¹וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים׃

¹Then six days before the Passover, Jesus came to Bethany, where Lazarus was, who had been dead, whom he raised from the dead.

²ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן המסבים אתו׃

²So they made him a supper there. Martha served, but Lazarus was one of those who sat at the table with him.

³ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת׃

³Mary, therefore, took a pound a Roman pound of 12 ounces, or about 340 grams of ointment of pure nard, very precious, and anointed the feet of Jesus, and wiped his feet with her hair. The house was filled with the fragrance of the ointment.

⁴ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו׃

⁴Then Judas Iscariot, Simon’s son, one of his disciples, who would betray him, said,

⁵מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים׃

⁵“Why wasn’t this ointment sold for three hundred denarii, 300 denarii was about a year’s wages for an agricultural laborer. and given to the poor?”

⁶והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו׃

⁶Now he said this, not because he cared for the poor, but because he was a thief, and having the money box, used to steal what was put into it.

⁷ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת׃

⁷But Jesus said, “Leave her alone. She has kept this for the day of my burial.

⁸כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם׃

⁸ For you always have the poor with you, but you don’t always have me.”

⁹וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃

⁹A large crowd therefore of the Jews learned that he was there, and they came, not for Jesus’ sake only, but that they might see Lazarus also, whom he had raised from the dead.

¹⁰וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃

¹⁰But the chief priests conspired to put Lazarus to death also,

¹¹כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע׃

¹¹because on account of him many of the Jews went away and believed in Jesus.

¹²ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים׃

¹²On the next day a great multitude had come to the feast. When they heard that Jesus was coming to Jerusalem,

¹³ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל׃

¹³they took the branches of the palm trees, and went out to meet him, and cried out, “Hosanna “Hosanna” means “save us” or “help us, we pray.” ! Blessed is he who comes in the name of the Lord, Psalm 118:25-26 the King of Israel!”

¹⁴וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב׃

¹⁴Jesus, having found a young donkey, sat on it. As it is written,

¹⁵אל תיראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות׃

¹⁵“Don’t be afraid, daughter of Zion. Behold, your King comes, sitting on a donkey’s colt.” Zechariah 9:9

¹⁶וכל זאת לא הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכי זאת עשו לו׃

¹⁶His disciples didn’t understand these things at first, but when Jesus was glorified, then they remembered that these things were written about him, and that they had done these things to him.

¹⁷ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים׃

¹⁷The multitude therefore that was with him when he called Lazarus out of the tomb, and raised him from the dead, was testifying about it.

¹⁸על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה׃

¹⁸For this cause also the multitude went and met him, because they heard that he had done this sign.

¹⁹והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו׃

¹⁹The Pharisees therefore said among themselves, “See how you accomplish nothing. Behold, the world has gone after him.”

²⁰ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים׃

²⁰Now there were certain Greeks among those that went up to worship at the feast.

²¹ויקרבו אל פילפוס איש בית צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני לראות את ישוע חפצנו׃

²¹These, therefore, came to Philip, who was from Bethsaida of Galilee, and asked him, saying, “Sir, we want to see Jesus.”

²²ויבא פילפוס ויגד זאת אל אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל ישוע׃

²²Philip came and told Andrew, and in turn, Andrew came with Philip, and they told Jesus.

²³ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם׃

²³Jesus answered them, “The time has come for the Son of Man to be glorified.

²⁴אמן אמן אני אמר לכם אם לא יפל גרגר החטא אל תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה׃

²⁴ Most certainly I tell you, unless a grain of wheat falls into the earth and dies, it remains by itself alone. But if it dies, it bears much fruit.

²⁵האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח׃

²⁵ He who loves his life will lose it. He who hates his life in this world will keep it to eternal life.

²⁶החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי׃

²⁶ If anyone serves me, let him follow me. Where I am, there will my servant also be. If anyone serves me, the Father will honor him.

²⁷עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת׃

²⁷ “Now my soul is troubled. What shall I say? ‘Father, save me from this time?’ But for this cause I came to this time.

²⁸אבי פאר את שמך ותצא בת קול מן השמים גם פארתי וגם אוסיף לפאר׃

²⁸ Father, glorify your name!” Then there came a voice out of the sky, saying, “I have both glorified it, and will glorify it again.”

²⁹והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו׃

²⁹The multitude therefore, who stood by and heard it, said that it had thundered. Others said, “An angel has spoken to him.”

³⁰ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם׃

³⁰Jesus answered, “This voice hasn’t come for my sake, but for your sakes.

³¹עתה משפט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה׃

³¹ Now is the judgment of this world. Now the prince of this world will be cast out.

³²ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי׃

³² And I, if I am lifted up from the earth, will draw all people to myself.”

³³וזאת דבר לרמוז אי זה מות הוא עתיד למות׃

³³But he said this, signifying by what kind of death he should die.

³⁴ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת כי בן האדם צריך להנשא ומי בן האדם הלזה׃

³⁴The multitude answered him, “We have heard out of the law that the Christ remains forever. Isaiah 9:7; Daniel 2:44 (but see also Isaiah 53:8) How do you say, ‘The Son of Man must be lifted up?’ Who is this Son of Man?”

³⁵ויאמר אליהם ישוע אך למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך׃

³⁵Jesus therefore said to them, “Yet a little while the light is with you. Walk while you have the light, that darkness doesn’t overtake you. He who walks in the darkness doesn’t know where he is going.

³⁶בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את הדברים האלה דבר ישוע וילך לו ויסתר מפניהם׃

³⁶ While you have the light, believe in the light, that you may become children of light.” Jesus said these things, and he departed and hid himself from them.

³⁷רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו׃

³⁷But though he had done so many signs before them, yet they didn’t believe in him,

³⁸למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃

³⁸that the word of Isaiah the prophet might be fulfilled, which he spoke, “Lord, who has believed our report? To whom has the arm of the Lord been revealed?” Isaiah 53:1

³⁹על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו׃

³⁹For this cause they couldn’t believe, for Isaiah said again,

⁴⁰השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם׃

⁴⁰“He has blinded their eyes and he hardened their heart, lest they should see with their eyes, and perceive with their heart, and would turn, and I would heal them.” Isaiah 6:10

⁴¹כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו׃

⁴¹Isaiah said these things when he saw his glory, and spoke of him. Isaiah 6:1

⁴²אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו׃

⁴²Nevertheless even of the rulers many believed in him, but because of the Pharisees they didn’t confess it, so that they wouldn’t be put out of the synagogue,

⁴³כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים׃

⁴³for they loved men’s praise more than God’s praise.

⁴⁴ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי׃

⁴⁴Jesus cried out and said, “Whoever believes in me, believes not in me, but in him who sent me.

⁴⁵והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה׃

⁴⁵ He who sees me sees him who sent me.

⁴⁶אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך׃

⁴⁶ I have come as a light into the world, that whoever believes in me may not remain in the darkness.

⁴⁷והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם׃

⁴⁷ If anyone listens to my sayings, and doesn’t believe, I don’t judge him. For I came not to judge the world, but to save the world.

⁴⁸ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון׃

⁴⁸ He who rejects me, and doesn’t receive my sayings, has one who judges him. The word that I spoke, the same will judge him in the last day.

⁴⁹כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר׃

⁴⁹ For I spoke not from myself, but the Father who sent me, he gave me a commandment, what I should say, and what I should speak.

⁵⁰ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר׃

⁵⁰ I know that his commandment is eternal life. The things therefore which I speak, even as the Father has said to me, so I speak.”