¹ושאול עודנו יפח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול׃

¹But Saul, still breathing threats and slaughter against the disciples of the Lord, went to the high priest,

²וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל בתי הכנסיות למען אשר יאסר את אשר ימצא בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם ירושלים׃

²and asked for letters from him to the synagogues of Damascus, that if he found any who were of the Way, whether men or women, he might bring them bound to Jerusalem.

³ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה פתאם נגה עליו מסביב אור מן השמים׃

³As he traveled, it happened that he got close to Damascus, and suddenly a light from the sky shone around him.

⁴ויפל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדפני׃

⁴He fell on the earth, and heard a voice saying to him, “Saul, Saul, why do you persecute me?”

⁵ויאמר מי אתה אדני ויאמר האדון אנכי ישוע אשר אתה רודף קשה לך לבעט בדרבנות׃

⁵He said, “Who are you, Lord?” The Lord said, “I am Jesus, whom you are persecuting. TR adds “It’s hard for you to kick against the goads.”

⁶והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחפץ ואעשה ויען האדון קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות׃

⁶ But TR omits “But” rise up, and enter into the city, and you will be told what you must do.”

⁷והאנשים אשר הלכו אתו עמדו נאלמים כי שמעו את הקול ואיש לא הביטו׃

⁷The men who traveled with him stood speechless, hearing the sound, but seeing no one.

⁸ויקם שאול מן הארץ ובפתחו את עיניו לא ראה איש ויחזיקו בידו ויוליכהו לדמשק׃

⁸Saul arose from the ground, and when his eyes were opened, he saw no one. They led him by the hand, and brought him into Damascus.

⁹ויחשכו עיניו מראות שלשת ימים ולא אכל ולא שתה׃

⁹He was without sight for three days, and neither ate nor drank.

¹⁰ותלמיד אחד היה בדמשק חנניה שמו ויאמר אליו האדון במחזה חנניה ויאמר הנני אדני׃

¹⁰Now there was a certain disciple at Damascus named Ananias. The Lord said to him in a vision, “Ananias!” He said, “Behold, it’s me, Lord.”

¹¹ויאמר אליו האדון קום לך אל הרחוב הנקרא הישר ושאל בבית יהודה לאיש טרסי ושמו שאול כי הנה הוא מתפלל׃

¹¹The Lord said to him, “Arise, and go to the street which is called Straight, and inquire in the house of Judah or, Judas for one named Saul, a man of Tarsus. For behold, he is praying,

¹²וירא במחזה והנה איש ושמו חנניה בא החדרה ושם עליו את ידו למען ישוב ויראה׃

¹² and in a vision he has seen a man named Ananias coming in, and laying his hands on him, that he might receive his sight.”

¹³ויען חנניה ויאמר אדני שמעתי רבים מספרים על האיש הזה כמה רעות עשה לקדושיך בירושלים׃

¹³But Ananias answered, “Lord, I have heard from many about this man, how much evil he did to your saints at Jerusalem.

¹⁴וגם פה רשיון יש לו מאת ראשי הכהנים לאסר את כל הקראים בשמך׃

¹⁴Here he has authority from the chief priests to bind all who call on your name.”

¹⁵ויאמר אליו האדון לך כי כלי חפץ הוא לי לשאת את שמי לפני גוים ומלכים ולפני בני ישראל׃

¹⁵But the Lord said to him, “Go your way, for he is my chosen vessel to bear my name before the nations and kings, and the children of Israel.

¹⁶כי אני אראהו כמה יש לו לסבל למען שמי׃

¹⁶ For I will show him how many things he must suffer for my name’s sake.”

¹⁷וילך חנניה ויבא הביתה וישם את ידיו עליו ויאמר שאול אחי האדון ישוע הנראה אליך בדרך אשר באת בה שלחני למען תשוב ותראה ותמלא רוח הקדש׃

¹⁷Ananias departed, and entered into the house. Laying his hands on him, he said, “Brother Saul, the Lord, who appeared to you on the road by which you came, has sent me, that you may receive your sight, and be filled with the Holy Spirit.”

¹⁸וכרגע נפלו מעל עיניו כמו קשקשים וישב פתאם לראות ויקם ויטבל׃

¹⁸Immediately something like scales fell from his eyes, and he received his sight. He arose and was baptized.

¹⁹ויאכל לחם ויחזק וישב שאול ימים אחדים עם התלמידים אשר בדמשק׃

¹⁹He took food and was strengthened. Saul stayed several days with the disciples who were at Damascus.

²⁰וימהר ויקרא בבתי הכנסיות את המשיח לאמר כי הוא הוא בן האלהים׃

²⁰Immediately in the synagogues he proclaimed the Christ, that he is the Son of God.

²¹וישתוממו כל השמעים ויאמרו הלא זה הוא אשר האביד בירושלים את קראי השם הזה ולמען זאת בא הנה להביאם אסורים לפני ראשי הכהנים׃

²¹All who heard him were amazed, and said, “Isn’t this he who in Jerusalem made havoc of those who called on this name? And he had come here intending to bring them bound before the chief priests!”

²²ושאול היה הולך וחזק ויהם את היהודים ישבי דמשק בהוכיחו כי זה הוא המשיח׃

²²But Saul increased more in strength, and confounded the Jews who lived at Damascus, proving that this is the Christ.

