¹“Brothers and fathers, listen to the defense which I now make to you.”

¹אנשים אחים ואבות שמעו נא את דברי התנצלותי אליכם׃

²When they heard that he spoke to them in the Hebrew language, they were even more quiet. He said,

²ויהי כשמעם כי הוא מדבר אליהם בלשון עברית ויחשו עוד יותר׃

³“I am indeed a Jew, born in Tarsus of Cilicia, but brought up in this city at the feet of Gamaliel, instructed according to the strict tradition of the law of our fathers, being zealous for God, even as you all are this day.

³ויאמר איש יהודי אנכי נולד בטרסוס אשר בקיליקיא ומגדל בעיר הזאת לרגלי גמליאל ומלמד לפי דקדוקי תורת אבותינו ואהי מקנא לאלהים כמוכם כלכם היום׃

⁴I persecuted this Way to the death, binding and delivering into prisons both men and women.

⁴וארדף את הדרך הזאת עד מות ואהי אסר ומסגיר לכלא אנשים ונשים׃

⁵As also the high priest and all the council of the elders testify, from whom also I received letters to the brothers, and traveled to Damascus to bring them also who were there to Jerusalem in bonds to be punished.

⁵כאשר גם יעיד עלי הכהן הגדול וכל בית הזקנים אשר מהם לקחתי מכתבים ואלך אל האחים לדמשק לאסר אף את הנמצאים שמה להביאם ירושלים למען יוסרו׃

⁶It happened that, as I made my journey, and came close to Damascus, about noon, suddenly there shone from the sky a great light around me.

⁶ויהי אנכי הלך וקרב לדמשק כעת צהרים ופתאם נגה עלי מסביב אור גדול מן השמים׃

⁷I fell to the ground, and heard a voice saying to me, ‘Saul, Saul, why are you persecuting me?’

⁷ואפל ארצה ואשמע קול מדבר אלי שאול שאול למה תרדפני׃

⁸I answered, ‘Who are you, Lord?’ He said to me, ‘I am Jesus of Nazareth, whom you persecute.’

⁸ואען ואמר מי אתה אדני ויאמר אלי אני ישוע הנצרי אשר אתה רדפו׃

⁹“Those who were with me indeed saw the light and were afraid, but they didn’t understand the voice of him who spoke to me.

⁹והאנשים אשר אתי ראו את האור וייראו ואת קול המדבר אלי לא שמעו׃

¹⁰I said, ‘What shall I do, Lord?’ The Lord said to me, ‘Arise, and go into Damascus. There you will be told about all things which are appointed for you to do.’

¹⁰ואמר מה אעשה אדני ויאמר אלי האדון קום לך אל דמשק ושם יאמר לך את כל אשר צוית לעשות׃

¹¹When I couldn’t see for the glory of that light, being led by the hand of those who were with me, I came into Damascus.

¹¹ואני לא יכלתי לראות מפני זהר האור ההוא והאנשים אשר אתי הוליכוני ביד ואבא לדמשק׃

¹²One Ananias, a devout man according to the law, well reported of by all the Jews who lived in Damascus,

¹²ואיש חסיד כפי התורה ושמו חנניה אשר קנה לו שם טוב בקרב כל היהודים הישבים שם׃

¹³came to me, and standing by me said to me, ‘Brother Saul, receive your sight!’ In that very hour I looked up at him.

¹³ויבא אלי ויעמד ויאמר אלי שאול אחי שוב ראה ובשעה ההיא נפקחו עיני וראיתיהו׃

¹⁴He said, ‘The God of our fathers has appointed you to know his will, and to see the Righteous One, and to hear a voice from his mouth.

¹⁴ויאמר אלהי אבותינו בחר בך לדעת את רצונו ולראות את הצדיק ולשמע קול מפיהו׃

¹⁵For you will be a witness for him to all men of what you have seen and heard.

¹⁵כי היו תהיה לו לעד אל כל בני האדם על כל אשר ראית ושמעת׃

¹⁶Now why do you wait? Arise, be baptized, and wash away your sins, calling on the name of the Lord.’

