¹על כן אין אשמה באלה אשר הם במשיח ישוע המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח׃

¹There is therefore now no condemnation to those who are in Christ Jesus, who don’t walk according to the flesh, but according to the Spirit. NU omits “who don’t walk according to the flesh, but according to the Spirit”

²כי תורת רוח החיים במשיח ישוע שחררה אתי מתורת החטא והמות׃

²For the law of the Spirit of life in Christ Jesus made me free from the law of sin and of death.

³כי מה שלא יכלה התורה לעשות הנחלשה על יד הבשר עשה האלהים בשלחו את בנו בתואר בשר החטא ובעד החטא וירשיע את החטא בבשר׃

³For what the law couldn’t do, in that it was weak through the flesh, God did, sending his own Son in the likeness of sinful flesh and for sin, he condemned sin in the flesh;

⁴למען תמלא חקת התורה בנו המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח׃

⁴that the ordinance of the law might be fulfilled in us, who walk not after the flesh, but after the Spirit.

⁵כי אשר המה לבשר בעניני הבשר יחשבו ואשר לרוח בעניני הרוח יחשבו׃

⁵For those who live according to the flesh set their minds on the things of the flesh, but those who live according to the Spirit, the things of the Spirit.

⁶כי מחשבת הבשר היא המות ומחשבת הרוח היא החיים והשלום׃

⁶For the mind of the flesh is death, but the mind of the Spirit is life and peace;

⁷יען מחשבת הבשר רק שנאת אלהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלהים ואף איננה יכולה׃

⁷because the mind of the flesh is hostile towards God; for it is not subject to God’s law, neither indeed can it be.

⁸ואשר המה בבשר לא יוכלו להיות רצוים לאלהים׃

⁸Those who are in the flesh can’t please God.

⁹ואתם אינכם בבשר כי אם ברוח אם אמנם רוח האלהים שכן בקרבכם כי מי שאין בו רוח המשיח איננו שלו׃

⁹But you are not in the flesh but in the Spirit, if it is so that the Spirit of God dwells in you. But if any man doesn’t have the Spirit of Christ, he is not his.

¹⁰ואם המשיח בקרבכם אז הגוף מת הוא בדבר החטא והרוח חיים הוא בדבר הצדקה׃

¹⁰If Christ is in you, the body is dead because of sin, but the spirit is alive because of righteousness.

¹¹ואם ישכן בקרבכם רוח המעיר את ישוע מן המתים הוא אשר העיר את המשיח מן המתים גם את גויותיכם המתות יחיה על ידי רוחו השכן בקרבכם׃

¹¹But if the Spirit of him who raised up Jesus from the dead dwells in you, he who raised up Christ Jesus from the dead will also give life to your mortal bodies through his Spirit who dwells in you.

¹²לכן אחי חיבים אנחנו לא לבשר לחיות לפי הבשר׃

¹²So then, brothers, we are debtors, not to the flesh, to live after the flesh.

¹³כי אם תחיו לפי הבשר מות תמתון ואם על ידי הרוח תמותתו את מעללי הבשר חיה תחיו׃

¹³For if you live after the flesh, you must die; but if by the Spirit you put to death the deeds of the body, you will live.

¹⁴כי כל אשר רוח אלהים ינהגם בני אלהים המה׃

¹⁴For as many as are led by the Spirit of God, these are children of God.

¹⁵כי לא קבלתם רוח עבדות לשוב לירא כי אם קבלתם רוח משפט בנים אשר בו קראים אנחנו אבא אבינו׃

¹⁵For you didn’t receive the spirit of bondage again to fear, but you received the Spirit of adoption, by whom we cry, “Abba Abba is an Aramaic word for father or daddy, often used affectionately and respectfully in prayer to our Father in heaven. ! Father!”

¹⁶והרוח ההוא מעיד ברוחנו כי בני אלהים אנחנו׃

¹⁶The Spirit himself testifies with our spirit that we are children of God;

¹⁷ואם בנים אנחנו גם ירשים נהיה ירשי אלהים וחברי המשיח בירשה אם אמנם נתענה אתו למען גם אתו נכבד׃

¹⁷and if children, then heirs; heirs of God, and joint heirs with Christ; if indeed we suffer with him, that we may also be glorified with him.

¹⁸כי אחשב אשר ענויי הזמן הזה אינם שקולים כנגד הכבוד העתיד להגלות עלינו׃

¹⁸For I consider that the sufferings of this present time are not worthy to be compared with the glory which will be revealed toward us.

¹⁹כי הבריאה תערג ועיניה תלויות להתגלות בני אלהים׃

¹⁹For the creation waits with eager expectation for the children of God to be revealed.

