¹ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי׃

¹When Rachel saw that she bore Jacob no children, Rachel envied her sister. She said to Jacob, “Give me children, or else I will die.”

²ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן׃

²Jacob’s anger was kindled against Rachel, and he said, “Am I in God’s place, who has withheld from you the fruit of the womb?”

³ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה׃

³She said, “Behold, my maid Bilhah. Go in to her, that she may bear on my knees, and I also may obtain children by her.”

⁴ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃

⁴She gave him Bilhah her handmaid as wife, and Jacob went in to her.

⁵ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃

⁵Bilhah conceived, and bore Jacob a son.

⁶ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן׃

⁶Rachel said, “God has judged me, and has also heard my voice, and has given me a son.” Therefore called she his name Dan.

⁷ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃

⁷Bilhah, Rachel’s handmaid, conceived again, and bore Jacob a second son.

⁸ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃

⁸Rachel said, “With mighty wrestlings have I wrestled with my sister, and have prevailed.” She named him Naphtali.

⁹ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃

⁹When Leah saw that she had finished bearing, she took Zilpah, her handmaid, and gave her to Jacob as a wife.

¹⁰ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃

¹⁰Zilpah, Leah’s handmaid, bore Jacob a son.

¹¹ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד׃

¹¹Leah said, “How fortunate!” She named him Gad.

¹²ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃

¹²Zilpah, Leah’s handmaid, bore Jacob a second son.

¹³ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר׃

¹³Leah said, “Happy am I, for the daughters will call me happy.” She named him Asher.

¹⁴וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך׃

¹⁴Reuben went in the days of wheat harvest, and found mandrakes in the field, and brought them to his mother, Leah. Then Rachel said to Leah, “Please give me some of your son’s mandrakes.”

¹⁵ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃

¹⁵She said to her, “Is it a small matter that you have taken away my husband? Would you take away my son’s mandrakes, also?” Rachel said, “Therefore he will lie with you tonight for your son’s mandrakes.”

¹⁶ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃

¹⁶Jacob came from the field in the evening, and Leah went out to meet him, and said, “You must come in to me; for I have surely hired you with my son’s mandrakes.” He lay with her that night.

¹⁷וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃

¹⁷God listened to Leah, and she conceived, and bore Jacob a fifth son.

¹⁸ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃

¹⁸Leah said, “God has given me my hire, because I gave my handmaid to my husband.” She named him Issachar.

¹⁹ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב׃

¹⁹Leah conceived again, and bore a sixth son to Jacob.

²⁰ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון׃

²⁰Leah said, “God has endowed me with a good dowry. Now my husband will live with me, because I have borne him six sons.” She named him Zebulun.

²¹ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה׃

²¹Afterwards, she bore a daughter, and named her Dinah.

²²ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה׃

²²God remembered Rachel, and God listened to her, and opened her womb.

²³ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי׃

²³She conceived, bore a son, and said, “God has taken away my reproach.”

²⁴ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃

²⁴She named him Joseph, Joseph means “may he add.” saying, “May Yahweh add another son to me.”

²⁵ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי׃

²⁵It happened, when Rachel had borne Joseph, that Jacob said to Laban, “Send me away, that I may go to my own place, and to my country.

²⁶תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך׃

²⁶Give me my wives and my children for whom I have served you, and let me go; for you know my service with which I have served you.”

²⁷ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃

²⁷Laban said to him, “If now I have found favor in your eyes, stay here, for I have divined that Yahweh has blessed me for your sake.”

²⁸ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃

²⁸He said, “Appoint me your wages, and I will give it.”

²⁹ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי׃

²⁹He said to him, “You know how I have served you, and how your livestock have fared with me.

³⁰כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי׃

³⁰For it was little which you had before I came, and it has increased to a multitude. Yahweh has blessed you wherever I turned. Now when will I provide for my own house also?”

³¹ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃

³¹He said, “What shall I give you?” Jacob said, “You shall not give me anything. If you will do this thing for me, I will again feed your flock and keep it.

³²אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃

³²I will pass through all your flock today, removing from there every speckled and spotted one, and every black one among the sheep, and the spotted and speckled among the goats. This will be my hire.

³³וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃

³³So my righteousness will answer for me hereafter, when you come concerning my hire that is before you. Every one that is not speckled and spotted among the goats, and black among the sheep, that might be with me, will be counted stolen.”

³⁴ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃

³⁴Laban said, “Behold, let it be according to your word.”

³⁵ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו׃

³⁵That day, he removed the male goats that were streaked and spotted, and all the female goats that were speckled and spotted, every one that had white in it, and all the black ones among the sheep, and gave them into the hand of his sons.

³⁶וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת׃

³⁶He set three days’ journey between himself and Jacob, and Jacob fed the rest of Laban’s flocks.

³⁷ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות׃

³⁷Jacob took to himself rods of fresh poplar, almond, plane tree, peeled white streaks in them, and made the white appear which was in the rods.

³⁸ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃

³⁸He set the rods which he had peeled opposite the flocks in the gutters in the watering-troughs where the flocks came to drink. They conceived when they came to drink.

³⁹ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃

³⁹The flocks conceived before the rods, and the flocks produced streaked, speckled, and spotted.

⁴⁰והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן׃

⁴⁰Jacob separated the lambs, and set the faces of the flocks toward the streaked and all the black in the flock of Laban: and he put his own droves apart, and didn’t put them into Laban’s flock.

⁴¹והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃

⁴¹It happened, whenever the stronger of the flock conceived, that Jacob laid the rods before the eyes of the flock in the gutters, that they might conceive among the rods;

⁴²ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃

⁴²but when the flock were feeble, he didn’t put them in. So the feebler were Laban’s, and the stronger Jacob’s.

⁴³ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃

⁴³The man increased exceedingly, and had large flocks, female servants and male servants, and camels and donkeys.