¹Then we turned, and took our journey into the wilderness by the way to the Red Sea or, Sea of Reeds , as Yahweh spoke to me; and we encircled Mount Seir many days.

¹ונפן ונסע המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים׃

²Yahweh spoke to me, saying,

²ויאמר יהוה אלי לאמר׃

³“You have encircled this mountain long enough. Turn northward.

³רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפנה׃

⁴Command the people, saying, ‘You are to pass through the border of your brothers the children of Esau, who dwell in Seir; and they will be afraid of you: take good heed to yourselves therefore;

⁴ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד׃

⁵don’t contend with them; for I will not give you of their land, no, not so much as for the sole of the foot to tread on; because I have given Mount Seir to Esau for a possession.

⁵אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר׃

⁶You shall purchase food of them for money, that you may eat; and you shall also buy water of them for money, that you may drink.’”

⁶אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם׃

⁷For Yahweh your God has blessed you in all the work of your hand; he has known your walking through this great wilderness: these forty years Yahweh your God has been with you; you have lacked nothing.

⁷כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך ידע לכתך את המדבר הגדל הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר׃

⁸So we passed by from our brothers the children of Esau, who dwell in Seir, from the way of the Arabah from Elath and from Ezion Geber. We turned and passed by the way of the wilderness of Moab.

⁸ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר ונפן ונעבר דרך מדבר מואב׃

⁹Yahweh said to me, “Don’t bother Moab, neither contend with them in battle; for I will not give you of his land for a possession; because I have given Ar to the children of Lot for a possession.”

⁹ויאמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה׃

¹⁰(The Emim lived therein before, a people great, and many, and tall, as the Anakim:

¹⁰האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים׃

¹¹these also are accounted Rephaim, as the Anakim; but the Moabites call them Emim.

¹¹רפאים יחשבו אף הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים׃

¹²The Horites also lived in Seir before, but the children of Esau succeeded them; and they destroyed them from before them, and lived in their place; as Israel did to the land of his possession, which Yahweh gave to them.)

¹²ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם׃

¹³“Now rise up, and cross over the brook Zered.” We went over the brook Zered.

¹³עתה קמו ועברו לכם את נחל זרד ונעבר את נחל זרד׃

¹⁴The days in which we came from Kadesh Barnea, until we had come over the brook Zered, were thirty-eight years; until all the generation of the men of war were consumed from the midst of the camp, as Yahweh swore to them.

¹⁴והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם׃

¹⁵Moreover the hand of Yahweh was against them, to destroy them from the midst of the camp, until they were consumed.

¹⁵וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם׃

¹⁶So it happened, when all the men of war were consumed and dead from among the people,

¹⁶ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם׃

¹⁷that Yahweh spoke to me, saying,

¹⁷וידבר יהוה אלי לאמר׃

¹⁸“You are this day to pass over Ar, the border of Moab:

¹⁸אתה עבר היום את גבול מואב את ער׃

¹⁹and when you come near over against the children of Ammon, don’t bother them, nor contend with them; for I will not give you of the land of the children of Ammon for a possession; because I have given it to the children of Lot for a possession.”

¹⁹וקרבת מול בני עמון אל תצרם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה׃

²⁰(That also is accounted a land of Rephaim: Rephaim lived therein before; but the Ammonites call them Zamzummim,

²⁰ארץ רפאים תחשב אף הוא רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים׃

²¹a people great, and many, and tall, as the Anakim; but Yahweh destroyed them before them; and they succeeded them, and lived in their place;

²¹עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם׃

²²as he did for the children of Esau, who dwell in Seir, when he destroyed the Horites from before them; and they succeeded them, and lived in their place even to this day:

²²כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה׃

²³and the Avvim, who lived in villages as far as Gaza, the Caphtorim, who came forth out of Caphtor, destroyed them, and lived in their place.)

²³והעוים הישבים בחצרים עד עזה כפתרים היצאים מכפתור השמידם וישבו תחתם׃

²⁴“Rise up, take your journey, and pass over the valley of the Arnon: behold, I have given into your hand Sihon the Amorite, king of Heshbon, and his land; begin to possess it, and contend with him in battle.

²⁴קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה׃

²⁵This day will I begin to put the dread of you and the fear of you on the peoples who are under the whole sky, who shall hear the report of you, and shall tremble, and be in anguish because of you.”

²⁵היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך׃

²⁶I sent messengers out of the wilderness of Kedemoth to Sihon king of Heshbon with words of peace, saying,

²⁶ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר׃

²⁷“Let me pass through your land: I will go along by the highway, I will turn neither to the right hand nor to the left.

²⁷אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאול׃

²⁸You shall sell me food for money, that I may eat; and give me water for money, that I may drink: only let me pass through on my feet,

²⁸אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי׃

²⁹as the children of Esau who dwell in Seir, and the Moabites who dwell in Ar, did to me; until I shall pass over the Jordan into the land which Yahweh our God gives us.”

²⁹כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר אעבר את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃

³⁰But Sihon king of Heshbon would not let us pass by him; for Yahweh your God hardened his spirit, and made his heart obstinate, that he might deliver him into your hand, as at this day.

³⁰ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה׃

³¹Yahweh said to me, “Behold, I have begun to deliver up Sihon and his land before you: begin to possess, that you may inherit his land.”

³¹ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחן ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו׃

³²Then Sihon came out against us, he and all his people, to battle at Jahaz.

³²ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה יהצה׃

³³Yahweh our God delivered him up before us; and we struck him, and his sons, and all his people.

³³ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת בנו ואת כל עמו׃

³⁴We took all his cities at that time, and utterly destroyed every inhabited city, with the women and the little ones; we left none remaining:

³⁴ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד׃

³⁵only the livestock we took for a prey to ourselves, with the spoil of the cities which we had taken.

³⁵רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו׃

³⁶From Aroer, which is on the edge of the valley of the Arnon, and the city that is in the valley, even to Gilead, there was not a city too high for us; Yahweh our God delivered up all before us:

³⁶מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו׃

³⁷only to the land of the children of Ammon you didn’t come near; all the side of the river Jabbok, and the cities of the hill country, and wherever Yahweh our God forbade us.

³⁷רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר צוה יהוה אלהינו׃