¹ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃

¹Now before the feast of the Passover, Jesus, knowing that his time had come that he would depart from this world to the Father, having loved his own who were in the world, he loved them to the end.

²ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃

²During supper, the devil having already put into the heart of Judas Iscariot, Simon’s son, to betray him,

³וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב׃

³Jesus, knowing that the Father had given all things into his hands, and that he came forth from God, and was going to God,

⁴ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃

⁴arose from supper, and laid aside his outer garments. He took a towel, and wrapped a towel around his waist.

⁵ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה׃

⁵Then he poured water into the basin, and began to wash the disciples’ feet, and to wipe them with the towel that was wrapped around him.

⁶ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי׃

⁶Then he came to Simon Peter. He said to him, “Lord, do you wash my feet?”

⁷ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע׃

⁷Jesus answered him, “You don’t know what I am doing now, but you will understand later.”

⁸ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃

⁸Peter said to him, “You will never wash my feet!” Jesus answered him, “If I don’t wash you, you have no part with me.”

⁹ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי׃

⁹Simon Peter said to him, “Lord, not my feet only, but also my hands and my head!”

¹⁰ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃

¹⁰Jesus said to him, “Someone who has bathed only needs to have his feet washed, but is completely clean. You are clean, but not all of you.”

¹¹כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים׃

¹¹For he knew him who would betray him, therefore he said, “You are not all clean.”

¹²ויהי אחרי אשר רחץ את רגלים וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם׃

¹²So when he had washed their feet, put his outer garment back on, and sat down again, he said to them, “Do you know what I have done to you?

¹³אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא׃

¹³ You call me, ‘Teacher’ and ‘Lord.’ You say so correctly, for so I am.

¹⁴לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו׃

¹⁴ If I then, the Lord and the Teacher, have washed your feet, you also ought to wash one another’s feet.

¹⁵כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם׃

¹⁵ For I have given you an example, that you also should do as I have done to you.

¹⁶אמן אמן אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול משלחו׃

¹⁶ Most certainly I tell you, a servant is not greater than his lord, neither one who is sent greater than he who sent him.

¹⁷אם ידעתם זאת אשריכם אם כן תעשו׃

¹⁷ If you know these things, blessed are you if you do them.

¹⁸לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃

¹⁸ I don’t speak concerning all of you. I know whom I have chosen. But that the Scripture may be fulfilled, ‘He who eats bread with me has lifted up his heel against me.’ Psalm 41:9

¹⁹מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃

¹⁹ From now on, I tell you before it happens, that when it happens, you may believe that I am he.

²⁰אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את שלחי׃

²⁰ Most certainly I tell you, he who receives whomever I send, receives me; and he who receives me, receives him who sent me.”

²¹ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃

²¹When Jesus had said this, he was troubled in spirit, and testified, “Most certainly I tell you that one of you will betray me.”

²²ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר׃

²²The disciples looked at one another, perplexed about whom he spoke.

²³ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃

²³One of his disciples, whom Jesus loved, was at the table, leaning against Jesus’ breast.

²⁴וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו׃

²⁴Simon Peter therefore beckoned to him, and said to him, “Tell us who it is of whom he speaks.”

²⁵ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃

²⁵He, leaning back, as he was, on Jesus’ breast, asked him, “Lord, who is it?”

²⁶ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃

²⁶Jesus therefore answered, “It is he to whom I will give this piece of bread when I have dipped it.” So when he had dipped the piece of bread, he gave it to Judas, the son of Simon Iscariot.

²⁷ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃

²⁷After the piece of bread, then Satan entered into him. Then Jesus said to him, “What you do, do quickly.”

²⁸ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃

²⁸Now no man at the table knew why he said this to him.

²⁹כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃

²⁹For some thought, because Judas had the money box, that Jesus said to him, “Buy what things we need for the feast,” or that he should give something to the poor.

³⁰והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃

³⁰Therefore having received that morsel, he went out immediately. It was night.

³¹הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו׃

³¹When he had gone out, Jesus said, “Now the Son of Man has been glorified, and God has been glorified in him.

³²אם האלהים נתפאר בו גם האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו׃

³² If God has been glorified in him, God will also glorify him in himself, and he will glorify him immediately.

³³בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה׃

³³ Little children, I will be with you a little while longer. You will seek me, and as I said to the Jews, ‘Where I am going, you can’t come,’ so now I tell you.

³⁴מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון׃

³⁴ A new commandment I give to you, that you love one another, just like I have loved you; that you also love one another.

³⁵בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃

³⁵ By this everyone will know that you are my disciples, if you have love for one another.”

³⁶ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי כן תלך אחרי׃

³⁶Simon Peter said to him, “Lord, where are you going?” Jesus answered, “Where I am going, you can’t follow now, but you will follow afterwards.”

³⁷ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי בעד נפשך אתן׃

³⁷Peter said to him, “Lord, why can’t I follow you now? I will lay down my life for you.”

³⁸ויען אתו ישוע הכי תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃

³⁸Jesus answered him, “Will you lay down your life for me? Most certainly I tell you, the rooster won’t crow until you have denied me three times.