¹וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃

¹He also spoke a parable to them that they must always pray, and not give up,

²ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃

²saying, “There was a judge in a certain city who didn’t fear God, and didn’t respect man.

³ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃

³ A widow was in that city, and she often came to him, saying, ‘Defend me from my adversary!’

⁴וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃

⁴ He wouldn’t for a while, but afterward he said to himself, ‘Though I neither fear God, nor respect man,

⁵אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃

⁵ yet because this widow bothers me, I will defend her, or else she will wear me out by her continual coming.’”

⁶ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃

⁶The Lord said, “Listen to what the unrighteous judge says.

⁷והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃

⁷ Won’t God avenge his chosen ones, who are crying out to him day and night, and yet he exercises patience with them?

⁸אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃

⁸ I tell you that he will avenge them quickly. Nevertheless, when the Son of Man comes, will he find faith on the earth?”

⁹ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃

⁹He spoke also this parable to certain people who were convinced of their own righteousness, and who despised all others.

¹⁰שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃

¹⁰ “Two men went up into the temple to pray; one was a Pharisee, and the other was a tax collector.

¹¹ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃

¹¹ The Pharisee stood and prayed to himself like this: ‘God, I thank you, that I am not like the rest of men, extortioners, unrighteous, adulterers, or even like this tax collector.

¹²אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃

¹² I fast twice a week. I give tithes of all that I get.’

¹³והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃

¹³ But the tax collector, standing far away, wouldn’t even lift up his eyes to heaven, but beat his breast, saying, ‘God, be merciful to me, a sinner!’

¹⁴אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃

¹⁴ I tell you, this man went down to his house justified rather than the other; for everyone who exalts himself will be humbled, but he who humbles himself will be exalted.”

¹⁵ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃

¹⁵They were also bringing their babies to him, that he might touch them. But when the disciples saw it, they rebuked them.

¹⁶ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃

¹⁶Jesus summoned them, saying, “Allow the little children to come to me, and don’t hinder them, for the Kingdom of God belongs to such as these.

¹⁷אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃

¹⁷ Most certainly, I tell you, whoever doesn’t receive the Kingdom of God like a little child, he will in no way enter into it.”

¹⁸וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃

¹⁸A certain ruler asked him, saying, “Good Teacher, what shall I do to inherit eternal life?”

¹⁹ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃

¹⁹Jesus asked him, “Why do you call me good? No one is good, except one—God.

²⁰את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃

²⁰ You know the commandments: ‘Don’t commit adultery,’ ‘Don’t murder,’ ‘Don’t steal,’ ‘Don’t give false testimony,’ ‘Honor your father and your mother.’” Exodus 20:12-16; Deuteronomy 5:16-20

²¹ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃

²¹He said, “I have observed all these things from my youth up.”

²²וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃

²²When Jesus heard these things, he said to him, “You still lack one thing. Sell all that you have, and distribute it to the poor. You will have treasure in heaven. Come, follow me.”

²³ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃

²³But when he heard these things, he became very sad, for he was very rich.

²⁴וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃

²⁴Jesus, seeing that he became very sad, said, “How hard it is for those who have riches to enter into the Kingdom of God!

²⁵כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃

²⁵ For it is easier for a camel to enter in through a needle’s eye, than for a rich man to enter into the Kingdom of God.”

²⁶ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃

²⁶Those who heard it said, “Then who can be saved?”

²⁷ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃

²⁷But he said, “The things which are impossible with men are possible with God.”

²⁸ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃

²⁸Peter said, “Look, we have left everything, and followed you.”

²⁹ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃

²⁹He said to them, “Most certainly I tell you, there is no one who has left house, or wife, or brothers, or parents, or children, for the Kingdom of God’s sake,

³⁰ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃

³⁰ who will not receive many times more in this time, and in the world to come, eternal life.”

³¹ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃

³¹He took the twelve aside, and said to them, “Behold, we are going up to Jerusalem, and all the things that are written through the prophets concerning the Son of Man will be completed.

³²כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃

³² For he will be delivered up to the Gentiles, will be mocked, treated shamefully, and spit on.

³³ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃

³³ They will scourge and kill him. On the third day, he will rise again.”

³⁴והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃

³⁴They understood none of these things. This saying was hidden from them, and they didn’t understand the things that were said.

³⁵ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃

³⁵It happened, as he came near Jericho, a certain blind man sat by the road, begging.

³⁶וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃

³⁶Hearing a multitude going by, he asked what this meant.

³⁷ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃

³⁷They told him that Jesus of Nazareth was passing by.

³⁸ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃

³⁸He cried out, “Jesus, you son of David, have mercy on me!”

³⁹וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃

³⁹Those who led the way rebuked him, that he should be quiet; but he cried out all the more, “You son of David, have mercy on me!”

⁴⁰ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃

⁴⁰Standing still, Jesus commanded him to be brought to him. When he had come near, he asked him,

⁴¹מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃

⁴¹ “What do you want me to do?” He said, “Lord, that I may see again.”

⁴²ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃

⁴²Jesus said to him, “Receive your sight. Your faith has healed you.”

⁴³ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃

⁴³Immediately he received his sight, and followed him, glorifying God. All the people, when they saw it, praised God.