¹איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות׃

¹How the gold has become dim! The most pure gold has changed! The stones of the sanctuary are poured out at the head of every street.

²בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר׃

²The precious sons of Zion, comparable to fine gold, How are they esteemed as earthen pitchers, the work of the hands of the potter!

³גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר׃

³Even the jackals draw out the breast, they nurse their young ones: The daughter of my people has become cruel, like the ostriches in the wilderness.

⁴דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם׃

⁴The tongue of the nursing child clings to the roof of his mouth for thirst: The young children ask bread, and no man breaks it to them.

⁵האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות׃

⁵Those who fed delicately are desolate in the streets: Those who were brought up in scarlet embrace dunghills.

⁶ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים׃

⁶For the iniquity of the daughter of my people is greater than the sin of Sodom, That was overthrown as in a moment, and no hands were laid on her.

⁷זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם׃

⁷Her nobles were purer than snow, they were whiter than milk; They were more ruddy in body than rubies, their polishing was as of sapphire.

⁸חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ׃

⁸Their appearance is blacker than a coal; they are not known in the streets: Their skin clings to their bones; it is withered, it has become like a stick.

⁹טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃

⁹Those who are killed with the sword are better than those who are killed with hunger; For these pine away, stricken through, for want of the fruits of the field.

¹⁰ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי׃

¹⁰The hands of the pitiful women have boiled their own children; They were their food in the destruction of the daughter of my people.

¹¹כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה׃

¹¹Yahweh has accomplished his wrath, he has poured out his fierce anger; He has kindled a fire in Zion, which has devoured its foundations.

¹²לא האמינו מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם׃

¹²The kings of the earth didn’t believe, neither all the inhabitants of the world, That the adversary and the enemy would enter into the gates of Jerusalem.

¹³מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים׃

¹³It is because of the sins of her prophets, and the iniquities of her priests, That have shed the blood of the just in the midst of her.

¹⁴נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם׃

¹⁴They wander as blind men in the streets, they are polluted with blood, So that men can’t touch their garments.

¹⁵סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור׃

¹⁵Depart! they cried to them, Unclean! depart, depart, don’t touch! When they fled away and wandered, men said among the nations, They shall not live here any more.

¹⁶פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים לא חננו׃

¹⁶The anger of Yahweh has scattered them; he will no more regard them: They didn’t respect the persons of the priests, they didn’t favor the elders.

¹⁷עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע׃

¹⁷Our eyes still fail, looking in vain for our help: In our watching we have watched for a nation that could not save.

¹⁸צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי בא קצינו׃

¹⁸They hunt our steps, so that we can’t go in our streets: Our end is near, our days are fulfilled; for our end has come.

¹⁹קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו׃

¹⁹Our pursuers were swifter than the eagles of the sky: They chased us on the mountains, they laid wait for us in the wilderness.

²⁰רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים׃

²⁰The breath of our nostrils, the anointed of Yahweh, was taken in their pits; Of whom we said, Under his shadow we shall live among the nations.

²¹שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי׃

²¹Rejoice and be glad, daughter of Edom, that dwell in the land of Uz: The cup shall pass through to you also; you shall be drunken, and shall make yourself naked.

²²תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך׃

²²The punishment of your iniquity is accomplished, daughter of Zion; he will no more carry you away into captivity: He will visit your iniquity, daughter of Edom; he will uncover your sins.