¹וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי׃

¹A man of the house of Levi went and took a daughter of Levi as his wife.

²ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים׃

²The woman conceived, and bore a son. When she saw that he was a fine child, she hid him three months.

³ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר׃

³When she could no longer hide him, she took a papyrus basket for him, and coated it with tar and with pitch. She put the child in it, and laid it in the reeds by the river’s bank.

⁴ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו׃

⁴His sister stood far off, to see what would be done to him.

⁵ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה׃

⁵Pharaoh’s daughter came down to bathe at the river. Her maidens walked along by the riverside. She saw the basket among the reeds, and sent her handmaid to get it.

⁶ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה׃

⁶She opened it, and saw the child, and behold, the baby cried. She had compassion on him, and said, “This is one of the Hebrews’ children.”

⁷ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד׃

⁷Then his sister said to Pharaoh’s daughter, “Should I go and call a nurse for you from the Hebrew women, that she may nurse the child for you?”

⁸ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד׃

⁸Pharaoh’s daughter said to her, “Go.” The maiden went and called the child’s mother.

⁹ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו׃

⁹Pharaoh’s daughter said to her, “Take this child away, and nurse him for me, and I will give you your wages.” The woman took the child, and nursed it.

¹⁰ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו׃

¹⁰The child grew, and she brought him to Pharaoh’s daughter, and he became her son. She named him Moses, “Moses” sounds like the Hebrew for “draw out”. and said, “Because I drew him out of the water.”

¹¹ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו׃

¹¹It happened in those days, when Moses had grown up, that he went out to his brothers, and looked at their burdens. He saw an Egyptian striking a Hebrew, one of his brothers.

¹²ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול׃

¹²He looked this way and that way, and when he saw that there was no one, he killed the Egyptian, and hid him in the sand.

¹³ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך׃

¹³He went out the second day, and behold, two men of the Hebrews were fighting with each other. He said to him who did the wrong, “Why do you strike your fellow?”

¹⁴ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר׃

¹⁴He said, “Who made you a prince and a judge over us? Do you plan to kill me, as you killed the Egyptian?” Moses was afraid, and said, “Surely this thing is known.”

¹⁵וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר׃

¹⁵Now when Pharaoh heard this thing, he sought to kill Moses. But Moses fled from the face of Pharaoh, and lived in the land of Midian, and he sat down by a well.

¹⁶ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן׃

¹⁶Now the priest of Midian had seven daughters. They came and drew water, and filled the troughs to water their father’s flock.

¹⁷ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם׃

¹⁷The shepherds came and drove them away; but Moses stood up and helped them, and watered their flock.

¹⁸ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום׃

¹⁸When they came to Reuel, their father, he said, “How is it that you have returned so early today?”

¹⁹ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן׃

¹⁹They said, “An Egyptian delivered us out of the hand of the shepherds, and moreover he drew water for us, and watered the flock.”

²⁰ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם׃

²⁰He said to his daughters, “Where is he? Why is it that you have left the man? Call him, that he may eat bread.”

²¹ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה׃

²¹Moses was content to dwell with the man. He gave Moses Zipporah, his daughter.

²²ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה׃

²²She bore a son, and he named him Gershom, “Gershom” sounds like the Hebrew for “an alien there.” for he said, “I have lived as a foreigner in a foreign land.”

²³ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה׃

²³It happened in the course of those many days, that the king of Egypt died, and the children of Israel sighed because of the bondage, and they cried, and their cry came up to God because of the bondage.

²⁴וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב׃

²⁴God heard their groaning, and God remembered his covenant with Abraham, with Isaac, and with Jacob.

²⁵וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים׃

²⁵God saw the children of Israel, and God was concerned about them.