¹After these things Paul departed from Athens, and came to Corinth.

¹אחר כן סר פולוס מאתינס ויבא אל קורנתוס׃

²He found a certain Jew named Aquila, a man of Pontus by race, who had recently come from Italy, with his wife Priscilla, because Claudius had commanded all the Jews to depart from Rome. He came to them,

²וימצא יהודי נולד בפונטוס ומשו עקילס אשר בא מקרוב מן איטליא הוא ואשתו פריסקלה מפני אשר צוה קלודיוס את כל היהודים לסור מעיר רומי׃

³and because he practiced the same trade, he lived with them and worked, for by trade they were tent makers.

³ויבא אליהם ויהי בהיתם בני אמנות אחת וישב אתם ויעש מלאכתו ואמנותם עשות יריעות אהלים׃

⁴He reasoned in the synagogue every Sabbath, and persuaded Jews and Greeks.

⁴וידבר בבית הכנסת בכל שבת ושבת ויוכח את היהודים ואת היונים׃

⁵But when Silas and Timothy came down from Macedonia, Paul was compelled by the Spirit, testifying to the Jews that Jesus was the Christ.

⁵וכבוא סילא וטימותיוס ממקדוניא היה פולוס נגש ברוח להעיד אל היהודים כי ישוע הוא המשיח׃

⁶When they opposed him and blasphemed, he shook out his clothing and said to them, “Your blood be on your own heads! I am clean. From now on, I will go to the Gentiles!”

⁶ויהי כהמרותם וכגדפם וינער את בגדיו ויאמר אליהם דמכם בראשיכם ואנכי נקי מעתה אלכה לי אל הגוים׃

⁷He departed there, and went into the house of a certain man named Justus, one who worshiped God, whose house was next door to the synagogue.

⁷וילך משם ויבא אל בית איש ושמו יוסטוס איש ירא אלהים וביתו סמוך לבית הכנסת׃

⁸Crispus, the ruler of the synagogue, believed in the Lord with all his house. Many of the Corinthians, when they heard, believed and were baptized.

⁸וקריספוס ראש הכנסת האמין באדון הוא וכל ביתו וגם קורנתים רבים בשמעם האמינו ויטבלו׃

⁹The Lord said to Paul in the night by a vision, “Don’t be afraid, but speak and don’t be silent;

⁹ודבר האדון היה אל פולוס במחזה בלילה לאמר אל תירא כי אם דבר ואל תחשה׃

¹⁰ for I am with you, and no one will attack you to harm you, for I have many people in this city.”

¹⁰כי עמך אנכי ואיש אל יגע בך להרע לך כי גוי גדול לי בעיר הזאת׃

¹¹He lived there a year and six months, teaching the word of God among them.

¹¹וישב שם שנה וששה חדשים וילמד בהם את דבר האלהים׃

¹²But when Gallio was proconsul of Achaia, the Jews with one accord rose up against Paul and brought him before the judgment seat,

¹²ויהי בהיות גליון שר מדינת אכיא ויקומו היהודים כלם וחדו על פולוס ויביאהו אל כסא המשפט׃

¹³saying, “This man persuades men to worship God contrary to the law.”

¹³ויאמרו האיש הזה מפתה את בני האדם לעבד את אלהים בלא כתורה׃

¹⁴But when Paul was about to open his mouth, Gallio said to the Jews, “If indeed it were a matter of wrong or of wicked crime, you Jews, it would be reasonable that I should bear with you;

¹⁴ויהי אך בקש פולוס לפתח את פיו וגליון אמר אל היהודים לאמר אם היה דבר פשע או מעשה נבלה כי עתה נשאתי ושמעתי אתכם היהודים כמשפט׃

¹⁵but if they are questions about words and names and your own law, look to it yourselves. For I don’t want to be a judge of these matters.”

