1하나님이 노아와 그와 함께 방주에 있는 모든 들짐승과 육축을 권념하사 바람으로 땅 위에 불게 하시매 물이 감하였고
1ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים׃
2깊음의 샘과 하늘의 창이 막히고 하늘에서 비가 그치매
2ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים׃
3물이 땅에서 물러가고 점점 물러가서 일백 오십일 후에 감하고
3וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃
4칠월 곧 그 달 십칠일에 방주가 아라랏 산에 머물렀으며
4ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט׃
5물이 점점 감하여 시월 곧 그달 일일에 산들의 봉우리가 보였더라
5והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׃
6사십일을 지나서 노아가 그 방주에 지은 창을 열고
6ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה׃
7까마귀를 내어 놓으매 까마귀가 물이 땅에서 마르기까지 날아 왕래하였더라
7וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ׃
8그가 또 비둘기를 내어 놓아 지면에 물이 감한 여부를 알고자 하매
8וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה׃
9온 지면에 물이 있으므로 비둘기가 접족할 곳을 찾지 못하고 방주로 돌아와 그에게로 오는지라 그가 손을 내밀어 방주 속 자기에게로 받아 들이고
9ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה׃
10또 칠일을 기다려 다시 비둘기를 방주에서 내어 놓으매
10ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה׃
11저녁때에 비둘기가 그에게로 돌아왔는데 그 입에 감람 새 잎사귀가 있는지라 이에 노아가 땅에 물이 감한 줄 알았으며
11ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ׃
12또 칠일을 기다려 비둘기를 내어 놓으매 다시는 그에게로 돌아오지 아니하였더라
12וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד׃
13육백 일년 정월 곧 그 달 일일에 지면에 물이 걷힌지라 노아가 방주 뚜껑을 제치고 본즉 지면에 물이 걷혔더니
13ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃
14이월 이십 칠일에 땅이 말랐더라
14ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃
15하나님이 노아에게 말씀하여 가라사대
15וידבר אלהים אל נח לאמר׃
16너는 네 아내와 네 아들들과 네 자부들로 더불어 방주에서 나오고
16צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך׃
17너와 함께 한 모든 혈육 있는 생물 곧 새와 육축과 땅에 기는 모든 것을 다 이끌어 내라 이것들이 땅에서 생육하고 땅에서 번성하리라 하시매
17כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ׃
18노아가 그 아들들과 그 아내와 그 자부들과 함께 나왔고
18ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו׃
19땅위의 동물 곧 모든 짐승과 모든 기는 것과 모든 새도 그 종류대로 방주에서 나왔더라
19כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה׃
20노아가 여호와를 위하여 단을 쌓고 모든 정결한 짐승 중에서와 모든 정결한 새 중에서 취하여 번제로 단에 드렸더니
20ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח׃
21여호와께서 그 향기를 흠향하시고 그 중심에 이르시되 내가 다시는 사람으로 인하여 땅을 저주하지 아니하리니 이는 사람의 마음의 계획하는 바가 어려서부터 악함이라 내가 전에 행한 것 같이 모든 생물을 멸하지 아니하리니
21וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃
22땅이 있을 동안에는 심음과, 거둠과, 추위와, 더위와, 여름과, 겨울과, 낮과, 밤이 쉬지 아니하리라
22עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