¹ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃

¹He said to the disciples, “It is impossible that no occasions of stumbling should come, but woe to him through whom they come!

²נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃

² It would be better for him if a millstone were hung around his neck, and he were thrown into the sea, rather than that he should cause one of these little ones to stumble.

³השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃

³ Be careful. If your brother sins against you, rebuke him. If he repents, forgive him.

⁴ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃

⁴ If he sins against you seven times in the day, and seven times returns, saying, ‘I repent,’ you shall forgive him.”

⁵ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃

⁵The apostles said to the Lord, “Increase our faith.”

⁶ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃

⁶The Lord said, “If you had faith like a grain of mustard seed, you would tell this sycamore tree, ‘Be uprooted, and be planted in the sea,’ and it would obey you.

⁷מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃

⁷ But who is there among you, having a servant plowing or keeping sheep, that will say, when he comes in from the field, ‘Come immediately and sit down at the table,’

⁸הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃

⁸ and will not rather tell him, ‘Prepare my supper, clothe yourself properly, and serve me, while I eat and drink. Afterward you shall eat and drink’?

⁹הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃

⁹ Does he thank that servant because he did the things that were commanded? I think not.

¹⁰ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃

¹⁰ Even so you also, when you have done all the things that are commanded you, say, ‘We are unworthy servants. We have done our duty.’”

¹¹ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃

¹¹It happened as he was on his way to Jerusalem, that he was passing along the borders of Samaria and Galilee.

¹²ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃

¹²As he entered into a certain village, ten men who were lepers met him, who stood at a distance.

¹³וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃

¹³They lifted up their voices, saying, “Jesus, Master, have mercy on us!”

¹⁴וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃

¹⁴When he saw them, he said to them, “Go and show yourselves to the priests.” It happened that as they went, they were cleansed.

¹⁵ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃

¹⁵One of them, when he saw that he was healed, turned back, glorifying God with a loud voice.

¹⁶ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃

¹⁶He fell on his face at Jesus’ feet, giving him thanks; and he was a Samaritan.

¹⁷ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃

¹⁷Jesus answered, “Weren’t the ten cleansed? But where are the nine?

¹⁸האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃

¹⁸ Were there none found who returned to give glory to God, except this stranger?”

¹⁹ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃

¹⁹Then he said to him, “Get up, and go your way. Your faith has healed you.”

²⁰וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃

²⁰Being asked by the Pharisees when the Kingdom of God would come, he answered them, “The Kingdom of God doesn’t come with observation;

²¹ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃

²¹ neither will they say, ‘Look, here!’ or, ‘Look, there!’ for behold, the Kingdom of God is within you.”

²²ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃

²²He said to the disciples, “The days will come, when you will desire to see one of the days of the Son of Man, and you will not see it.

²³ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃

²³ They will tell you, ‘Look, here!’ or ‘Look, there!’ Don’t go away, nor follow after them,

²⁴כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃

²⁴ for as the lightning, when it flashes out of the one part under the sky, shines to the other part under the sky; so will the Son of Man be in his day.

²⁵אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה׃

²⁵ But first, he must suffer many things and be rejected by this generation.

²⁶וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃

²⁶ As it happened in the days of Noah, even so will it be also in the days of the Son of Man.

²⁷אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם׃

²⁷ They ate, they drank, they married, they were given in marriage, until the day that Noah entered into the ship, and the flood came, and destroyed them all.

²⁸וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃

²⁸ Likewise, even as it happened in the days of Lot: they ate, they drank, they bought, they sold, they planted, they built;

²⁹ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃

²⁹ but in the day that Lot went out from Sodom, it rained fire and sulfur from the sky, and destroyed them all.

³⁰ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃

³⁰ It will be the same way in the day that the Son of Man is revealed.

³¹ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃

³¹ In that day, he who will be on the housetop, and his goods in the house, let him not go down to take them away. Let him who is in the field likewise not turn back.

³²זכרו את אשת לוט׃

³² Remember Lot’s wife!

³³המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃

³³ Whoever seeks to save his life loses it, but whoever loses his life preserves it.

³⁴אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃

³⁴ I tell you, in that night there will be two people in one bed. The one will be taken, and the other will be left.

³⁵שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב׃

³⁵ There will be two grinding grain together. One will be taken, and the other will be left.”

³⁶שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃

³⁶ Some Greek manuscripts add: “Two will be in the field: the one taken, and the other left.”

³⁷ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים׃

³⁷They, answering, asked him, “Where, Lord?” He said to them, “Where the body is, there will the vultures also be gathered together.”