²⁰כי נכבשה הבריאה להבל לא מרצונה כי אם למען הכבש אתה אלי תקוה׃

²⁰For the creation was subjected to vanity, not of its own will, but because of him who subjected it, in hope

²¹אשר הבריאה גם היא תשחרר מעבדות הכליון אל חרות כבוד בני האלהים׃

²¹that the creation itself also will be delivered from the bondage of decay into the liberty of the glory of the children of God.

²²כי ידענו אשר הבריאה כלה יחד תאנח ותחיל עד הנה׃

²²For we know that the whole creation groans and travails in pain together until now.

²³ולא זאת בלבד כי גם אנחנו אף אם יש לנו בכורי הרוח נאנח בנפשנו ונחכה למשפט הבנים פדות גויתנו׃

²³Not only so, but ourselves also, who have the first fruits of the Spirit, even we ourselves groan within ourselves, waiting for adoption, the redemption of our body.

²⁴כי נושענו בתקוה אך התקוה הנראה לעינים איננה תקוה כי איך ייחל איש לדבר אשר הוא ראה׃

²⁴For we were saved in hope, but hope that is seen is not hope. For who hopes for that which he sees?

²⁵אבל אם נקוה לאשר לא ראינהו נחכה לו בסבלנות׃

²⁵But if we hope for that which we don’t see, we wait for it with patience.

²⁶וכן גם הרוח תמך אתנו בחלשותינו כי לא ידענו מה להתפלל כראוי אכן הרוח הוא מפגיע בעדנו באנחות עמקות מדבר׃

²⁶In the same way, the Spirit also helps our weaknesses, for we don’t know how to pray as we ought. But the Spirit himself makes intercession for us with groanings which can’t be uttered.

²⁷והחקר לבבות יודע את אשר יחשב הרוח כי כרצון האלהים יפגיע בעד הקדושים׃

²⁷He who searches the hearts knows what is on the Spirit’s mind, because he makes intercession for the saints according to God.

²⁸והנה ידענו כי לאהבי אלהים הקרואים בעצתו הכל יעזר לטוב להם׃

²⁸We know that all things work together for good for those who love God, to those who are called according to his purpose.

²⁹כי את אשר ידעם מקדם אתם גם יעד מקדם להיות דומים לדמות בנו למען יהיה הבכור בתוך אחים רבים׃

²⁹For whom he foreknew, he also predestined to be conformed to the image of his Son, that he might be the firstborn among many brothers. The word for “brothers” here and where context allows may also be correctly translated “brothers and sisters” or “siblings.”

³⁰ואת אשר יעדם מקדם אתם גם קרא ואת אשר קראם אתם גם הצדיק ואת אשר הצדיקם אתם גם פאר׃

³⁰Whom he predestined, those he also called. Whom he called, those he also justified. Whom he justified, those he also glorified.

³¹ועתה מה נאמר על זאת אם האלהים לנו מי יריב אתנו׃

³¹What then shall we say about these things? If God is for us, who can be against us?

³²אשר על בנו יחידו לא חס כי אם נתנו בעד כלנו הלא גם יתן לנו עמו את הכל׃

³²He who didn’t spare his own Son, but delivered him up for us all, how would he not also with him freely give us all things?

³³מי יענה בבחירי אלהים הן אלהים הוא המצדיק׃

³³Who could bring a charge against God’s chosen ones? It is God who justifies.

³⁴ומי הוא יאשימם הן המשיח אשר מת וביותר אשר נעור מעם המתים הוא לימין האלהים והוא יפגיע בעדנו׃

³⁴Who is he who condemns? It is Christ who died, yes rather, who was raised from the dead, who is at the right hand of God, who also makes intercession for us.

³⁵מי יפרידנו מאהבת המשיח הצרה או מצוקה או משטמה או רעב אם עריה או סכנה או חרב׃

³⁵Who shall separate us from the love of Christ? Could oppression, or anguish, or persecution, or famine, or nakedness, or peril, or sword?

³⁶ככתוב כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃

³⁶Even as it is written, “For your sake we are killed all day long. We were accounted as sheep for the slaughter.” Psalm 44:22

³⁷אבל בכל אלה גברנו מאד על ידי האהב אתנו׃

³⁷No, in all these things, we are more than conquerors through him who loved us.

³⁸ובטוח אנכי כי לא המות ולא החיים לא מלאכים ולא שררות ולא גבורות לא ההוה ולא העתיד׃

³⁸For I am persuaded, that neither death, nor life, nor angels, nor principalities, nor things present, nor things to come, nor powers,

³⁹לא הרוח ולא העמק ולא כל בריה אחרת יוכלו להפרידנו מאהבת האלהים אשר היא במשיח ישוע אדנינו׃

³⁹nor height, nor depth, nor any other created thing, will be able to separate us from the love of God, which is in Christ Jesus our Lord.