¹Now about that time, King Herod stretched out his hands to oppress some of the assembly.

¹בעת ההיא שלח המלך הורדוס את ידו להרע לאנשים מן הקהל׃

²He killed James, the brother of John, with the sword.

²וימת את יעקב אחי יוחנן בחרב׃

³When he saw that it pleased the Jews, he proceeded to seize Peter also. This was during the days of unleavened bread.

³וירא כי טוב הדבר בעיני היהודים ויוסף לתפש גם את פטרוס והימים ימי חג המצות׃

⁴When he had arrested him, he put him in prison, and delivered him to four squads of four soldiers each to guard him, intending to bring him out to the people after the Passover.

⁴ויאחז אתו ויתנהו במשמר וימסרהו לארבע מחלקות של ארבעה אנשי צבא לשמרו כי אמר להעלותו אחרי הפסח לפני העם׃

⁵Peter therefore was kept in the prison, but constant prayer was made by the assembly to God for him.

⁵פטרוס היה עצור במשמר והקהלה העתירה בעדו בחזקה אל האלהים׃

⁶The same night when Herod was about to bring him out, Peter was sleeping between two soldiers, bound with two chains. Guards in front of the door kept the prison.

⁶ויהי בלילה ההוא אשר אמר הורדוס להביאו מחר לדין ויישן פטרוס בין שני אנשי צבא והוא אסור בשנים זקים ושמרי הפתח שמרים את המשמר׃

⁷And behold, an angel of the Lord stood by him, and a light shone in the cell. He struck Peter on the side, and woke him up, saying, “Stand up quickly!” His chains fell off from his hands.

⁷והנה מלאך יהוה נצב עליו ואור נגה בחדר ויספק על ירך פטרוס ויעירהו לאמר קום מהרה ויפלו מוסרותיו מעל ידיו׃

⁸The angel said to him, “Get dressed and put on your sandals.” He did so. He said to him, “Put on your cloak, and follow me.”

⁸ויאמר אליו המלאך חגר מתניך והנעל את רגליך ויעש כן ויאמר אליו עטה מעילך ולך אחרי׃

⁹And he went out and followed him. He didn’t know that what was being done by the angel was real, but thought he saw a vision.

⁹ויצא וילך אחריו ולא ידע אם אמת הוא הנעשה לו על ידי המלאך כי כמראה היה בעיניו׃

¹⁰When they were past the first and the second guard, they came to the iron gate that leads into the city, which opened to them by itself. They went out, and went down one street, and immediately the angel departed from him.

¹⁰ויעברו דרך המשמרת הראשונה והשניה ויבאו עד שער הברזל אשר יצאו בו העירה ויפתח השער לפניהם מאליו ויצאו החוצה וילכו מהלך רחוב אחד והמלאך סר מעליו פתאם׃

¹¹When Peter had come to himself, he said, “Now I truly know that the Lord has sent out his angel and delivered me out of the hand of Herod, and from everything the Jewish people were expecting.”

¹¹ויהי בשובו אל דעתו ויאמר פטרוס עתה זה ידעתי באמת כי האלהים שלח את מלאכו ויפלטני מיד הורדוס ומכל מזמת עם היהודים׃

¹²Thinking about that, he came to the house of Mary, the mother of John whose surname was Mark, where many were gathered together and were praying.

¹²הוא חשב כזאת והוא בא עד בית מרים אם יוחנן המכנה מרקוס אשר נקהלו שם רבים והם מתפללים יחד׃

¹³When Peter knocked at the door of the gate, a maid named Rhoda came to answer.

¹³וידפק על דלת השער ותגש נערה להקשיב ושמה רודי׃

¹⁴When she recognized Peter’s voice, she didn’t open the gate for joy, but ran in, and reported that Peter was standing in front of the gate.

¹⁴ותכר את קול פטרוס ומשמחתה לא פתחה לו אם דלת השער ותרץ הביתה ותגד להם כי פטרוס עמד על השער׃

¹⁵They said to her, “You are crazy!” But she insisted that it was so. They said, “It is his angel.”

¹⁵ויאמרו אליה משגעת את והיא מתאמצת כי כן הוא ויאמרו מלאכו הוא׃

¹⁶But Peter continued knocking. When they had opened, they saw him, and were amazed.

¹⁶ופטרוס הרבה לדפק ויפתחו ויראהו וישתוממו׃

¹⁷But he, beckoning to them with his hand to be silent, declared to them how the Lord had brought him out of the prison. He said, “Tell these things to James, and to the brothers.” Then he departed, and went to another place.

¹⁷והוא רמז להם בידו לחשות ויספר להם את אשר הוציאו האדון מן המשמר ויאמר הגידו את זאת ליעקב ולאחים ויצא וילך לו למקום אחר׃

¹⁸Now as soon as it was day, there was no small stir among the soldiers about what had become of Peter.

¹⁸הבקר אור ומבוכה לא קטנה היתה בין אנשי הצבא על פטרוס מה היה לו׃

¹⁹When Herod had sought for him, and didn’t find him, he examined the guards, and commanded that they should be put to death. He went down from Judea to Caesarea, and stayed there.

¹⁹ויהי כאשר בקש אותו הורדוס ולא מצאו חקר את השמרים ויצו להוציאם למות וירד מיהודה אל קסרין וישב שם׃

²⁰Now Herod was very angry with the people of Tyre and Sidon. They came with one accord to him, and, having made Blastus, the king’s personal aide, their friend, they asked for peace, because their country depended on the king’s country for food.

²⁰ואיבה היתה בין הורדוס ובין בני צור וצידון ויבאו אליו בלב אחד ויפתו את בלסטוס אשר על חדר המלך ויבקשו שלום יען לקחו מחית ארצותם מארץ המלך׃

²¹On an appointed day, Herod dressed himself in royal clothing, sat on the throne, and gave a speech to them.

²¹ויהי ביום המועד וילבש הורדוס לבוש מלכות וישב על כסא המשפט ויטף אליהם אמרתו׃

²²The people shouted, “The voice of a god, and not of a man!”

²²ויריעו לו העם לאמר קול אלהים הוא ולא קול אדם׃

²³Immediately an angel of the Lord struck him, because he didn’t give God the glory, and he was eaten by worms and died.

²³ויכהו מלאך יהוה פתאם עקב אשר לא נתן הכבוד לאלהים ויאכלהו תולעים ויגוע׃

²⁴But the word of God grew and multiplied.

²⁴ודבר אלהים הולך ורב׃

²⁵Barnabas and Saul returned to TR reads “from” instead of “to” Jerusalem, when they had fulfilled their service, also taking with them John whose surname was Mark.

²⁵וישובו בר נבא ושאול מירושלים אחרי כלותם את השמוש ויקחו אתם את יוחנן המכנה מרקוס׃