¹Now in the assembly that was at Antioch there were some prophets and teachers: Barnabas, Simeon who was called Niger, Lucius of Cyrene, Manaen the foster brother of Herod the tetrarch, and Saul.

¹ואנשים נביאים ומלמדים היו באנטיוכיא בקהלה אשר בה בר נבא ושמעון הנקרא ניגר ולוקיוס הקוריני ומנחם אשר גדל עם הורדוס שר הרבע ושאול׃

²As they served the Lord and fasted, the Holy Spirit said, “Separate Barnabas and Saul for me, for the work to which I have called them.”

²ויהי בשרתם את יהוה ובצומם ויאמר רוח הקדש הבדילו לי את בר נבא ואת שאול למלאכה אשר קראתים לה׃

³Then, when they had fasted and prayed and laid their hands on them, they sent them away.

³ויצומו ויתפללו ויסמכו את ידיהם עליהם וישלחום׃

⁴So, being sent out by the Holy Spirit, they went down to Seleucia. From there they sailed to Cyprus.

⁴והמה המשלחים על ידי רוח הקדש ירדו אל סלוקיא ומשם באו באניה אל קפרוס׃

⁵When they were at Salamis, they proclaimed the word of God in the Jewish synagogues. They had also John as their attendant.

⁵ויבאו אל עיר סלמיס ויגידו את דבר האלהים בבתי הכנסיות אשר ליהודים ויהי להם גם יוחנן למשרת׃

⁶When they had gone through the island to Paphos, they found a certain sorcerer, a false prophet, a Jew, whose name was Bar Jesus,

⁶ויעברו בכל האי עד פפוס וימצאו איש מגוש אחד נביא שקר איש יהודי ושמו בר ישוע׃

⁷who was with the proconsul, Sergius Paulus, a man of understanding. This man summoned Barnabas and Saul, and sought to hear the word of God.

⁷אשר היה עם סרגיוס פולוס שר המדינה איש נבון והוא קרא אליו את בר נבא ואת שאול ויתאו לשמע את דבר האלהים׃

⁸But Elymas the sorcerer (for so is his name by interpretation) withstood them, seeking to turn aside the proconsul from the faith.

⁸ויעמד לנגדם אלימא המגוש כי זה תרגום שמו ויבקש להטות את השר מן האמונה׃

⁹But Saul, who is also called Paul, filled with the Holy Spirit, fastened his eyes on him,

⁹ושאול הנקרא גם פולוס מלא רוח הקדש ויסתכל בו׃

¹⁰and said, “Full of all deceit and all cunning, you son of the devil, you enemy of all righteousness, will you not cease to pervert the right ways of the Lord?

¹⁰ויאמר אתה המלא כל מרמה וכל עולה בן בליעל ושונא כל צדק הלא תחדל לסלף את דרכי יהוה הישרים׃

¹¹Now, behold, the hand of the Lord is on you, and you will be blind, not seeing the sun for a season!” Immediately a mist and darkness fell on him. He went around seeking someone to lead him by the hand.

¹¹ועתה הנה יד יהוה בך והיית עור ולא תראה את השמש עד עת מועד ותפל עליו פתאם אפלה וחשכה ויפן הנה והנה ויבקש איש להוליכו בידו׃

¹²Then the proconsul, when he saw what was done, believed, being astonished at the teaching of the Lord.

¹²והשר כאשר ראה את המעשה האמין וישתומם על תורת האדון׃

¹³Now Paul and his company set sail from Paphos, and came to Perga in Pamphylia. John departed from them and returned to Jerusalem.

¹³ויצאו פולוס והאנשים אשר אתו מפפוס וירדו באניה ויבאו אל פרגי אשר בפמפוליא ויעזב אתם יוחנן וישב ירושלים׃

¹⁴But they, passing on from Perga, came to Antioch of Pisidia. They went into the synagogue on the Sabbath day, and sat down.

¹⁴והמה נסעו מפרגי ויבאו אל אנטיוכיא אשר בפיסדיא ויבאו אל בית הכנסת ביום השבת וישבו׃

¹⁵After the reading of the law and the prophets, the rulers of the synagogue sent to them, saying, “Brothers, if you have any word of exhortation for the people, speak.”

¹⁵ויהי אחר קריאת התורה והנביאים וישלחו אליהם ראשי הכנסת לאמר אנשים אחים אם יש לכם דבר מוסר לעם דברו׃

¹⁶Paul stood up, and beckoning with his hand said, “Men of Israel, and you who fear God, listen.

