¹These are the words which Moses spoke to all Israel beyond the Jordan in the wilderness, in the Arabah over against Suph, between Paran, and Tophel, and Laban, and Hazeroth, and Dizahab.

¹אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב׃

²It is eleven days’ journey from Horeb by the way of Mount Seir to Kadesh Barnea.

²אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע׃

³It happened in the fortieth year, in the eleventh month, on the first day of the month, that Moses spoke to the children of Israel, according to all that Yahweh “Yahweh” is God’s proper Name, sometimes rendered “LORD” (all caps) in other translations. had given him in commandment to them;

³ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם׃

⁴after he had struck Sihon the king of the Amorites, who lived in Heshbon, and Og the king of Bashan, who lived in Ashtaroth, at Edrei.

⁴אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי׃

⁵Beyond the Jordan, in the land of Moab, began Moses to declare this law, saying,

⁵בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר׃

⁶“Yahweh our God The Hebrew word rendered “God” is “Elohim.” spoke to us in Horeb, saying, You have lived long enough in this mountain:

⁶יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה׃

⁷turn, and take your journey, and go to the hill country of the Amorites, and to all the places near there, in the Arabah, in the hill country, and in the lowland, and in the South, and by the seashore, the land of the Canaanites, and Lebanon, as far as the great river, the river Euphrates.

⁷פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת׃

⁸Behold, I have set the land before you: go in and possess the land which Yahweh swore to your fathers, to Abraham, to Isaac, and to Jacob, to give to them and to their seed after them.”

⁸ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם׃

⁹I spoke to you at that time, saying, “I am not able to bear you myself alone:

⁹ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם׃

¹⁰Yahweh your God has multiplied you, and behold, you are this day as the stars of the sky for multitude.

¹⁰יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב׃

¹¹Yahweh, the God of your fathers, make you a thousand times as many as you are, and bless you, as he has promised you!

¹¹יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם׃

¹²How can I myself alone bear your encumbrance, and your burden, and your strife?

¹²איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם׃

¹³Take wise men of understanding and well known according to your tribes, and I will make them heads over you.”

¹³הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם׃

¹⁴You answered me, and said, “The thing which you have spoken is good to do.”

¹⁴ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות׃

¹⁵So I took the heads of your tribes, wise men, and known, and made them heads over you, captains of thousands, and captains of hundreds, and captains of fifties, and captains of tens, and officers, according to your tribes.

¹⁵ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם׃

¹⁶I commanded your judges at that time, saying, “Hear cases between your brothers, and judge righteously between a man and his brother, and the foreigner who is living with him.

¹⁶ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו׃

¹⁷You shall not show partiality in judgment; you shall hear the small and the great alike; you shall not be afraid of the face of man; for the judgment is God’s. The case that is too hard for you, you shall bring to me, and I will hear it.”

¹⁷לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו׃

¹⁸I commanded you at that time all the things which you should do.

¹⁸ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון׃

¹⁹We traveled from Horeb, and went through all that great and terrible wilderness which you saw, by the way to the hill country of the Amorites, as Yahweh our God commanded us; and we came to Kadesh Barnea.

¹⁹ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע׃

²⁰I said to you, “You have come to the hill country of the Amorites, which Yahweh our God gives to us.

²⁰ואמר אלכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃

²¹Behold, Yahweh your God has set the land before you: go up, take possession, as Yahweh, the God of your fathers, has spoken to you; don’t be afraid, neither be dismayed.”

²¹ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל תירא ואל תחת׃

²²You came near to me everyone of you, and said, “Let us send men before us, that they may search the land for us, and bring us word again of the way by which we must go up, and the cities to which we shall come.”

²²ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן׃

²³The thing pleased me well; and I took twelve men of you, one man for every tribe:

²³וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט׃

²⁴and they turned and went up into the hill country, and came to the valley of Eshcol, and spied it out.

²⁴ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה׃

²⁵They took of the fruit of the land in their hands, and brought it down to us, and brought us word again, and said, “It is a good land which Yahweh our God gives to us.”

²⁵ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃

²⁶Yet you wouldn’t go up, but rebelled against the commandment of Yahweh your God:

²⁶ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם׃

²⁷and you murmured in your tents, and said, “Because Yahweh hated us, he has brought us forth out of the land of Egypt, to deliver us into the hand of the Amorites, to destroy us.

²⁷ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו׃

²⁸Where are we going up? our brothers have made our heart to melt, saying, ‘The people are greater and taller than we; the cities are great and fortified up to the sky; and moreover we have seen the sons of the Anakim there.’”

²⁸אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם׃

²⁹Then I said to you, “Don’t dread, neither be afraid of them.

²⁹ואמר אלכם לא תערצון ולא תיראון מהם׃

³⁰Yahweh your God who goes before you, he will fight for you, according to all that he did for you in Egypt before your eyes,

³⁰יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם׃

³¹and in the wilderness, where you have seen how that Yahweh your God bore you, as a man does bear his son, in all the way that you went, until you came to this place.”

³¹ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה׃

³²Yet in this thing you didn’t believe Yahweh your God,

³²ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם׃

³³who went before you in the way, to seek you out a place to pitch your tents in, in fire by night, to show you by what way you should go, and in the cloud by day.

³³ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם׃

³⁴Yahweh heard the voice of your words, and was angry, and swore, saying,

³⁴וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר׃

³⁵“Surely not one of these men of this evil generation shall see the good land, which I swore to give to your fathers,

³⁵אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם׃

³⁶except Caleb the son of Jephunneh: he shall see it; and to him will I give the land that he has trodden on, and to his children, because he has wholly followed Yahweh.”

³⁶זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה׃

³⁷Also Yahweh was angry with me for your sakes, saying, “You also shall not go in there:

³⁷גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם׃

³⁸Joshua the son of Nun, who stands before you, he shall go in there: encourage you him; for he shall cause Israel to inherit it.

³⁸יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל׃

³⁹Moreover your little ones, whom you said should be a prey, and your children, who this day have no knowledge of good or evil, they shall go in there, and to them will I give it, and they shall possess it.

³⁹וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה׃

⁴⁰But as for you, turn, and take your journey into the wilderness by the way to the Red Sea or, Sea of Reeds .”

⁴⁰ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף׃

⁴¹Then you answered and said to me, “We have sinned against Yahweh, we will go up and fight, according to all that Yahweh our God commanded us.” Every man of you put on his weapons of war, and presumed to go up into the hill country.

⁴¹ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה׃

⁴²Yahweh said to me, “Tell them, ‘Don’t go up, neither fight; for I am not among you; lest you be struck before your enemies.’”

⁴²ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃

⁴³So I spoke to you, and you didn’t listen; but you rebelled against the commandment of Yahweh, and were presumptuous, and went up into the hill country.

⁴³ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה׃

⁴⁴The Amorites, who lived in that hill country, came out against you, and chased you, as bees do, and beat you down in Seir, even to Hormah.

⁴⁴ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה׃

⁴⁵You returned and wept before Yahweh; but Yahweh didn’t listen to your voice, nor gave ear to you.

⁴⁵ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם׃

⁴⁶So you stayed in Kadesh many days, according to the days that you remained.

⁴⁶ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם׃