¹ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃

¹Now these are the names of the sons of Israel, who came into Egypt (every man and his household came with Jacob):

²ראובן שמעון לוי ויהודה׃

²Reuben, Simeon, Levi, and Judah,

³יששכר זבולן ובנימן׃

³Issachar, Zebulun, and Benjamin,

⁴דן ונפתלי גד ואשר׃

⁴Dan and Naphtali, Gad and Asher.

⁵ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃

⁵All the souls who came out of Jacob’s body were seventy souls, and Joseph was in Egypt already.

⁶וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃

⁶Joseph died, as did all his brothers, and all that generation.

⁷ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃

⁷The children of Israel were fruitful, and increased abundantly, and multiplied, and grew exceedingly mighty; and the land was filled with them.

⁸ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃

⁸Now there arose a new king over Egypt, who didn’t know Joseph.

⁹ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃

⁹He said to his people, “Behold, the people of the children of Israel are more and mightier than we.

¹⁰הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃

¹⁰Come, let us deal wisely with them, lest they multiply, and it happen that when any war breaks out, they also join themselves to our enemies, and fight against us, and escape out of the land.”

¹¹וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃

¹¹Therefore they set taskmasters over them to afflict them with their burdens. They built storage cities for Pharaoh: Pithom and Raamses.

¹²וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃

¹²But the more they afflicted them, the more they multiplied and the more they spread out. They were grieved because of the children of Israel.

¹³ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃

¹³The Egyptians ruthlessly made the children of Israel serve,

¹⁴וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃

¹⁴and they made their lives bitter with hard service, in mortar and in brick, and in all kinds of service in the field, all their service, in which they ruthlessly made them serve.

¹⁵ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃

¹⁵The king of Egypt spoke to the Hebrew midwives, of whom the name of the one was Shiphrah, and the name of the other Puah,

¹⁶ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃

¹⁶and he said, “When you perform the duty of a midwife to the Hebrew women, and see them on the birth stool; if it is a son, then you shall kill him; but if it is a daughter, then she shall live.”

¹⁷ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃

¹⁷But the midwives feared God, The Hebrew word rendered “God” is “Elohim.” and didn’t do what the king of Egypt commanded them, but saved the baby boys alive.

¹⁸ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃

¹⁸The king of Egypt called for the midwives, and said to them, “Why have you done this thing, and have saved the boys alive?”

¹⁹ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃

¹⁹The midwives said to Pharaoh, “Because the Hebrew women aren’t like the Egyptian women; for they are vigorous, and give birth before the midwife comes to them.”

²⁰וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃

²⁰God dealt well with the midwives, and the people multiplied, and grew very mighty.

²¹ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃

²¹It happened, because the midwives feared God, that he gave them families.

²²ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃

²²Pharaoh commanded all his people, saying, “You shall cast every son who is born into the river, and every daughter you shall save alive.”