¹It happened that, while Apollos was at Corinth, Paul, having passed through the upper country, came to Ephesus, and found certain disciples.

¹ויהי בהיות אפולוס בקורנתוס ויעבר פולוס במדינות העליונת וירד אל אפסוס וימצא שם תלמידים׃

²He said to them, “Did you receive the Holy Spirit when you believed?” They said to him, “No, we haven’t even heard that there is a Holy Spirit.”

²ויאמר אליהם הקבלתם את רוח הקדש אחרי אשר האמנתם ויאמרו אליו אף לא שמענו כי ישנו רוח הקדש׃

³He said, “Into what then were you baptized?” They said, “Into John’s baptism.”

³ויאמר אליהם על מה אפוא הטבלתם ויאמרו על טבילת יוחנן׃

⁴Paul said, “John indeed baptized with the baptism of repentance, saying to the people that they should believe in the one who would come after him, that is, in Jesus.”

⁴ויאמר פולוס יוחנן הטביל בטבילת התשובה ואמר אל העם כי האמן יאמינו באשר יבוא אחריו והוא המשיח ישוע׃

⁵When they heard this, they were baptized in the name of the Lord Jesus.

⁵ויהי כשמעם זאת ויבאו להטבל בשם ישוע האדון׃

⁶When Paul had laid his hands on them, the Holy Spirit came on them, and they spoke with other languages and prophesied.

⁶ויסמך פולוס את ידיו עליהם ויבא עליהם רוח הקדש וימללו בלשנות ויתנבאו׃

⁷They were about twelve men in all.

⁷ויהיו כלם כשנים עשר איש׃

⁸He entered into the synagogue, and spoke boldly for a period of three months, reasoning and persuading about the things concerning the Kingdom of God.

⁸ויבא אל בית הכנסת ויקרא שם בבטחון לבב וידבר עמם כשלשה חדשים ויט את לבם אל דברי מלכות האלהים׃

⁹But when some were hardened and disobedient, speaking evil of the Way before the multitude, he departed from them, and separated the disciples, reasoning daily in the school of Tyrannus.

⁹אך מקצתם הקשו את לבבם ולא האמינו וידברו סרה על הדרך הזה לפני הקהל ויסר מהם ויבדל מתוכם את התלמידים וידבר אתם יום יום בבית המדרש של טורנוס׃

¹⁰This continued for two years, so that all those who lived in Asia heard the word of the Lord Jesus, both Jews and Greeks.

¹⁰וכן היתה כשנתים ימים עד כי שמעו כל ישבי אסיא גם יהודים גם יונים את דבר ישוע האדון׃

¹¹God worked special miracles by the hands of Paul,

¹¹וגבורות גדלות עשה האלהים על ידי פולוס׃

¹²so that even handkerchiefs or aprons were carried away from his body to the sick, and the evil spirits went out.

¹²עד כי גם הניחו סודרים וחגרת מעל עור בשרו על החולים ויסורו מהם תחלאיהם וגם הרוחות הרעות יצאו׃

¹³But some of the itinerant Jews, exorcists, took on themselves to invoke over those who had the evil spirits the name of the Lord Jesus, saying, “We adjure you by Jesus whom Paul preaches.”

¹³ואנשים מן היהודים הסבבים ומלחשים הואילו להזכיר את שם ישוע האדון על אחוזי הרוחות הרעות לאמר משביע אני אתכם בישוע אשר פולוס קרא אותו׃

¹⁴There were seven sons of one Sceva, a Jewish chief priest, who did this.

¹⁴והעשים ככה היו שבעת בני סקוה אחד מגדולי כהני היהודים׃

¹⁵The evil spirit answered, “Jesus I know, and Paul I know, but who are you?”

¹⁵ויען הרוח ויאמר את ישוע אני מכיר ואת פולוס אני ידע ומי אתם׃

¹⁶The man in whom the evil spirit was leaped on them, and overpowered them, and prevailed against them, so that they fled out of that house naked and wounded.

¹⁶ויקפץ עליהם בעל הרוח הרעה ויגבר עליהם ויכבשם עד כי נסו מן הבית ההוא עירמים ופצועים׃

¹⁷This became known to all, both Jews and Greeks, who lived at Ephesus. Fear fell on them all, and the name of the Lord Jesus was magnified.

¹⁷ויודע הדבר לכל היהודים והיונים ישבי אפסוס ויפל פחד על כלם ויגדל שם האדון ישוע׃

¹⁸Many also of those who had believed came, confessing, and declaring their deeds.

¹⁸ורבים מן המאמינים באו ויתודו ויודיעו את אשר עשו׃

¹⁹Many of those who practiced magical arts brought their books together and burned them in the sight of all. They counted their price, and found it to be fifty thousand pieces of silver. The 50,000 pieces of silver here probably referred to 50,000 drachmas. If so, the value of the burned books was equivalent to about 160 man-years of wages for agricultural laborers

¹⁹ורבים אשר עשקו במעשי כשפים הביאו את ספריהם וישרפום לעיני כל ויחשבו את ערכם וימצאהו חמשת רבבות דינרים׃

²⁰So the word of the Lord was growing and becoming mighty.

²⁰ודבר יהוה גבר מאד וילך הלך וחזק׃

²¹Now after these things had ended, Paul determined in the spirit, when he had passed through Macedonia and Achaia, to go to Jerusalem, saying, “After I have been there, I must also see Rome.”

²¹ויהי ככלות הדברים האלה יעץ פולוס ברוחו לעבר בתוך מקדוניא ואכיא וללכת ירושלים ויאמר אחרי היותי שמה ראה אראה גם את רומי׃

²²Having sent into Macedonia two of those who served him, Timothy and Erastus, he himself stayed in Asia for a while.

