¹ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכפר אל כפר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו׃

¹It happened soon afterwards, that he went about through cities and villages, preaching and bringing the good news of the Kingdom of God. With him were the twelve,

²ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים׃

²and certain women who had been healed of evil spirits and infirmities: Mary who was called Magdalene, from whom seven demons had gone out;

³ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן׃

³and Joanna, the wife of Chuzas, Herod’s steward; Susanna; and many others; who served them TR reads “him” instead of “them” from their possessions.

⁴ויהי בהתאסף המון עם רב אשר יצאו אליו מעיר ועיר וידבר במשל׃

⁴When a great multitude came together, and people from every city were coming to him, he spoke by a parable.

⁵הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו׃

⁵ “The farmer went out to sow his seed. As he sowed, some fell along the road, and it was trampled under foot, and the birds of the sky devoured it.

⁶ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה׃

⁶ Other seed fell on the rock, and as soon as it grew, it withered away, because it had no moisture.

⁷ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו׃

⁷ Other fell amid the thorns, and the thorns grew with it, and choked it.

⁸ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים כזאת דבר ויזעק מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

⁸ Other fell into the good ground, and grew, and brought forth fruit one hundred times.” As he said these things, he called out, “He who has ears to hear, let him hear!”

⁹וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה׃

⁹Then his disciples asked him, “What does this parable mean?”

¹⁰ויאמר לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו׃

¹⁰He said, “To you it is given to know the mysteries of the Kingdom of God, but to the rest in parables; that ‘seeing they may not see, and hearing they may not understand.’ Isaiah 6:9

¹¹וזה הוא המשל הזרע דבר אלהים הוא׃

¹¹ Now the parable is this: The seed is the word of God.

¹²ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם פן יאמינו ונושעו׃

¹² Those along the road are those who hear, then the devil comes, and takes away the word from their heart, that they may not believe and be saved.

¹³ואשר על הסלע הם המקבלים בשמחה את הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור׃

¹³ Those on the rock are they who, when they hear, receive the word with joy; but these have no root, who believe for a while, then fall away in time of temptation.

¹⁴ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ופרי לא ישוו למו׃

¹⁴ That which fell among the thorns, these are those who have heard, and as they go on their way they are choked with cares, riches, and pleasures of life, and bring no fruit to maturity.

¹⁵ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את הדבר אשר שמעו ועשים פרי בתוחלת׃

¹⁵ That in the good ground, these are such as in an honest and good heart, having heard the word, hold it tightly, and bring forth fruit with patience.

¹⁶ואין איש מדליק נר אשר יכסה אותו בכלי או ישימהו תחת המטה כי אם על המנורה יעלהו למען יראו כל באי הבית את האור׃

¹⁶ “No one, when he has lit a lamp, covers it with a container, or puts it under a bed; but puts it on a stand, that those who enter in may see the light.

¹⁷כי אין דבר נעלם אשר לא יגלה ואין גנוז אשר לא יודע ובא לאור׃

¹⁷ For nothing is hidden, that will not be revealed; nor anything secret, that will not be known and come to light.

¹⁸לכן ראו איך תשמעון כי כל אשר יש לו נתון ינתן לו וכל אשר אין לו גם את אשר הוא חשב להיות לו יקח ממנו׃

¹⁸ Be careful therefore how you hear. For whoever has, to him will be given; and whoever doesn’t have, from him will be taken away even that which he thinks he has.”

¹⁹ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם׃

¹⁹His mother and brothers came to him, and they could not come near him for the crowd.

²⁰ויגד לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך׃

²⁰It was told him by some saying, “Your mother and your brothers stand outside, desiring to see you.”

²¹ויען ויאמר אליהם אמי ואחי הם השמעים ועשים את דבר האלהים׃

²¹But he answered them, “My mother and my brothers are these who hear the word of God, and do it.”

²²ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה׃

²²Now it happened on one of those days, that he entered into a boat, himself and his disciples, and he said to them, “Let’s go over to the other side of the lake.” So they launched out.

²³ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה׃

²³But as they sailed, he fell asleep. A wind storm came down on the lake, and they were taking on dangerous amounts of water.

²⁴ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה׃

²⁴They came to him, and awoke him, saying, “Master, master, we are dying!” He awoke, and rebuked the wind and the raging of the water, and they ceased, and it was calm. See Psalm 107:29

²⁵ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו׃

²⁵He said to them, “Where is your faith?” Being afraid they marveled, saying one to another, “Who is this, then, that he commands even the winds and the water, and they obey him?”

²⁶ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל׃

²⁶They arrived at the country of the Gadarenes, which is opposite Galilee.

²⁷ויצא אל היבשה ויפגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים׃

²⁷When Jesus stepped ashore, a certain man out of the city who had demons for a long time met him. He wore no clothes, and didn’t live in a house, but in the tombs.

²⁸וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני׃

²⁸When he saw Jesus, he cried out, and fell down before him, and with a loud voice said, “What do I have to do with you, Jesus, you Son of the Most High God? I beg you, don’t torment me!”

