¹וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹Yahweh spoke to Moses, saying,

²דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃

²“Tell Aaron and his sons to separate themselves from the holy things of the children of Israel, which they make holy to me, and that they not profane my holy name. I am Yahweh.

³אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃

³“Tell them, ‘If anyone of all your seed throughout your generations approaches the holy things, which the children of Israel make holy to Yahweh, having his uncleanness on him, that soul shall be cut off from before me. I am Yahweh.

⁴איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע׃

⁴“‘Whoever of the seed of Aaron is a leper or has an issue; he shall not eat of the holy things, until he is clean. Whoever touches anything that is unclean by the dead, or a man whose seed goes from him;

⁵או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו׃

⁵or whoever touches any creeping thing, whereby he may be made unclean, or a man of whom he may take uncleanness, whatever uncleanness he has;

⁶נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃

⁶the person that touches any such shall be unclean until the evening, and shall not eat of the holy things, unless he bathe his body in water.

⁷ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃

⁷When the sun is down, he shall be clean; and afterward he shall eat of the holy things, because it is his bread.

⁸נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃

⁸That which dies of itself, or is torn by animals, he shall not eat, defiling himself by it. I am Yahweh.

⁹ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃

⁹“‘They shall therefore follow my requirements, lest they bear sin for it, and die therein, if they profane it. I am Yahweh who sanctifies them.

¹⁰וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃

¹⁰“‘No stranger shall eat of the holy thing: a foreigner living with the priests, or a hired servant, shall not eat of the holy thing.

¹¹וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃

¹¹But if a priest buys a slave, purchased by his money, he shall eat of it; and such as are born in his house, they shall eat of his bread.

¹²ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃

¹²If a priest’s daughter is married to an outsider, she shall not eat of the heave offering of the holy things.

¹³ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃

¹³But if a priest’s daughter is a widow, or divorced, and has no child, and has returned to her father’s house, as in her youth, she may eat of her father’s bread: but no stranger shall eat any of it.

¹⁴ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃

¹⁴“‘If a man eats something holy unwittingly, then he shall add the fifth part of its value to it, and shall give the holy thing to the priest.

¹⁵ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃

¹⁵The priests shall not profane the holy things of the children of Israel, which they offer to Yahweh,

¹⁶והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃

¹⁶and so cause them to bear the iniquity that brings guilt, when they eat their holy things: for I am Yahweh who sanctifies them.’”

¹⁷וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹⁷Yahweh spoke to Moses, saying,

¹⁸דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃

¹⁸“Speak to Aaron, and to his sons, and to all the children of Israel, and say to them, ‘Whoever is of the house of Israel, or of the foreigners in Israel, who offers his offering, whether it be any of their vows, or any of their freewill offerings, which they offer to Yahweh for a burnt offering;

¹⁹לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃

¹⁹that you may be accepted, you shall offer a male without blemish, of the bulls, of the sheep, or of the goats.

²⁰כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃

²⁰But whatever has a blemish, that you shall not offer: for it shall not be acceptable for you.

²¹ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו׃

²¹Whoever offers a sacrifice of peace offerings to Yahweh to accomplish a vow, or for a freewill offering, of the herd or of the flock, it shall be perfect to be accepted; no blemish shall be therein.

²²עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה׃

²²Blind, injured, maimed, having a wart, festering, or having a running sore, you shall not offer these to Yahweh, nor make an offering by fire of them on the altar to Yahweh.

²³ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃

²³Either a bull or a lamb that has any deformity or lacking in his parts, that you may offer for a freewill offering; but for a vow it shall not be accepted.

²⁴ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃

²⁴That which has its testicles bruised, crushed, broken, or cut, you shall not offer to Yahweh; neither shall you do thus in your land.

²⁵ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃

²⁵Neither shall you offer the bread of your God from the hand of a foreigner of any of these; because their corruption is in them. There is a blemish in them. They shall not be accepted for you.’”

²⁶וידבר יהוה אל משה לאמר׃

²⁶Yahweh spoke to Moses, saying,

²⁷שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃

²⁷“When a bull, or a sheep, or a goat, is born, then it shall remain seven days with its mother; and from the eighth day and thenceforth it shall be accepted for the offering of an offering made by fire to Yahweh.

²⁸ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד׃

²⁸Whether it is a cow or ewe, you shall not kill it and its young both in one day.

²⁹וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃

²⁹“When you sacrifice a sacrifice of thanksgiving to Yahweh, you shall sacrifice it so that you may be accepted.

³⁰ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃

³⁰It shall be eaten on the same day; you shall leave none of it until the morning. I am Yahweh.

³¹ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃

³¹“Therefore you shall keep my commandments, and do them. I am Yahweh.

³²ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃

³²You shall not profane my holy name, but I will be made holy among the children of Israel. I am Yahweh who makes you holy,

³³המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃

³³who brought you out of the land of Egypt, to be your God. I am Yahweh.”