¹Give ear, you heavens, and I will speak. Let the earth hear the words of my mouth.

¹האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי׃

²My doctrine shall drop as the rain. My speech shall condense as the dew, as the small rain on the tender grass, as the showers on the herb.

²יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב׃

³For I will proclaim the name of Yahweh. Ascribe greatness to our God!

³כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו׃

⁴The Rock, his work is perfect, for all his ways are justice: a God of faithfulness and without iniquity, just and right is he.

⁴הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא׃

⁵They have dealt corruptly with him. They are not his children, because of their defect. They are a perverse and crooked generation.

⁵שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל׃

⁶Do you thus requite Yahweh, foolish people and unwise? Isn’t he your father who has bought you? He has made you, and established you.

⁶ה ליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך׃

⁷Remember the days of old. Consider the years of many generations. Ask your father, and he will show you; your elders, and they will tell you.

⁷זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך׃

⁸When the Most High gave to the nations their inheritance, when he separated the children of men, he set the bounds of the peoples according to the number of the children of Israel.

⁸בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל׃

⁹For Yahweh’s portion is his people. Jacob is the lot of his inheritance.

⁹כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו׃

¹⁰He found him in a desert land, in the waste howling wilderness. He surrounded him. He cared for him. He kept him as the apple of his eye.

¹⁰ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו׃

¹¹As an eagle that stirs up her nest, that flutters over her young, he spread abroad his wings, he took them, he bore them on his feathers.

¹¹כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו׃

¹²Yahweh alone led him. There was no foreign god with him.

¹²יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׃

¹³He made him ride on the high places of the earth. He ate the increase of the field. He caused him to suck honey out of the rock, oil out of the flinty rock;

¹³ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׃

¹⁴Butter of the herd, and milk of the flock, with fat of lambs, rams of the breed of Bashan, and goats, with the finest of the wheat. Of the blood of the grape you drank wine.

¹⁴חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר׃

¹⁵But Jeshurun grew fat, and kicked. You have grown fat. You have grown thick. You have become sleek. Then he forsook God who made him, and lightly esteemed the Rock of his salvation.

¹⁵וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׃

¹⁶They moved him to jealousy with strange gods. They provoked him to anger with abominations.

¹⁶יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃

¹⁷They sacrificed to demons, not God, to gods that they didn’t know, to new gods that came up recently, which your fathers didn’t dread.

¹⁷יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם׃

¹⁸Of the Rock who became your father, you are unmindful, and have forgotten God who gave you birth.

¹⁸צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך׃

¹⁹Yahweh saw and abhorred, because of the provocation of his sons and his daughters.

¹⁹וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו׃

²⁰He said, “I will hide my face from them. I will see what their end shall be; for they are a very perverse generation, children in whom is no faithfulness.

²⁰ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם׃

²¹They have moved me to jealousy with that which is not God. They have provoked me to anger with their vanities. I will move them to jealousy with those who are not a people. I will provoke them to anger with a foolish nation.

²¹הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם׃

²²For a fire is kindled in my anger, Burns to the lowest Sheol Sheol is the place of the dead. , Devours the earth with its increase, and sets the foundations of the mountains on fire.

²²כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃

²³“I will heap evils on them. I will spend my arrows on them.

²³אספה עלימו רעות חצי אכלה בם׃

²⁴They shall be wasted with hunger, and devoured with burning heat and bitter destruction. I will send the teeth of animals on them, With the poison of crawling things of the dust.

²⁴מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר׃

²⁵Outside the sword shall bereave, and in the rooms, terror; on both young man and virgin, The nursing infant with the gray-haired man.

²⁵מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה׃

²⁶I said, I would scatter them afar. I would make their memory to cease from among men;

²⁶אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם׃

²⁷were it not that I feared the provocation of the enemy, lest their adversaries should judge wrongly, lest they should say, ‘Our hand is exalted, Yahweh has not done all this.’”

²⁷לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל זאת׃

²⁸For they are a nation void of counsel. There is no understanding in them.

²⁸כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃

²⁹Oh that they were wise, that they understood this, that they would consider their latter end!

²⁹לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם׃

³⁰How could one chase a thousand, and two put ten thousand to flight, unless their Rock had sold them, and Yahweh had delivered them up?

³⁰איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם׃

³¹For their rock is not as our Rock, even our enemies themselves being judges.

³¹כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים׃

³²For their vine is of the vine of Sodom, of the fields of Gomorrah. Their grapes are grapes of gall, Their clusters are bitter.

³²כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו׃

³³Their wine is the poison of serpents, The cruel venom of asps.

³³חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר׃

³⁴“Isn’t this laid up in store with me, sealed up among my treasures?

³⁴הלא הוא כמס עמדי חתם באוצרתי׃

³⁵Vengeance is mine, and recompense, at the time when their foot slides; for the day of their calamity is at hand. The things that are to come on them shall make haste.”

³⁵לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו׃

³⁶For Yahweh will judge his people, and have compassion on his servants, when he sees that their power is gone, There is none remaining, shut up or left at large.

³⁶כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב׃

³⁷He will say, “Where are their gods, The rock in which they took refuge;

³⁷ואמר אי אלהימו צור חסיו בו׃

³⁸Which ate the fat of their sacrifices, And drank the wine of their drink offering? Let them rise up and help you! Let them be your protection.

³⁸אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה׃

³⁹“See now that I, even I, am he, There is no god with me. I kill, and I make alive. I wound, and I heal. There is no one who can deliver out of my hand.

³⁹ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל׃

⁴⁰For I lift up my hand to heaven, And say, As I live forever,

⁴⁰כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם׃

⁴¹if I whet my glittering sword, My hand take hold on judgment; I will render vengeance to my adversaries, and will recompense those who hate me.

⁴¹אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם׃

⁴²I will make my arrows drunk with blood. My sword shall devour flesh with the blood of the slain and the captives, from the head of the leaders of the enemy.”

⁴²אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב׃

⁴³Rejoice, you nations, with his people, for he will avenge the blood of his servants. He will render vengeance to his adversaries, And will make expiation for his land, for his people.

⁴³הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃

⁴⁴Moses came and spoke all the words of this song in the ears of the people, he and Joshua the son of Nun.

⁴⁴ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון׃

⁴⁵Moses made an end of speaking all these words to all Israel;

⁴⁵ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל׃

⁴⁶He said to them, “Set your heart to all the words which I testify to you this day, which you shall command your children to observe to do, all the words of this law.

⁴⁶ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת׃

⁴⁷For it is no vain thing for you; because it is your life, and through this thing you shall prolong your days in the land, where you go over the Jordan to possess it.”

⁴⁷כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה׃

⁴⁸Yahweh spoke to Moses that same day, saying,

⁴⁸וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר׃

⁴⁹“Go up into this mountain of Abarim, to Mount Nebo, which is in the land of Moab, that is over against Jericho; and see the land of Canaan, which I give to the children of Israel for a possession;

⁴⁹עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה׃

⁵⁰and die on the mountain where you go up, and be gathered to your people, as Aaron your brother died on Mount Hor, and was gathered to his people:

⁵⁰ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו׃

⁵¹because you trespassed against me in the midst of the children of Israel at the waters of Meribah of Kadesh, in the wilderness of Zin; because you didn’t sanctify me in the midst of the children of Israel.

⁵¹על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל׃

⁵²For you shall see the land before you; but you shall not go there into the land which I give the children of Israel.”

⁵²כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל׃