¹Then Moses and the children of Israel sang this song to Yahweh, and said, “I will sing to Yahweh, for he has triumphed gloriously. The horse and his rider he has thrown into the sea.

¹אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים׃

²Yah is my strength and song. He has become my salvation. This is my God, and I will praise him; my father’s God, and I will exalt him.

²עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו׃

³Yahweh is a man of war. Yahweh is his name.

³יהוה איש מלחמה יהוה שמו׃

⁴He has cast Pharaoh’s chariots and his army into the sea. His chosen captains are sunk in the Red Sea or, Sea of Reeds .

⁴מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף׃

⁵The deeps cover them. They went down into the depths like a stone.

⁵תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן׃

⁶Your right hand, Yahweh, is glorious in power. Your right hand, Yahweh, dashes the enemy in pieces.

⁶ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב׃

⁷In the greatness of your excellency, you overthrow those who rise up against you. You send forth your wrath. It consumes them as stubble.

⁷וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש׃

⁸With the blast of your nostrils, the waters were piled up. The floods stood upright as a heap. The deeps were congealed in the heart of the sea.

⁸וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים׃

⁹The enemy said, ‘I will pursue. I will overtake. I will divide the spoil. My desire shall be satisfied on them. I will draw my sword, my hand shall destroy them.’

⁹אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי׃

¹⁰You blew with your wind. The sea covered them. They sank like lead in the mighty waters.

¹⁰נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים׃

¹¹Who is like you, Yahweh, among the gods? Who is like you, glorious in holiness, fearful in praises, doing wonders?

¹¹מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא׃

¹²You stretched out your right hand. The earth swallowed them.

¹²נטית ימינך תבלעמו ארץ׃

¹³“You, in your loving kindness, have led the people that you have redeemed. You have guided them in your strength to your holy habitation.

¹³נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך׃

¹⁴The peoples have heard. They tremble. Pangs have taken hold on the inhabitants of Philistia.

¹⁴שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת׃

¹⁵Then the chiefs of Edom were dismayed. Trembling takes hold of the mighty men of Moab. All the inhabitants of Canaan are melted away.

¹⁵אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען׃

¹⁶Terror and dread falls on them. By the greatness of your arm they are as still as a stone— until your people pass over, Yahweh, until the people pass over who you have purchased.

¹⁶תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית׃

¹⁷You shall bring them in, and plant them in the mountain of your inheritance, the place, Yahweh, which you have made for yourself to dwell in; the sanctuary, Lord, which your hands have established.

¹⁷תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך׃

¹⁸יהוה ימלך לעלם ועד׃

¹⁹For the horses of Pharaoh went in with his chariots and with his horsemen into the sea, and Yahweh brought back the waters of the sea on them; but the children of Israel walked on dry land in the midst of the sea.

¹⁹כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים׃

²⁰Miriam the prophetess, the sister of Aaron, took a tambourine in her hand; and all the women went out after her with tambourines and with dances.

²⁰ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת׃

²¹Miriam answered them, “Sing to Yahweh, for he has triumphed gloriously. The horse and his rider he has thrown into the sea.”

²¹ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים׃

²²Moses led Israel onward from the Red Sea or, Sea of Reeds , and they went out into the wilderness of Shur; and they went three days in the wilderness, and found no water.

²²ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים׃

²³When they came to Marah, they couldn’t drink from the waters of Marah, for they were bitter. Therefore its name was called Marah. Marah means bitter.

²³ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה׃

²⁴The people murmured against Moses, saying, “What shall we drink?”

²⁴וילנו העם על משה לאמר מה נשתה׃

²⁵Then he cried to Yahweh. Yahweh showed him a tree, and he threw it into the waters, and the waters were made sweet. There he made a statute and an ordinance for them, and there he tested them;

²⁵ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו׃

²⁶and he said, “If you will diligently listen to the voice of Yahweh your God, and will do that which is right in his eyes, and will pay attention to his commandments, and keep all his statutes, I will put none of the diseases on you, which I have put on the Egyptians; for I am Yahweh who heals you.”

²⁶ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך׃

²⁷They came to Elim, where there were twelve springs of water, and seventy palm trees: and they encamped there by the waters.

²⁷ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים׃