1Then Eliphaz the Temanite answered,
1ויען אליפז התימני ויאמר׃
2“If someone ventures to talk with you, will you be grieved? But who can withhold himself from speaking?
2הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃
3Behold, you have instructed many, you have strengthened the weak hands.
3הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃
4Your words have supported him who was falling, You have made firm the feeble knees.
4כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃
5But now it has come to you, and you faint. It touches you, and you are troubled.
5כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃
6Isn’t your piety your confidence? Isn’t the integrity of your ways your hope?
6הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃
7“Remember, now, whoever perished, being innocent? Or where were the upright cut off?
7זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃
8According to what I have seen, those who plow iniquity, and sow trouble, reap the same.
8כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃
9By the breath of God they perish. By the blast of his anger are they consumed.
9מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃
10The roaring of the lion, and the voice of the fierce lion, the teeth of the young lions, are broken.
10שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃
11The old lion perishes for lack of prey. The cubs of the lioness are scattered abroad.
11ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃
12“Now a thing was secretly brought to me. My ear received a whisper of it.
12ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃
13In thoughts from the visions of the night, when deep sleep falls on men,
13בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃
14fear came on me, and trembling, which made all my bones shake.
14פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃
15Then a spirit passed before my face. The hair of my flesh stood up.
15ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃
16It stood still, but I couldn’t discern its appearance. A form was before my eyes. Silence, then I heard a voice, saying,
16יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃
17‘Shall mortal man be more just than God? Shall a man be more pure than his Maker?
17האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃
18Behold, he puts no trust in his servants. He charges his angels with error.
18הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃
19How much more, those who dwell in houses of clay, whose foundation is in the dust, who are crushed before the moth!
19אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃
20Between morning and evening they are destroyed. They perish forever without any regarding it.
20מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃
21Isn’t their tent cord plucked up within them? They die, and that without wisdom.’
21הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