¹⁵אבל אם היא שאלה על מלין ושמות והדת שלכם ראו אתם ואני אין רצוני להיות שפט על דברים כאלה׃

¹⁶He drove them from the judgment seat.

¹⁶ויגרש אתם מלפני כסא המשפט׃

¹⁷Then all the Greeks laid hold on Sosthenes, the ruler of the synagogue, and beat him before the judgment seat. Gallio didn’t care about any of these things.

¹⁷ויאחזו כל היונים את סוסתנים ראש הכנסת ויכוהו לפני כסא המשפט וגליון לא שת לבו גם לזאת׃

¹⁸Paul, having stayed after this many more days, took his leave of the brothers, The word for “brothers” here and where the context allows may also be correctly translated “brothers and sisters” or “siblings.” and sailed from there for Syria, together with Priscilla and Aquila. He shaved his head in Cenchreae, for he had a vow.

¹⁸ופולוס ישב שם עוד ימים רבים ויפטר מן האחים וירד באניה ללכת אל סוריא ואתו פריסקלה ועקילס ויגלח את ראשו בקנכרי כי נדר עליו׃

¹⁹He came to Ephesus, and he left them there; but he himself entered into the synagogue, and reasoned with the Jews.

¹⁹ויבאו אל אפסוס ויעזב אתם שם והוא הלך לבית הכנסת וידבר עם היהודים׃

²⁰When they asked him to stay with them a longer time, he declined;

²⁰ויבקשו ממנו להאריך ימי שבתו אתם ולא אבה׃

²¹but taking his leave of them, and saying, “I must by all means keep this coming feast in Jerusalem, but I will return again to you if God wills,” he set sail from Ephesus.

²¹כי אם נפטר מהם באמרו מחיב אני לחג את החג הבא בירושלים ואחרי כן אשובה אליכם אם ירצה יהוה וילך לו באניה מן אפסוס׃

²²When he had landed at Caesarea, he went up and greeted the assembly, and went down to Antioch.

²²ויבא אל קסרין ויעל וישאל לשלום הקהלה וירד אל אנטיוכיא׃

²³Having spent some time there, he departed, and went through the region of Galatia, and Phrygia, in order, establishing all the disciples.

²³וישב שם ימים אחדים וילך למסעיו ויעבר בארץ גלטיא ופרוגיא ויחזק את כל התלמידים׃

²⁴Now a certain Jew named Apollos, an Alexandrian by race, an eloquent man, came to Ephesus. He was mighty in the Scriptures.

²⁴ואיש יהודי בא אל אפסוס ועיר מולדתו אלכסנדריא ושמו אפולוס איש דברים ותקיף בכתובים׃

²⁵This man had been instructed in the way of the Lord; and being fervent in spirit, he spoke and taught accurately the things concerning Jesus, although he knew only the baptism of John.

²⁵הוא היה מלמד דרך האדון והוא מדבר כחם רוחו ומלמד היטב על אדות ישוע ולא ידע כי אם טבילת יוחנן לבדה׃

²⁶He began to speak boldly in the synagogue. But when Priscilla and Aquila heard him, they took him aside, and explained to him the way of God more accurately.

²⁶והוא החל לקרא בבית הכנסת בבטחון לבב וישמעו אתו עקילס ופריסקלה ויקחהו אליהם ויוסיפו להגיד לו את דרך האלהים באר היטב׃

²⁷When he had determined to pass over into Achaia, the brothers encouraged him, and wrote to the disciples to receive him. When he had come, he greatly helped those who had believed through grace;

²⁷ויחפץ ללכת לאכיא ויכתבו האחים אל התלמידים ויעררו אתם לקבלו ויבא שמה ויעזר הרבה את המאמינים על ידי החסד׃

²⁸for he powerfully refuted the Jews, publicly showing by the Scriptures that Jesus was the Christ.

²⁸כי בחזקה התוכח עם היהודים לפני כל העם ויראם מן המקראות כי ישוע הוא המשיח׃