¹When it happened that we had parted from them and had set sail, we came with a straight course to Cos, and the next day to Rhodes, and from there to Patara.

¹ויהי כאשר נפרדנו מהם ונרד באניה ונבוא דרך ישרה אל קוס וממחרת אל רודוס ומשם אל פטרה׃

²Having found a ship crossing over to Phoenicia, we went aboard, and set sail.

²שם מצאנו אניה עברת אל פינוקיא ונרד בה ונעבר׃

³When we had come in sight of Cyprus, leaving it on the left hand, we sailed to Syria, and landed at Tyre, for there the ship was to unload her cargo.

³ונרא את פני קפרוס ונעזבנה לשמאל ונעבר אל סוריא ונגיע אל צור כי שמה יוציאו את מעמסת האניה׃

⁴Having found disciples, we stayed there seven days. These said to Paul through the Spirit, that he should not go up to Jerusalem.

⁴ונמצא את התלמידים ונשב שם שבעת ימים והם אמרו אל פולוס על פי הרוח לבלתי עלות ירושלים׃

⁵When it happened that we had accomplished the days, we departed and went on our journey. They all, with wives and children, brought us on our way until we were out of the city. Kneeling down on the beach, we prayed.

⁵ויהי אחרי מלאת לנו הימים האלה ונצא ללכת לדרכנו וילוו אתנו כלם עם נשיהם ועם טפם עד מחוץ לעיר ונכרע על ברכינו על חוף הים ונתפלל׃

⁶After saying goodbye to each other, we went on board the ship, and they returned home again.

⁶ונברך איש את רעהו ונעל אל האניה והמה שבו איש לביתו׃

⁷When we had finished the voyage from Tyre, we arrived at Ptolemais. We greeted the brothers, and stayed with them one day.

⁷ואנחנו כלינו את דרך הים ונרד מצור אל עכו ונשאל לשלום האחים ונשב אתם יום אחד׃

⁸On the next day, we, who were Paul’s companions, departed, and came to Caesarea. We entered into the house of Philip the evangelist, who was one of the seven, and stayed with him.

⁸וממחרת נסענו פולוס ואשר אתו ונבא אל קסרין ונלך אל בית פילפוס המבשר אשר הוא אחד מן השבעה ונשב עמו׃

⁹Now this man had four virgin daughters who prophesied.

⁹ולו היו ארבע בנות בתולות מתנבאות׃

¹⁰As we stayed there some days, a certain prophet named Agabus came down from Judea.

¹⁰ויהי בהיותנו שם ימים רבים וירד נביא אחד מיהודה ושמו אגבוס׃

¹¹Coming to us, and taking Paul’s belt, he bound his own feet and hands, and said, “Thus says the Holy Spirit: ‘So will the Jews at Jerusalem bind the man who owns this belt, and will deliver him into the hands of the Gentiles.’”

¹¹ויבא אצלנו ויקח את אזור פולוס ויאסר בו את ידיו ואת רגליו ויאמר כה אמר רוח הקדש ככה יאסרו היהודים בירושלים את האיש אשר לו האזור הזה ויסגירהו בידי הגוים׃

¹²When we heard these things, both we and they of that place begged him not to go up to Jerusalem.

¹²ויהי כאשר שמענו את זאת ונבקש ממנו אנחנו ואנשי המקום אשר לא יעלה ירושלים׃

¹³Then Paul answered, “What are you doing, weeping and breaking my heart? For I am ready not only to be bound, but also to die at Jerusalem for the name of the Lord Jesus.”

¹³ויען פולוס ויאמר מה לכם אשר תבכו ותשברו לבבי כי נכון אנכי לא לבד להאסר כי גם למות בירושלים על שם ישוע האדון׃

¹⁴When he would not be persuaded, we ceased, saying, “The Lord’s will be done.”

¹⁴ולא אבה שמע ונרף ממנו לאמר רצון יהוה יעשה׃

¹⁵After these days we took up our baggage and went up to Jerusalem.

¹⁵ואחרי הימים האלה נשאנו את כלינו ונעל ירושלים׃

¹⁶Some of the disciples from Caesarea also went with us, bringing one Mnason of Cyprus, an early disciple, with whom we would stay.

¹⁶וילכו אתנו גם תלמידים מקסרין ויביאו אתנו ללון בבית איש כתי ושמו מנסון והוא תלמיד ישן׃

¹⁷When we had come to Jerusalem, the brothers received us gladly.

¹⁷ויהי כבאנו ירושלים ויקבלו אתנו האחים בשמחה׃

¹⁸The day following, Paul went in with us to James; and all the elders were present.

¹⁸וממחרת היום נכנס פולוס עמנו אל יעקב ויבאו שמה כל הזקנים׃

¹⁹When he had greeted them, he reported one by one the things which God had worked among the Gentiles through his ministry.

¹⁹וישאלם לשלום ויספר אחת לאחת את אשר עשה האלהים לגוים בשרותו׃

²⁰They, when they heard it, glorified God. They said to him, “You see, brother, how many thousands there are among the Jews of those who have believed, and they are all zealous for the law.

²⁰וישמעו ויהללו את האלהים ויאמרו אליו הנך ראה אחינו כמה רבבות יהודים באו להאמין וכלם מקנאים לתורה׃

²¹They have been informed about you, that you teach all the Jews who are among the Gentiles to forsake Moses, telling them not to circumcise their children neither to walk after the customs.

²¹והם שמעו עליך שמועה כי תלמד את כל היהודים אשר בקרב הגוים לסור ממשה באמרך כי אין עליהם למול את בניהם וללכת בחקות התורה׃

²²What then? The assembly must certainly meet, for they will hear that you have come.