¹⁶ויקם פולוס וינף ידו ויאמר אנשי ישראל ויראי אלהים שמעו׃

¹⁷The God of this people TR, NU add “Israel” chose our fathers, and exalted the people when they stayed as aliens in the land of Egypt, and with an uplifted arm, he led them out of it.

¹⁷אלהי העם הזה אלהי ישראל בחר באבותינו וירומם את העם בהיותם גרים בארץ מצרים ובזרוע רמה הוציאם משם׃

¹⁸For a period of about forty years he put up with them in the wilderness.

¹⁸וישא אתם ויכלכלם במדבר כארבעים שנה׃

¹⁹When he had destroyed seven nations in the land of Canaan, he gave them their land for an inheritance, for about four hundred fifty years.

¹⁹וישמד שבעה גוים בארץ כנען ויחלק את ארצם להם לנחלה׃

²⁰After these things he gave them judges until Samuel the prophet.

²⁰ואחרי כן נתן להם שפטים כארבע מאות וחמשים שנה עד ימי שמואל הנביא׃

²¹Afterward they asked for a king, and God gave to them Saul the son of Kish, a man of the tribe of Benjamin, for forty years.

²¹וישאלו מלך ויתן להם אלהים את שאול בן קיש איש משבט בנימן ארבעים שנה׃

²²When he had removed him, he raised up David to be their king, to whom he also testified, ‘I have found David the son of Jesse, a man after my heart, who will do all my will.’

²²וכהסירו אותו ויקם את דוד למלך עליהם אשר גם העיד עליו לאמר מצאתי דוד את בן ישי איש כלבבי והוא יעשה את כל חפצי׃

²³From this man’s seed, God has brought salvation TR, NU read “a Savior, Jesus” instead of “salvation” to Israel according to his promise,

²³וזה הוא אשר מזרעו הקים האלהים כפי ההבטחה גואל לישראל את ישוע׃

²⁴before his coming, when John had first preached the baptism of repentance to Israel. TR, NU read “to all the people of Israel” instead of “to Israel”

²⁴אשר לפני בואו קדם יוחנן לקרא את טבילת התשובה אל כל עם ישראל׃

²⁵As John was fulfilling his course, he said, ‘What do you suppose that I am? I am not he. But behold, one comes after me the sandals of whose feet I am not worthy to untie.’

²⁵ויהי ככלות יוחנן את מרוצתו ויאמר למי תחשבוני לא אני הוא כי הנה הוא בא אחרי ואני נקלתי מהתיר את נעלי רגליו׃

²⁶Brothers, children of the stock of Abraham, and those among you who fear God, the word of this salvation is sent out to you.

²⁶אנשים אחים בני משפחת אברהם ויראי אלהים אשר בקרבכם לכם שלוח דבר הישועה הזאת׃

²⁷For those who dwell in Jerusalem, and their rulers, because they didn’t know him, nor the voices of the prophets which are read every Sabbath, fulfilled them by condemning him.

²⁷כי ישבי ירושלים וראשיהם יען אשר לא הכירהו מלאו במשפטם אשר שפטהו את דברי הנביאים הנקראים בכל שבת׃

²⁸Though they found no cause for death, they still asked Pilate to have him killed.

²⁸ואף כי לא מצאו בו משפט מות שאלו מאת פילטוס להמיתו׃

²⁹When they had fulfilled all things that were written about him, they took him down from the tree, and laid him in a tomb.

²⁹וכאשר השלימו את כל הדברים הכתובים עליו הורידו אותו מן העץ ויניחהו בקבר׃

³⁰But God raised him from the dead,

³⁰אבל האלהים הקימו מן המתים׃

³¹and he was seen for many days by those who came up with him from Galilee to Jerusalem, who are his witnesses to the people.

³¹וירא ימים רבים אל העלים אתו מן הגליל ירושלימה והמה עתה עדיו אל העם׃

³²We bring you good news of the promise made to the fathers,

³²ואנחנו מבשרים אתכם את בשורת ההבטחה אשר היתה לאבותינו כי אתה מלא האלהים לבנינו בהקימו את ישוע׃

³³that God has fulfilled the same to us, their children, in that he raised up Jesus. As it is also written in the second psalm, ‘You are my Son. Today I have become your father.’ Psalm 2:7

³³ככתוב במזמור השני בני אתה היום ילדתיך׃

³⁴“Concerning that he raised him up from the dead, now no more to return to corruption, he has spoken thus: ‘I will give you the holy and sure blessings of David.’ Isaiah 55:3

³⁴ועל אשר הקים אתו מן המתים לבלתי שוב עוד לשחת כה אמר אתן לכם חסדי דוד הנאמנים׃

³⁵Therefore he says also in another psalm, ‘You will not allow your Holy One to see decay.’ Psalm 16:10

³⁵על כן הוא אמר גם במקום אחר לא תתן חסידך לראות שחת׃

³⁶For David, after he had in his own generation served the counsel of God, fell asleep, and was laid with his fathers, and saw decay.

