאמר אני מאמין כי ישוע המשיח בן האלהים הוא׃

³⁷ TR adds “Philip said, ‘If you believe with all your heart, you may.’ He answered, ‘I believe that Jesus Christ is the Son of God.’”

³⁸ויצו להעמיד את המרכבה וירדו שניהם אל תוך המים פילפוס והסריס ויטבל אותו׃

³⁸He commanded the chariot to stand still, and they both went down into the water, both Philip and the eunuch, and he baptized him.

³⁹ויהי כי עלו מן המים וישא רוח יהוה את פילפוס ולא יסף הסריס לראותו כי הלך לדרכו שמח׃

³⁹When they came up out of the water, the Spirit of the Lord caught Philip away, and the eunuch didn’t see him any more, for he went on his way rejoicing.

⁴⁰ופילפוס נמצא באשדוד ויעבר ויבשר בכל הערים עד באו לקסרין׃

⁴⁰But Philip was found at Azotus. Passing through, he preached the Good News to all the cities, until he came to Caesarea.