²³ויהי כי ארכו לו שם הימים ויועצו היהודים יחדו להמיתו׃

²³When many days were fulfilled, the Jews conspired together to kill him,

²⁴ויודע לשאול ארבם והמה שמרו את השערים יומם ולילה למען ימיתהו׃

²⁴but their plot became known to Saul. They watched the gates both day and night that they might kill him,

²⁵ויקחו אתו התלמידים לילה ויורידהו בסל בעד החומה׃

²⁵but his disciples took him by night, and let him down through the wall, lowering him in a basket.

²⁶ויהי כבוא שאול ירושלימה ויבקש להלות אל התלמידים וייראו כלם מפניו ולא האמינו כי תלמיד הוא׃

²⁶When Saul had come to Jerusalem, he tried to join himself to the disciples; but they were all afraid of him, not believing that he was a disciple.

²⁷ויקח אתו בר נבא ויביאהו אל השליחים ויספר להם את אשר ראה בדרך את האדון וכי הוא דבר אליו ואיך בדמשק השמיע בבטחון את שם ישוע׃

²⁷But Barnabas took him, and brought him to the apostles, and declared to them how he had seen the Lord in the way, and that he had spoken to him, and how at Damascus he had preached boldly in the name of Jesus.

²⁸ויהי אתם יוצא ובא בירושלים׃

²⁸He was with them entering into TR and NU add “and going out” Jerusalem,

²⁹ויקרא בבטחון בשם האדון ישוע וידבר ויתוכח גם עם היהודים היונים והם זממו להמיתו׃

²⁹preaching boldly in the name of the Lord Jesus. TR and NU omit “Jesus” and reverse the order of verses 28 & 29. He spoke and disputed against the Hellenists, The Hellenists were Hebrews who used Greek language and culture. but they were seeking to kill him.

³⁰וישמעו האחים ויורידו אתו לקסרין וישלחהו אל טרסוס׃

³⁰When the brothers The word for “brothers” here and where the context allows may also be correctly translated “brothers and sisters” or “siblings.” knew it, they brought him down to Caesarea, and sent him off to Tarsus.

³¹ויהי שלום לקהלות בכל מקמות יהודה והגליל ושמרון ותבנינה ותתהלכנה ביראת האדון ותרבינה בנחמת רוח הקדש׃

³¹So the assemblies throughout all Judea and Galilee and Samaria had peace, and were built up. They were multiplied, walking in the fear of the Lord and in the comfort of the Holy Spirit.

³²ויהי בסבב פטרוס בכל המקמות וירד גם אל הקדושים אשר ישבו בלד׃

³²It happened, as Peter went throughout all those parts, he came down also to the saints who lived at Lydda.

³³וימצא שם איש שמו אניס והוא שכב על משכבו זה שמנה שנים והוא נכה אברים׃

³³There he found a certain man named Aeneas, who had been bedridden for eight years, because he was paralyzed.

³⁴ויאמר אליו פטרוס אניס רפאך ישוע המשיח קום הצע לך אתה ויקם פתאם׃

³⁴Peter said to him, “Aeneas, Jesus Christ heals you. Get up and make your bed!” Immediately he arose.

³⁵ויראו אותו כל ישבי לד והשרון ויפנו אל האדון׃

³⁵All who lived at Lydda and in Sharon saw him, and they turned to the Lord.

³⁶ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה׃

³⁶Now there was at Joppa a certain disciple named Tabitha, which when translated, means Dorcas. “Dorcas” is Greek for “Gazelle.” This woman was full of good works and acts of mercy which she did.

³⁷ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה׃

³⁷It happened in those days that she fell sick, and died. When they had washed her, they laid her in an upper room.

³⁸ולד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי פטרוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו בו לבלתי העצל לעבר אליהם׃

³⁸As Lydda was near Joppa, the disciples, hearing that Peter was there, sent two men Reading from NU, TR; MT omits “two men” to him, imploring him not to delay in coming to them.

³⁹ויקם פטרוס וילך אתם ובבאו העלהו אל העליה ותנשנה אליו כל האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן׃

³⁹Peter got up and went with them. When he had come, they brought him into the upper room. All the widows stood by him weeping, and showing the coats and garments which Dorcas had made while she was with them.

⁴⁰ויוצא פטרוס את כלם החוצה ויכרע על ברכיו ויתפלל ויפן אל גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את עיניה ותרא את פטרוס ותתעודד׃

⁴⁰Peter put them all out, and kneeled down and prayed. Turning to the body, he said, “Tabitha, get up!” She opened her eyes, and when she saw Peter, she sat up.

⁴¹וישלח ידו ויקם אתה ויקרא את הקדושים ואת האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם׃

⁴¹He gave her his hand, and raised her up. Calling the saints and widows, he presented her alive.

⁴²ויודע הדבר בכל יפו ויאמינו רבים באדון׃

⁴²And it became known throughout all Joppa, and many believed in the Lord.

⁴³ויואל לשבת ביפו ימים רבים עם בורסי אחד ושמו שמעון׃

⁴³It happened, that he stayed many days in Joppa with one Simon, a tanner.