³⁶כי דוד גוע אחרי שרתו בדורו לעצת האלהים ויאסף אל אבותיו וירא את השחת׃

³⁷But he whom God raised up saw no decay.

³⁷ואשר האלהים הקים אותו הוא לא ראה השחת׃

³⁸Be it known to you therefore, brothers The word for “brothers” here and where the context allows may also be correctly translated “brothers and sisters” or “siblings.” , that through this man is proclaimed to you remission of sins,

³⁸לכן אנשים אחים יודע לכם כי על ידי זה הגד לכם סליחת החטאים׃

³⁹and by him everyone who believes is justified from all things, from which you could not be justified by the law of Moses.

³⁹ובכל אשר לא יכלתם להצטדק בתורת משה כל המאמין יצדק על ידו׃

⁴⁰Beware therefore, lest that come on you which is spoken in the prophets:

⁴⁰לכן השמרו לכם פן יבוא עליכם הנאמר בנביאים׃

⁴¹‘Behold, you scoffers, and wonder, and perish; for I work a work in your days, a work which you will in no way believe, if one declares it to you.’” Habakkuk 1:5

⁴¹ראו בגדים והתמהו ושמו כי פעל פעל אני בימיכם פעל אשר לא תאמינו כי יספר לכם׃

⁴²So when the Jews went out of the synagogue, the Gentiles begged that these words might be preached to them the next Sabbath.

⁴²ובצאת היהודים מבית הכנסת בקשו מהם הגוים לדבר אליהם את הדברים האלה בשבת הבאה׃

⁴³Now when the synagogue broke up, many of the Jews and of the devout proselytes followed Paul and Barnabas; who, speaking to them, urged them to continue in the grace of God.

⁴³ורבים מן היהודים ומגרי הצדק הלכו אחרי פולוס ובר נבא בהפרד הקהל והמה דברו על לבם ויזהירום לעמד בחסד האלהים׃

⁴⁴The next Sabbath almost the whole city was gathered together to hear the word of God.

⁴⁴ובשבת השנית נקהלה כמעט כל העיר לשמע את דבר יהוה׃

⁴⁵But when the Jews saw the multitudes, they were filled with jealousy, and contradicted the things which were spoken by Paul, and blasphemed.

⁴⁵ויהי כראות היהודים את המון העם וימלאו קנאה ויכחישו את דברי פולוס הכחש וגדף׃

⁴⁶Paul and Barnabas spoke out boldly, and said, “It was necessary that God’s word should be spoken to you first. Since indeed you thrust it from you, and judge yourselves unworthy of eternal life, behold, we turn to the Gentiles.

⁴⁶אז הגידו פולוס ובר נבא על פניהם לאמר בדין היה להשמיע אתכם בראשונה את דבר האלהים ועתה אחרי אשר מאסתם אותו ואינכם זכים בעיניכם לחיי העולם לכן הננו פנים אל הגוים׃

⁴⁷For so has the Lord commanded us, saying, ‘I have set you as a light for the Gentiles, that you should bring salvation to the uttermost parts of the earth.’” Isaiah 49:6

⁴⁷כי כן צוה עלינו האדון נתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ׃

⁴⁸As the Gentiles heard this, they were glad, and glorified the word of God. As many as were appointed to eternal life believed.

⁴⁸וישמחו הגוים כשמעם ויהללו את דבר יהוה ויאמינו כל אשר היו מוכנים לחיי עולם׃

⁴⁹The Lord’s word was spread abroad throughout all the region.

⁴⁹ויפרץ דבר יהוה בכל המקום׃

⁵⁰But the Jews stirred up the devout and prominent women and the chief men of the city, and stirred up a persecution against Paul and Barnabas, and threw them out of their borders.

⁵⁰אך היהודים הסיתו את הנשים החסידות והחשובות ואת אצילי העיר ויעוררו רדיפה על פולוס ובר נבא ויגרשום מגבולם׃

⁵¹But they shook off the dust of their feet against them, and came to Iconium.

⁵¹והמה נערו עליהם את העפר מעל רגליהם וילכו לאיקניון׃

⁵²The disciples were filled with joy with the Holy Spirit.

⁵²והתלמידים מלאו שמחה ורוח הקדש׃