²²ועתה מה לעשות הנה האסף יאסף המון העם כי ישמעו כי באת׃

²³Therefore do what we tell you. We have four men who have taken a vow.

²³לכן עשה זאת אפוא אשר נאמר אליך׃

²⁴Take them, and purify yourself with them, and pay their expenses for them, that they may shave their heads. Then all will know that there is no truth in the things that they have been informed about you, but that you yourself also walk keeping the law.

²⁴הנה יש אתנו ארבעה אנשים אשר נדר עליהם אתם קח לך והטהר אתם ושלם ההוצאות בעדם למען אשר יגלחו את ראשם וידעו כלם כי שמועת שוא שמעו עליך וכי אתה בעצמך מתהלך בחקות התורה׃

²⁵But concerning the Gentiles who believe, we have written our decision that they should observe no such thing, except that they should keep themselves from food offered to idols, from blood, from strangled things, and from sexual immorality.”

²⁵ועל דבר המאמינים בגוים כתבנו וגזרנו אשר לא ישמרו דבר מאלה רק להשמר מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות׃

²⁶Then Paul took the men, and the next day, purified himself and went with them into the temple, declaring the fulfillment of the days of purification, until the offering was offered for every one of them.

²⁶ויקח פולוס את האנשים ויטהר אתם וממחרת בא אל המקדש ויגד כי מלאו ימי טהרתם עד כי הקרב קרבן כל אחד מהם׃

²⁷When the seven days were almost completed, the Jews from Asia, when they saw him in the temple, stirred up all the multitude and laid hands on him,

²⁷ויהי כאשר קרבו שבעת הימים לכלות והיהודים אשר מאסיא ראו אתו במקדש ויעוררו את כל ההמון וישלחו בו את ידיהם׃

²⁸crying out, “Men of Israel, help! This is the man who teaches all men everywhere against the people, and the law, and this place. Moreover, he also brought Greeks into the temple, and has defiled this holy place!”

²⁸ויצעקו לאמר אנשי ישראל עזרו זה הוא האיש המלמד את כל אדם אשר בכל הארץ סרה על העם הזה ועל התורה ועל המקום הזה וגם הביא אל המקדש אנשים יונים ויחלל את המקום הקדוש הזה׃

²⁹For they had seen Trophimus, the Ephesian, with him in the city, and they supposed that Paul had brought him into the temple.

²⁹כי היו ראים את טרופימוס האפסי בעיר אתו ויחשבו כי פולוס הביא אתו אל המקדש׃

³⁰All the city was moved, and the people ran together. They seized Paul and dragged him out of the temple. Immediately the doors were shut.

³⁰ותהם כל העיר וירץ העם ויקבץ ויאחזו את פולוס וימשכהו אל מחוץ למקדש ופתאם סגרו הדלתות׃

³¹As they were trying to kill him, news came up to the commanding officer of the regiment that all Jerusalem was in an uproar.

³¹והמה מבקשים להמיתו והשמועה באה אל שר האלף של הגדוד כי כל ירושלים נבוכה׃

³²Immediately he took soldiers and centurions, and ran down to them. They, when they saw the chief captain and the soldiers, stopped beating Paul.

³²וימהר ויקח אתו אנשי צבא ושרי מאות וירץ אליהם ויהי כראותם את שר האלף ואת אנשי הצבא ויחדלו מהכות את פולוס׃

³³Then the commanding officer came near, arrested him, commanded him to be bound with two chains, and inquired who he was and what he had done.

³³ויגש שר האלף ויחזק בו ויצו לאסרו בנחשתים וישאל מי הוא זה ומה עשה׃

³⁴Some shouted one thing, and some another, among the crowd. When he couldn’t find out the truth because of the noise, he commanded him to be brought into the barracks.

³⁴ויענו מן העם אלה בכה ואלה בכה ולא יכל לדעת מאומה אל נכון מרב השאון ויצו להוליכו אל המצד׃

³⁵When he came to the stairs, it happened that he was carried by the soldiers because of the violence of the crowd;

³⁵ויהי כבואו עד המעלות וישאהו אנשי הצבא מפני חמת העם׃

³⁶for the multitude of the people followed after, crying out, “Away with him!”

³⁶כי עם רב הלך אחריו והם צעקים ואמרים הסר אתו׃

³⁷As Paul was about to be brought into the barracks, he asked the commanding officer, “May I speak to you?” He said, “Do you know Greek?

³⁷וכאשר הקריב פולוס להאסף אל המצד אמר אל שר האלף התניח לי לדבר אליך דבר ויאמר הידעת יונית׃

³⁸Aren’t you then the Egyptian, who before these days stirred up to sedition and led out into the wilderness the four thousand men of the Assassins?”

³⁸האם אינך המצרי אשר לפני הימים האלה העיר מרד והוציא המדברה ארבעת אלפים אנשי דמים׃

³⁹But Paul said, “I am a Jew, from Tarsus in Cilicia, a citizen of no insignificant city. I beg you, allow me to speak to the people.”

³⁹ויאמר פולוס איש יהודי אנכי מטרסוס בן עיר קיליקיא אשר איננה בלי שם ועתה אשאלה מאתך הניחה לי לדבר אל העם׃

⁴⁰When he had given him permission, Paul, standing on the stairs, beckoned with his hand to the people. When there was a great silence, he spoke to them in the Hebrew language, saying,

⁴⁰וינח לו ויעמד פולוס על המעלות הניף ידו אל העם ותהי דממה רבה וידבר בלשון עברית ויאמר׃