1Now Yahweh said to Abram, “Get out of your country, and from your relatives, and from your father’s house, to the land that I will show you.
1ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך׃
2I will make of you a great nation. I will bless you and make your name great. You will be a blessing.
2ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה׃
3I will bless those who bless you, and I will curse him who curses you. All of the families of the earth will be blessed in you.”
3ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה׃
4So Abram went, as Yahweh had spoken to him. Lot went with him. Abram was seventy-five years old when he departed out of Haran.
4וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן׃
5Abram took Sarai his wife, Lot his brother’s son, all their substance that they had gathered, and the souls whom they had gotten in Haran, and they went to go into the land of Canaan. Into the land of Canaan they came.
5ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען׃
6Abram passed through the land to the place of Shechem, to the oak of Moreh. The Canaanite was then in the land.
6ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ׃
7Yahweh appeared to Abram and said, “I will give this land to your seed or, offspring .” He built an altar there to Yahweh, who appeared to him.
7וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו׃
8He left from there to the mountain on the east of Bethel, and pitched his tent, having Bethel on the west, and Ai on the east. There he built an altar to Yahweh and called on the name of Yahweh.
8ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה׃
9Abram traveled, going on still toward the South.
9ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה׃
10There was a famine in the land. Abram went down into Egypt to live as a foreigner there, for the famine was severe in the land.
10ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ׃
11It happened, when he had come near to enter Egypt, that he said to Sarai his wife, “See now, I know that you are a beautiful woman to look at.
11ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את׃
12It will happen, when the Egyptians will see you, that they will say, ‘This is his wife.’ They will kill me, but they will save you alive.
12והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו׃
13Please say that you are my sister, that it may be well with me for your sake, and that my soul may live because of you.”
13אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך׃
14It happened that when Abram had come into Egypt, the Egyptians saw that the woman was very beautiful.
14ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד׃
15The princes of Pharaoh saw her, and praised her to Pharaoh; and the woman was taken into Pharaoh’s house.
15ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה׃
16He dealt well with Abram for her sake. He had sheep, cattle, male donkeys, male servants, female servants, female donkeys, and camels.
16ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים׃
17Yahweh plagued Pharaoh and his house with great plagues because of Sarai, Abram’s wife.
17וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם׃
18Pharaoh called Abram and said, “What is this that you have done to me? Why didn’t you tell me that she was your wife?
18ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא׃
19Why did you say, ‘She is my sister,’ so that I took her to be my wife? Now therefore, see your wife, take her, and go your way.”
19למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך׃
20Pharaoh commanded men concerning him, and they brought him on the way with his wife and all that he had.
20ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו׃