²²וישלח שנים מן המשרתים אתו את טימותיוס ואת ארסטוס אל מקדוניא והוא התמהמה עוד ימים באסיא׃

²³About that time there arose no small stir concerning the Way.

²³ותהי בעת ההיא מהומה לא קטנה על אדות דרך יהוה׃

²⁴For a certain man named Demetrius, a silversmith, who made silver shrines of Artemis, brought no little business to the craftsmen,

²⁴כי צורף כסף אחד דמטריוס שמו עשה היכלות כסף של ארטמיס המציא לחרשים משכרת לא מעט׃

²⁵whom he gathered together, with the workmen of like occupation, and said, “Sirs, you know that by this business we have our wealth.

²⁵ויקהל אתם ואת שאר העסקים במלאכה ההיא ויאמר אנשים אתם ידעים כי מן המלאכה הזאת עשינו כבוד׃

²⁶You see and hear, that not at Ephesus alone, but almost throughout all Asia, this Paul has persuaded and turned away many people, saying that they are no gods, that are made with hands.

²⁶ואתם ראים ושמעים אשר לא באפסוס לבדה כי גם כמעט באסיא כלה זה פולוס פתה והדיח המון עם רב לאמר לא אלהים אלה הנעשים בידים׃

²⁷Not only is there danger that this our trade come into disrepute, but also that the temple of the great goddess Artemis will be counted as nothing, and her majesty destroyed, whom all Asia and the world worships.”

²⁷ועתה עוד מעט ולא לבד חלקנו זה יהיה לבוז כי אם גם היכל ארטמיס המלכת הגדולה יחשב לאין ותכלה תפארתה אשר כל אסיא וכל ישבי תבל מכבדים אותה׃

²⁸When they heard this they were filled with anger, and cried out, saying, “Great is Artemis of the Ephesians!”

²⁸ויהי כשמעם את דבריו וימלאו חמה ויצעקו לאמר גדולה ארטמיס של האפסיים׃

²⁹The whole city was filled with confusion, and they rushed with one accord into the theater, having seized Gaius and Aristarchus, men of Macedonia, Paul’s companions in travel.

²⁹ותמלא כל העיר מבוכה ויסערו כלם יחדו אל התאטרון ויחטפו אתם את גיוס ואת ארסטרכוס אנשים מקדונים וחברי פולוס במסעיו׃

³⁰When Paul wanted to enter in to the people, the disciples didn’t allow him.

³⁰ויאל פולוס לבוא אל תוך העם ולא הניחו לו התלמידים׃

³¹Certain also of the Asiarchs, being his friends, sent to him and begged him not to venture into the theater.

³¹וגם מקצת ראשי אסיא אשר היו אהביו שלחו אליו ויזהירו אתו אשר לא ימלאהו לבו לבוא אל התאטרון׃

³²Some therefore cried one thing, and some another, for the assembly was in confusion. Most of them didn’t know why they had come together.

³²ויצעקו שם אלה בכה ואלה בכה כי מבוכה גדולה היתה בקהל ורבם לא ידעו על מה זה נאספו׃

³³They brought Alexander out of the multitude, the Jews putting him forward. Alexander beckoned with his hand, and would have made a defense to the people.

³³וימשכו מתוך ההמון את אלכסנדר והיהודים דחו אתו עד צאתו וינף אלכסנדר את ידו ויבקש להצטדק לפני העם׃

³⁴But when they perceived that he was a Jew, all with one voice for a time of about two hours cried out, “Great is Artemis of the Ephesians!”

³⁴והמה כהכירם כי הוא יהודי נשאו כלם קול ויצעקו כשתי שעות לאמר גדולה ארטמיס של האפסיים׃

³⁵When the town clerk had quieted the multitude, he said, “You men of Ephesus, what man is there who doesn’t know that the city of the Ephesians is temple keeper of the great goddess Artemis, and of the image which fell down from Zeus?

³⁵ויהס סופר העיר את העם ויאמר אנשי אפסוס מי הוא האיש אשר לא ידע כי העיר אפסוס סכנת היא להיכל של ארטמיס המלכת הגדולה ולצלמה היורד מן השמים׃

³⁶Seeing then that these things can’t be denied, you ought to be quiet, and to do nothing rash.

³⁶ויען אשר אין לכחש בדברים האלה ראוי לכם להיות שקטים ולא לעשות דבר נמהר׃

³⁷For you have brought these men here, who are neither robbers of temples nor blasphemers of your goddess.

³⁷כי הבאתם את האנשים האלה אשר אינם גזלי מקדש גם אינם מגדפי מלכתכם׃

³⁸If therefore Demetrius and the craftsmen who are with him have a matter against anyone, the courts are open, and there are proconsuls. Let them press charges against one another.

³⁸לכן אם לדמטריוס ולחרשים אשר אתו דבר ריב עם איש הנה לנו ימי בית דין ושרי המדינה ויביאו אליהם את ריבם׃

³⁹But if you seek anything about other matters, it will be settled in the regular assembly.

³⁹ואם תבקשו דבר אחר שפוט ישפט בקהל כפי החק׃

⁴⁰For indeed we are in danger of being accused concerning this day’s riot, there being no cause. Concerning it, we wouldn’t be able to give an account of this commotion.”

⁴⁰כי הלא בסכנה אנחנו להתחיב במרד בעבור היום הזה ודבר אין לנו לתת דין וחשבון על הרגשה הזאת׃

⁴¹When he had thus spoken, he dismissed the assembly.

⁴¹ויהי כאשר כלה לדבר כדברים האלה וישלח את הקהל׃