¹ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו׃

¹Joseph fell on his father’s face, wept on him, and kissed him.

²ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל׃

²Joseph commanded his servants, the physicians, to embalm his father; and the physicians embalmed Israel.

³וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום׃

³Forty days were fulfilled for him, for that is how many the days it takes to embalm. The Egyptians wept for him for seventy days.

⁴ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר׃

⁴When the days of weeping for him were past, Joseph spoke to the house of Pharaoh, saying, “If now I have found favor in your eyes, please speak in the ears of Pharaoh, saying,

⁵אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה׃

⁵‘My father made me swear, saying, “Behold, I am dying. Bury me in my grave which I have dug for myself in the land of Canaan.” Now therefore, please let me go up and bury my father, and I will come again.’”

⁶ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך׃

⁶Pharaoh said, “Go up, and bury your father, just like he made you swear.”

⁷ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים׃

⁷Joseph went up to bury his father; and with him went up all the servants of Pharaoh, the elders of his house, all the elders of the land of Egypt,

⁸וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן׃

⁸all the house of Joseph, his brothers, and his father’s house. Only their little ones, their flocks, and their herds, they left in the land of Goshen.

⁹ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד׃

⁹There went up with him both chariots and horsemen. It was a very great company.

¹⁰ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים׃

¹⁰They came to the threshing floor of Atad, which is beyond the Jordan, and there they lamented with a very great and severe lamentation. He mourned for his father seven days.

¹¹וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן׃

¹¹When the inhabitants of the land, the Canaanites, saw the mourning in the floor of Atad, they said, “This is a grievous mourning by the Egyptians.” Therefore its name was called Abel Mizraim, which is beyond the Jordan.

¹²ויעשו בניו לו כן כאשר צום׃

¹²His sons did to him just as he commanded them,

¹³וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרן החתי על פני ממרא׃

¹³for his sons carried him into the land of Canaan, and buried him in the cave of the field of Machpelah, which Abraham bought with the field, for a possession of a burial site, from Ephron the Hittite, before Mamre.

¹⁴וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו׃

¹⁴Joseph returned into Egypt—he, and his brothers, and all that went up with him to bury his father, after he had buried his father.

¹⁵ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו׃

¹⁵When Joseph’s brothers saw that their father was dead, they said, “It may be that Joseph will hate us, and will fully pay us back for all of the evil which we did to him.”

¹⁶ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר׃

¹⁶They sent a message to Joseph, saying, “Your father commanded before he died, saying,

¹⁷כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו׃

¹⁷‘You shall tell Joseph, “Now please forgive the disobedience of your brothers, and their sin, because they did evil to you.”’ Now, please forgive the disobedience of the servants of the God of your father.” Joseph wept when they spoke to him.

¹⁸וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים׃

¹⁸His brothers also went and fell down before his face; and they said, “Behold, we are your servants.”

¹⁹ויאמר אלהם יוסף אל תיראו כי התחת אלהים אני׃

¹⁹Joseph said to them, “Don’t be afraid, for am I in the place of God?

²⁰ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב׃

²⁰As for you, you meant evil against me, but God meant it for good, to bring to pass, as it is this day, to save many people alive.

²¹ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם׃

²¹Now therefore don’t be afraid. I will nourish you and your little ones.” He comforted them, and spoke kindly to them.

²²וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים׃

²²Joseph lived in Egypt, he, and his father’s house. Joseph lived one hundred ten years.

²³וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה ילדו על ברכי יוסף׃

²³Joseph saw Ephraim’s children to the third generation. The children also of Machir, the son of Manasseh, were born on Joseph’s knees.

²⁴ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב׃

²⁴Joseph said to his brothers, “I am dying, but God will surely visit you, and bring you up out of this land to the land which he swore to Abraham, to Isaac, and to Jacob.”

²⁵וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את עצמתי מזה׃

²⁵Joseph took an oath of the children of Israel, saying, “God will surely visit you, and you shall carry up my bones from here.”

²⁶וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים׃

²⁶So Joseph died, being one hundred ten years old, and they embalmed him, and he was put in a coffin in Egypt.