²⁹כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות׃

²⁹For Jesus was commanding the unclean spirit to come out of the man. For the unclean spirit had often seized the man. He was kept under guard, and bound with chains and fetters. Breaking the bands apart, he was driven by the demon into the desert.

³⁰וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו׃

³⁰Jesus asked him, “What is your name?” He said, “Legion,” for many demons had entered into him.

³¹ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום׃

³¹They begged him that he would not command them to go into the abyss.

³²ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם׃

³²Now there was there a herd of many pigs feeding on the mountain, and they begged him that he would allow them to enter into those. He allowed them.

³³ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע׃

³³The demons came out from the man, and entered into the pigs, and the herd rushed down the steep bank into the lake, and were drowned.

³⁴וינוסו הרעים כראותם את אשר נעשה ויגידו הדבר בעיר ובכפרים׃

³⁴When those who fed them saw what had happened, they fled, and told it in the city and in the country.

³⁵ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו׃

³⁵People went out to see what had happened. They came to Jesus, and found the man from whom the demons had gone out, sitting at Jesus’ feet, clothed and in his right mind; and they were afraid.

³⁶ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים׃

³⁶Those who saw it told them how he who had been possessed by demons was healed.

³⁷ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד אל האניה וישב׃

³⁷All the people of the surrounding country of the Gadarenes asked him to depart from them, for they were very much afraid. He entered into the boat, and returned.

³⁸ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע באמרו׃

³⁸But the man from whom the demons had gone out begged him that he might go with him, but Jesus sent him away, saying,

³⁹שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע׃

³⁹ “Return to your house, and declare what great things God has done for you.” He went his way, proclaiming throughout the whole city what great things Jesus had done for him.

⁴⁰ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו׃

⁴⁰It happened, when Jesus returned, that the multitude welcomed him, for they were all waiting for him.

⁴¹והנה בא איש ושמו יאיר והוא ראש בית הכנסת ויפל לרגלי ישוע ויתחנן לו לבוא אתו אל ביתו׃

⁴¹Behold, there came a man named Jairus, and he was a ruler of the synagogue. He fell down at Jesus’ feet, and begged him to come into his house,

⁴²כי בת יחידה כשתים עשרה שנה היתה לו והיא נוטה למות ויהי בלכתו שמה וידחקהו המון העם׃

⁴²for he had an only daughter, about twelve years of age, and she was dying. But as he went, the multitudes pressed against him.

⁴³ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה׃

⁴³A woman who had a flow of blood for twelve years, who had spent all her living on physicians, and could not be healed by any,

⁴⁴היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד פתאם׃

⁴⁴came behind him, and touched the fringe or, tassel of his cloak, and immediately the flow of her blood stopped.

⁴⁵ויאמר ישוע מי זה נגע בי וכלם כחשו ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי׃

⁴⁵Jesus said, “Who touched me?” When all denied it, Peter and those with him said, “Master, the multitudes press and jostle you, and you say, ‘Who touched me?’ ”

⁴⁶ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה׃

⁴⁶But Jesus said, “Someone did touch me, for I perceived that power has gone out of me.”

⁴⁷ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם׃

⁴⁷When the woman saw that she was not hidden, she came trembling, and falling down before him declared to him in the presence of all the people the reason why she had touched him, and how she was healed immediately.

⁴⁸ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃

⁴⁸He said to her, “Daughter, cheer up. Your faith has made you well. Go in peace.”

⁴⁹עודנו מדבר ואיש בא מבית ראש הכנסת ויאמר מתה בתך אל תטריח את המורה׃

⁴⁹While he still spoke, one from the ruler of the synagogue’s house came, saying to him, “Your daughter is dead. Don’t trouble the Teacher.”

⁵⁰וישמע ישוע ויען ויאמר לו אל תירא אך האמן והיא תושע׃

⁵⁰But Jesus hearing it, answered him, “Don’t be afraid. Only believe, and she will be healed.”

⁵¹ויבא הביתה ולא הניח לאיש לבוא אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן ולאבי הילדה ולאמה׃

⁵¹When he came to the house, he didn’t allow anyone to enter in, except Peter, John, James, the father of the child, and her mother.

⁵²וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא׃

⁵²All were weeping and mourning her, but he said, “Don’t weep. She isn’t dead, but sleeping.”

⁵³וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה׃

⁵³They were ridiculing him, knowing that she was dead.

⁵⁴והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי׃

⁵⁴But he put them all outside, and taking her by the hand, he called, saying, “Child, arise!”

⁵⁵ותשב רוחה ותקם פתאם ויצו לתת לה לאכול׃

⁵⁵Her spirit returned, and she rose up immediately. He commanded that something be given to her to eat.

⁵⁶וישתוממו אביה ואמה והוא צוה אתם לבלתי הגיד לאיש את אשר נעשה׃

⁵⁶Her parents were amazed, but he commanded them to tell no one what had been done.