¹⁶ועתה למה תתמהמה קום והטבל והתרחץ מחטאתיך בקראך בשמו׃

¹⁷“It happened that, when I had returned to Jerusalem, and while I prayed in the temple, I fell into a trance,

¹⁷ויהי בשובי אל ירושלים ואתפלל במקדש ותהי עלי יד יהוה׃

¹⁸and saw him saying to me, ‘Hurry and get out of Jerusalem quickly, because they will not receive testimony concerning me from you.’

¹⁸וארא אותו מדבר אלי חושה צא במהרה מירושלים כי לא יקבלו את עדותך עלי׃

¹⁹I said, ‘Lord, they themselves know that I imprisoned and beat in every synagogue those who believed in you.

¹⁹ואמר הלא הם יודעים את אשר השלכתי אל הכלא והלקיתי בבתי הכנסיות את המאמינים בך׃

²⁰When the blood of Stephen, your witness, was shed, I also was standing by, and consenting to his death, and guarding the cloaks of those who killed him.’

²⁰ובהשפך דם אסטפנוס עדך אף אני עמדתי שם חפץ בהרגתו ושומר את בגדי הרגיו׃

²¹“He said to me, ‘Depart, for I will send you out far from here to the Gentiles.’ ”

²¹ויאמר אלי לך כי אני אל הגיום עד למרחוק אשלחך׃

²²They listened to him until he said that; then they lifted up their voice, and said, “Rid the earth of this fellow, for he isn’t fit to live!”

²²וישמעו אליו עד הדבר הזה וישאו את קולם ויאמרו הסירו איש כזה מעל האדמה כי איננו ראוי כי יחיה׃

²³As they cried out, and threw off their cloaks, and threw dust into the air,

²³ויהי בהיותם צעקים ומשליכים את בגדיהם מעליהם וזרקים עפר השמימה׃

²⁴the commanding officer commanded him to be brought into the barracks, ordering him to be examined by scourging, that he might know for what crime they shouted against him like that.

²⁴ויצו שר האלף להוליכו אל המצד ויאמר לבדקו במלקות למען ידע מדוע המה ככה צעקים עליו׃

²⁵When they had tied him up with thongs, Paul asked the centurion who stood by, “Is it lawful for you to scourge a man who is a Roman, and not found guilty?”

²⁵ויהי כאשר אסר להכותו ברצועות ויאמר אל שר המאה העמד עליו האף רשיון לכם להכות איש רומי בלא דין ומשפט׃

²⁶When the centurion heard it, he went to the commanding officer and told him, “Watch what you are about to do, for this man is a Roman!”

²⁶וילך שר המאה כשמעו את הדבר הזה ויגד לשר האלף לאמר ראה מה תעשה כי האיש הזה רומי הוא׃

²⁷The commanding officer came and asked him, “Tell me, are you a Roman?” He said, “Yes.”

²⁷ויבא שר האלף ויאמר אמר לי הרומי אתה ויאמר הן׃

²⁸The commanding officer answered, “I bought my citizenship for a great price.” Paul said, “But I was born a Roman.”

²⁸ויען שר האלף אני בכסף רב קניתי לי משפט האזרחות הזאת ויאמר פולוס ואני אף נולדתי בה׃

²⁹Immediately those who were about to examine him departed from him, and the commanding officer also was afraid when he realized that he was a Roman, because he had bound him.

²⁹אז הרפו ממנו האנשים אשר באו לבדקו וגם שר האלף ירא בדעתו כי רומי הוא והוא אסר אותו׃

³⁰But on the next day, desiring to know the truth about why he was accused by the Jews, he freed him from the bonds, and commanded the chief priests and all the council to come together, and brought Paul down and set him before them.

³⁰וממחרת בקש לדעת אל נכון על מה שטנים אותו היהודים ויתר מוסרותיו ויצו להביא את ראשי הכהנים ואת כל הסנהדרין ויורד את פולוס ויעמידהו בתוכם׃