¹ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו׃

¹He commanded the steward of his house, saying, “Fill the men’s sacks with food, as much as they can carry, and put each man’s money in his sack’s mouth.

²ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר׃

²Put my cup, the silver cup, in the sack’s mouth of the youngest, with his grain money.” He did according to the word that Joseph had spoken.

³הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם׃

³As soon as the morning was light, the men were sent away, they and their donkeys.

⁴הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה׃

⁴When they had gone out of the city, and were not yet far off, Joseph said to his steward, “Up, follow after the men. When you overtake them, ask them, ‘Why have you rewarded evil for good?

⁵הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם׃

⁵Isn’t this that from which my lord drinks, and by which he indeed divines? You have done evil in so doing.’”

⁶וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה׃

⁶He overtook them, and he spoke these words to them.

⁷ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה׃

⁷They said to him, “Why does my lord speak such words as these? Far be it from your servants that they should do such a thing!

⁸הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃

⁸Behold, the money, which we found in our sacks’ mouths, we brought again to you out of the land of Canaan. How then should we steal silver or gold out of your lord’s house?

⁹אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃

⁹With whomever of your servants it is found, let him die, and we also will be my lord’s bondservants.”

¹⁰ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים׃

¹⁰He said, “Now also let it be according to your words: he with whom it is found will be my bondservant; and you will be blameless.”

¹¹וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו׃

¹¹Then they hurried, and each man took his sack down to the ground, and each man opened his sack.

¹²ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן׃

¹²He searched, beginning with the eldest, and ending at the youngest. The cup was found in Benjamin’s sack.

¹³ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה׃

¹³Then they tore their clothes, and each man loaded his donkey, and returned to the city.

¹⁴ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה׃

¹⁴Judah and his brothers came to Joseph’s house, and he was still there. They fell on the ground before him.

¹⁵ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני׃

¹⁵Joseph said to them, “What deed is this that you have done? Don’t you know that such a man as I can indeed divine?”

¹⁶ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו׃

¹⁶Judah said, “What will we tell my lord? What will we speak? Or how will we clear ourselves? God has found out the iniquity of your servants. Behold, we are my lord’s bondservants, both we, and he also in whose hand the cup is found.”

¹⁷ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם׃

¹⁷He said, “Far be it from me that I should do so. The man in whose hand the cup is found, he will be my bondservant; but as for you, go up in peace to your father.”

¹⁸ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃

¹⁸Then Judah came near to him, and said, “Oh, my lord, please let your servant speak a word in my lord’s ears, and don’t let your anger burn against your servant; for you are even as Pharaoh.

¹⁹אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח׃

¹⁹My lord asked his servants, saying, ‘Have you a father, or a brother?’

²⁰ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃

²⁰We said to my lord, ‘We have a father, an old man, and a child of his old age, a little one; and his brother is dead, and he alone is left of his mother; and his father loves him.’

²¹ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו׃

²¹You said to your servants, ‘Bring him down to me, that I may set my eyes on him.’

²²ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת׃

²²We said to my lord, ‘The boy can’t leave his father: for if he should leave his father, his father would die.’

²³ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני׃

²³You said to your servants, ‘Unless your youngest brother comes down with you, you will see my face no more.’

²⁴ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני׃

²⁴It happened when we came up to your servant my father, we told him the words of my lord.

²⁵ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל׃

²⁵Our father said, ‘Go again, buy us a little food.’

²⁶ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו׃

²⁶We said, ‘We can’t go down. If our youngest brother is with us, then we will go down: for we may not see the man’s face, unless our youngest brother is with us.’

²⁷ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי׃

²⁷Your servant, my father, said to us, ‘You know that my wife bore me two sons:

²⁸ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה׃

²⁸and the one went out from me, and I said, “Surely he is torn in pieces”; and I haven’t seen him since.

²⁹ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה׃

²⁹If you take this one also from me, and harm happens to him, you will bring down my gray hairs with sorrow to Sheol Sheol is the place of the dead. .’

³⁰ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו׃

³⁰Now therefore when I come to your servant my father, and the boy is not with us; since his life is bound up in the boy’s life;

³¹והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה׃

³¹it will happen, when he sees that the boy is no more, that he will die. Your servants will bring down the gray hairs of your servant, our father, with sorrow to Sheol Sheol is the place of the dead. .

³²כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים׃

³²For your servant became collateral for the boy to my father, saying, ‘If I don’t bring him to you, then I will bear the blame to my father forever.’

³³ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו׃

³³Now therefore, please let your servant stay instead of the boy, a bondservant to my lord; and let the boy go up with his brothers.

³⁴כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי׃

³⁴For how will I go up to my father, if the boy isn’t with me?—lest I see the evil that will come on my father.”