¹אחי אל יהיו רבים מכם למורים באשר ידעתם כי בזאת נכביד עלינו את הדין׃

¹Let not many of you be teachers, my brothers, knowing that we will receive heavier judgment.

²כי כלנו מרבים להכשל ואשר לא יכשל בדבור הוא איש תמים וביכלתו לשום רסן גם לכל גופו׃

²For in many things we all stumble. If anyone doesn’t stumble in word, the same is a perfect man, able to bridle the whole body also.

³הנה בפי הסוסים נשים את הרסן למען אשר ישמעו לנו ונהגנו בו את כל גויתם׃

³Indeed, we put bits into the horses’ mouths so that they may obey us, and we guide their whole body.

⁴והנה האניות אף כי גדלות הנה ורוחות קשות יהדפום ינהג אתן משוט קטן אל כל אשר יחפץ החבל כן גם הלשון אבר קטן היא וגדלות תדבר׃

⁴Behold, the ships also, though they are so big and are driven by fierce winds, are yet guided by a very small rudder, wherever the pilot desires.

⁵ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה׃

⁵So the tongue is also a little member, and boasts great things. See how a small fire can spread to a large forest!

⁶כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם׃

⁶And the tongue is a fire. The world of iniquity among our members is the tongue, which defiles the whole body, and sets on fire the course of nature, and is set on fire by Gehenna. or, Hell

⁷כי מין כל בהמה ועוף ורמש וחיות הים יכבש ונכבשים הם על ידי מין האדם׃

⁷For every kind of animal, bird, creeping thing, and thing in the sea, is tamed, and has been tamed by mankind.

⁸אבל הלשון אין אדם יכל לכבשה אין מעצור לרעה הזאת וסם המות מלאה׃

⁸But nobody can tame the tongue. It is a restless evil, full of deadly poison.

⁹בה נברך את האלהים אבינו ובה נקלל את האנשים העשוים בצלם אלהים׃

⁹With it we bless our God and Father, and with it we curse men, who are made in the image of God.

¹⁰מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי׃

¹⁰Out of the same mouth comes forth blessing and cursing. My brothers, these things ought not to be so.

¹¹היביע המעין מתוקים ומרים ממוצא אחד׃

¹¹Does a spring send out from the same opening fresh and bitter water?

¹²אחי היוכל עץ התאנה להוציא זיתים או התוכל הגפן להוציא תאנים כן גם מעין אחד לא יוכל נבע מים מלוחים ומתוקים׃

¹²Can a fig tree, my brothers, yield olives, or a vine figs? Thus no spring yields both salt water and fresh water.

¹³מי בכם חכם ונבון יראה בדרכו הטובה את מעשיו בענות החכמה׃

¹³Who is wise and understanding among you? Let him show by his good conduct that his deeds are done in gentleness of wisdom.

¹⁴ואם קנאה מרה ומריבה בלבבכם אל תתהללו ואל תשקרו באמת׃

¹⁴But if you have bitter jealousy and selfish ambition in your heart, don’t boast and don’t lie against the truth.

¹⁵אין זאת החכמה הירדת ממעל כי אם חכמת אדמה היא וחכמת היצר והשדים׃

¹⁵This wisdom is not that which comes down from above, but is earthly, sensual, and demonic.

¹⁶כי במקום קנאה ומריבה שם מהומה וכל מעשה רע׃

¹⁶For where jealousy and selfish ambition are, there is confusion and every evil deed.

¹⁷אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף אהבת שלום ומכרעת לכף זכות ואיננה עמדת על דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא לב ולב ובלי חנפה׃

¹⁷But the wisdom that is from above is first pure, then peaceful, gentle, reasonable, full of mercy and good fruits, without partiality, and without hypocrisy.

¹⁸ופרי הצדקה בשלום יזרע לעשי השלום׃

¹⁸Now the fruit of righteousness is sown in peace by those who make peace.