¹ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃

¹Now after these things, the Lord also appointed seventy others, and sent them two by two ahead of him literally, “before his face” into every city and place, where he was about to come.

²ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃

²Then he said to them, “The harvest is indeed plentiful, but the laborers are few. Pray therefore to the Lord of the harvest, that he may send out laborers into his harvest.

³לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃

³ Go your ways. Behold, I send you out as lambs among wolves.

⁴אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃

⁴ Carry no purse, nor wallet, nor sandals. Greet no one on the way.

⁵ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃

⁵ Into whatever house you enter, first say, ‘Peace be to this house.’

⁶והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃

⁶ If a son of peace is there, your peace will rest on him; but if not, it will return to you.

⁷ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃

⁷ Remain in that same house, eating and drinking the things they give, for the laborer is worthy of his wages. Don’t go from house to house.

⁸וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃

⁸ Into whatever city you enter, and they receive you, eat the things that are set before you.

⁹ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃

⁹ Heal the sick who are therein, and tell them, ‘The Kingdom of God has come near to you.’

¹⁰וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃

¹⁰ But into whatever city you enter, and they don’t receive you, go out into its streets and say,

¹¹אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃

¹¹ ‘Even the dust from your city that clings to us, we wipe off against you. Nevertheless know this, that the Kingdom of God has come near to you.’

¹²אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃

¹² I tell you, it will be more tolerable in that day for Sodom than for that city.

¹³אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃

¹³ “Woe to you, Chorazin! Woe to you, Bethsaida! For if the mighty works had been done in Tyre and Sidon which were done in you, they would have repented long ago, sitting in sackcloth and ashes.

¹⁴אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃

¹⁴ But it will be more tolerable for Tyre and Sidon in the judgment than for you.

¹⁵ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃

¹⁵ You, Capernaum, who are exalted to heaven, will be brought down to Hades. Hades is the lower realm of the dead, or Hell.

¹⁶השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃

¹⁶ Whoever listens to you listens to me, and whoever rejects you rejects me. Whoever rejects me rejects him who sent me.”

¹⁷וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃

¹⁷The seventy returned with joy, saying, “Lord, even the demons are subject to us in your name!”

¹⁸ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃

¹⁸He said to them, “I saw Satan having fallen like lightning from heaven.

¹⁹הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃

¹⁹ Behold, I give you authority to tread on serpents and scorpions, and over all the power of the enemy. Nothing will in any way hurt you.

²⁰אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃

²⁰ Nevertheless, don’t rejoice in this, that the spirits are subject to you, but rejoice that your names are written in heaven.”

²¹בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃

²¹In that same hour Jesus rejoiced in the Holy Spirit, and said, “I thank you, O Father, Lord of heaven and earth, that you have hidden these things from the wise and understanding, and revealed them to little children. Yes, Father, for so it was well-pleasing in your sight.”

²²הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃

²²Turning to the disciples, he said, “All things have been delivered to me by my Father. No one knows who the Son is, except the Father, and who the Father is, except the Son, and he to whomever the Son desires to reveal him.”

²³ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃

²³Turning to the disciples, he said privately, “Blessed are the eyes which see the things that you see,

²⁴כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃

²⁴ for I tell you that many prophets and kings desired to see the things which you see, and didn’t see them, and to hear the things which you hear, and didn’t hear them.”

²⁵והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃

²⁵Behold, a certain lawyer stood up and tested him, saying, “Teacher, what shall I do to inherit eternal life?”

²⁶ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃

²⁶He said to him, “What is written in the law? How do you read it?”

²⁷ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃

²⁷He answered, “You shall love the Lord your God with all your heart, with all your soul, with all your strength, and with all your mind; Deuteronomy 6:5 and your neighbor as yourself.” Leviticus 19:18

²⁸ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃

²⁸He said to him, “You have answered correctly. Do this, and you will live.”

²⁹והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃

²⁹But he, desiring to justify himself, asked Jesus, “Who is my neighbor?”

³⁰ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃

³⁰Jesus answered, “A certain man was going down from Jerusalem to Jericho, and he fell among robbers, who both stripped him and beat him, and departed, leaving him half dead.

³¹ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃

³¹ By chance a certain priest was going down that way. When he saw him, he passed by on the other side.

³²וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃

³² In the same way a Levite also, when he came to the place, and saw him, passed by on the other side.

³³ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃

³³ But a certain Samaritan, as he traveled, came where he was. When he saw him, he was moved with compassion,

³⁴ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃

³⁴ came to him, and bound up his wounds, pouring on oil and wine. He set him on his own animal, and brought him to an inn, and took care of him.

³⁵ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃

³⁵ On the next day, when he departed, he took out two denarii, and gave them to the host, and said to him, ‘Take care of him. Whatever you spend beyond that, I will repay you when I return.’

³⁶ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃

³⁶ Now which of these three do you think seemed to be a neighbor to him who fell among the robbers?”

³⁷ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃

³⁷He said, “He who showed mercy on him.” Then Jesus said to him, “Go and do likewise.”

³⁸ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃

³⁸It happened as they went on their way, he entered into a certain village, and a certain woman named Martha received him into her house.

³⁹ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃

³⁹She had a sister called Mary, who also sat at Jesus’ feet, and heard his word.

⁴⁰ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃

⁴⁰But Martha was distracted with much serving, and she came up to him, and said, “Lord, don’t you care that my sister left me to serve alone? Ask her therefore to help me.”

⁴¹ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃

⁴¹Jesus answered her, “Martha, Martha, you are anxious and troubled about many things,

⁴²אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃

⁴² but one thing is needed. Mary has chosen the good part, which will not be taken away from her.”